שפת אמת ויגש

ניגש לתפילת עמידה

היכן נמצא הקב״ה ומלכותו בעת צרה והסתר

תרלא

ויגש אליו יהודה – מלשון הודאה והוא כל איש ישראל. ושמעתי שנקראו יהודים על שם שמודין להשם על כל דבר קטן וגדול, ועל ידי זה יכולים ליגש.

כשנגשים לקב״״ה למשל לתפילה , עלינו לזכור שהוא מגדיר עצמו בעשרת הדברות ״אנכי ה׳ אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים״ הרי שעלינו לקיים המצווה ולפנות אליו לפי המטבע הזאת. אבל אי אפשר לפנות ישירות אל ״אנכי״ בלשון אתה אלא יש  להקדים בהודיה, בלשון ברוך. וזאת לומדים מיהודה ששמו הודיה והוא ניגש אליו

וזו עצה בכול שעה צר והסתרת פנים לכול איש מישראל

 

מאז הגירוש מעדן הקב״ה מנהיג את העולם בהסתר.

קודם כל אין הוא נראה לבשר ודם.

שנית, המלכות שלו היא בהסתר. ההוכחה הטובה ביותר היא סיפור מכירת יוסף שדרכו הנהיג הקב״ה את יעקב למצריים כדי לממש את הגזירה לאברהם. הוא עשה זאת מאחרי הקלעים – ראובן בשלו, יהודה בשלו, והקב״ה בשלו.

נרשום לעצמנו מה שקרה

אברהם (חסד)        יצחק (דין)

                  יעקב

                מצרימה.

                  יוסף.

 

 הגזירה  מצד הדין, יצחק, נתנה לאברהם כדי להוביל את יעקב למצרים. המלכות של הקבה, עלתה כביכול להנהגת אברהם ויצחק ופעלה להוריד את יעקב למצריים. עתה היא עם יוסף. והיא נסתרת. כי אף אחד מהנפשות המשתתפות לא מודע למה שקורה באמת.

ויש הסתר פנים מסוג אחר- בצרה.  שהרי מצריים היא צרה. הגלות היא צרה.

העצה היא להתבטל לרצון השם על ידי כך שמברר האדם אצלו שגם בתוך ההסתר יש חיות ברצון השם. וזה ויגש אליו יהודה. להשם ית׳.  והגם כי זה נקרא הגשה ליוסף כי יוסף הוא הנקודה הפנימית שיש בהשם ית׳ . ובאמת היה אז צר מאוד ליהודה …

 

יוסף מייצג את נוכחות ה ׳ גם בפנימיות הרע כמו ששבע השנים הטובות נבלעו בתוך הרעות. רק שלא ראו אותם.

וזה קידוש השם לראות את ה׳ גם בעת הרע, וזה מה שאמר רבי עקיבא.  והרי כל סיפור יוסף מכוון כנגד המצווה השישית של אדם והיא חילול השם . (יעקב כנגד דינים החמישית).

כשאנו מברכים ברוך אתה, אפשר לשאול איפו אתה באושויץ?

והייתה עצתו על ידי הגשה זאת לפנימיות הדבר כי לא הוסיף בבקשה זאת אלא שחזר כל הדברים אל עצמו להיות מיושרים אצלו ולקבל רצון השי״ת בשמחה. ועל ידי שמבררים שהכול מהשם ית׳ נתגלה הפנימיות.

 

יהודה לא קיבל תשובה מבחוץ אלא מתוך שחזר על השאלה והשיב עליה מעצמו.

וכתיב ולא יכול היה יוסף להתאפק שהוא הפנימיות, ונתגלה הפנימיות. וממילא הוציאו כל איש מעלי. שההסתרות והחיצוניות שמסתירין הפנמיות נתבטלו מאליהן.

 

יהודה מצא את התשובה שצפה מאליה רק משום שנגש אליה בהכנעה. בהודאה.

כמו שכ׳ בשבת דמתייחדין ברזא דאחד על ידי ההתבטלות להשי״ת ועל ידי זה מתעברין וכו׳.

וזה שכ׳ בי אדוני כ׳ הארי כי באותיות יהודה, ובאמת כ׳ שם אדנות. וביהודה שם הויה.

 

בעשרת הדברות מופעה המלכות  במילים אשר הוצאתיך מארץ מצרים, כלומר מלך העולם המתערב בהיסטוריה.  אבל יהודה מצא את הקב״ה בעצמו כלומר בשמו, שהוא שם הויה עם ד׳.  אבל יהודה עצמו אומר בי א-דני, כלומר הוריד את המלכות לרמת א-דני, שהיא הדרגה הקרובה ביותר לארץ. לחיי היום יום

אך כי השם אחד ושמו אחד, ובח׳ השראת השכ׳ תוך האדם היא באותיות אד-ני, שהוא על שם האדנות שהכח והממשלה שלו….

הרב אומר שגם השאלה איה הקב״ה ברע, וגם התשובה נמצאת באדם עצמו ולא בחיצוניות כל שהיא. השם א-דני עלה בראשונה על ידי אברהם שקרא לקבה א-דני הויה אלוקים מה תתן לי.   א-דני הוא האדון שלי ואני עבדו שהרי הוא קונה שמים וארץ.  הכול  שלו. יהודה בירר בתוך עצמו והוריד את אד-ני לתוכו. ובכך מצא תשובה איה הקב״ה בעת צרה.