שפת אמת ויגש
הרב צבי אבינר
יוסף מול יהודה
תרמח 256
ויגש אליו יהודה בי אדוני וכו׳ כי הנה יוסף ויהודה הם ב׳ מדרגות
המדרש אומר שהמלכים נועדו יחדיו כלומר יש לפנינו התנגשות – ויגש – בין מלכות יוסף ומלכות יהודה. ומעליהם מלכות שמים
מהי מלכות שמים? ההכרה שהקבה הוא לא רק בורא, אלא גם מנהיג את הבריאה וההסטוריה האנושית. קל יחסית לקבל שיש בורא לעולם, והרבה פילוסופים לא ראו בכך טעות. אבל קשה לקבל את הרעיון שהבורא הזה -שמתואר בפרק א׳ בראשית – הוא גם מנהיג הבריאה וההיסטוריה האנושית.
והנה כל הקטע מפרשת וישב ואילך מתאר את התערבות הקבה בהיסטוריה. אנו יודעים שיש גזירה להוריד את ישראל למצרים כפי שנאמר לאברהם. מתוך ארבע מאות שנה של הגזירה נותרו 210 כמניין רדו . עד כה נדחתה הגזירה עקב פעולתם של האבות, אבל משקלקלו השבטים וגרמו לחילול שם שמים במכירת יוסף, נעלמה השכינה מהם ונמנעה מלהגן עליהם ולכן מפרשת וישב ואילך לא רואים שם הויה (מלבד בסיפור תמר ואשת פוטיפר). באין הגנה בבית הדין של מעלה, הגזירה נתעוררה והחלה לפעול מאחרי הקלעים להורידם מצרימה. אין לך סיפור דומה בכול התורה שאנו הקוראים יודעים את הגזירה ורואים כיצד היא מתממשת במציאות. והקבה פועל בלי שהמשתתפים מודעים לגזירה. אומר שם רשי יעקב בשלו, ראובן בשלו, יהודה בשלו יוסף בשלו, והקבה בשלו. כל אחד מהמשתתפים נע ופועל בעולמו בלי שיהיה מודע לפעולתו של הקבה . זו מלכות נסתרת של הקבה. כשיוסף מחפש את אחיו ולא מוצאם הוא פוגש איש שמראה לו היכן הם חונים. אלמלא האיש היה יוסף חוזר לאביו והמכירה לא הייתה מתבצעת. האיש מייצג מלאך השם שמקדם את ההיסטוריה לכוון שהקבה רוצה. כך משתמש הקבה במשתתפים למלא את הגזירה, ולא להוריד את יעקב בשלשלאות ברזל למצרים
זו מלכות נסתרת של הקבה, ויש לעומתה מלכות גלויה למשל בקריעת ים סוף לעיני כול. ושם בשירת הים קראו מלכותך מלכות כל העולמים. וגם שרו את ההלל שלפי ההלכה שרים מחדש בכול דור כאשר יש נס גלוי והצלה גלויה של ישראל .
ובפרשת מקץ אמר הרב כי מלכות השם הנסתרת היא בבח׳ יוסף והגלויה היא בבח׳ יהודה. ולכן מודים בשמונה עשרה היא הודאה על מלכות יוסף , וההלל היא הודאה על מלכות יהודה. כי במודים אנו מברכים על הניסים הסמויים שבכול יום ויום, בעוד שבהלל אנו מודים על הנסים הגלוים בבח׳ יהודה.
מדוע ניסים מוסתרים הם בבח׳ יוסף? הרב מסביר שם כי יוסף למד שהפרות הטובות נבלעו לתוך הרעות בלי שאפשר היה להכירם. כך גם השפע הטוב של הקבה וההנהגה. הטובה מוסתרת בתוך הרע, וכך הקדושה נסתרת בתוך החול. יוסף למד שהטוב שהכין בשנים הטובות יקיים את העולם בשנים הרעות. כך מלכות השם יום יום היא בנסתר אך מקיימת את העולם.
איתא יוסף משלו, נתן לו, ומידת יהודה מלכות בית דוד דלית ליה מגרמיה כלום. וכול כוחו הוא מה שהוא כלי לקבל ומוכן תמיד בהכנעתו אל האדון ית״
ויגש מתאר פגישה ועימות בין המלכים כלומר מנהיגי הציבור. ויש הבדל תהומי בין יוסף ליהודה. יוסף מתגלה לאחיו הנבהלים ואומר להם אל תראו, אני יסף והקבה שלח אותי לפניכם לכאן להכין לכם פליטה. הוא לא שליח ציבור אלא שליח של הקבה אל הציבור. כביכול הוא עומד על הבמה ואחוריו אל ארון הקודש ופניו לציבור. יהודה עומד בצורה הפוכה, האחים מאחריו תומכים בו, ופניו אל ארון הקודש, אל א-דוני. ועוד – יוסף משביר ותומך באחיו משלו, מהאוצר שצבר, בעוד שליהודה אין דבר משלו מלבד חירוף נפשו עבורם ועבור אביו.
בעוד שבעמדת יהודה יש הכנעה, שכין אין בידו דבר משלו להצילם, הרי עמדת יוסף יש בה גאווה מסוימת. ראו אותי, את כוחי, את חכמתי, הקבה הכיר בכך ושלח אותי לפניכם.
וזה מה שכ׳ מה נאמר לאדוני וכו׳, ו בכח ההכנעה הזאת תיקן הכול
לכן שליח הציבור שלנו עומד קדימה כשהקהל מאחוריו, והוא פונה לקבה במלים הנני העני ממעש…בלי שמץ של גאווה. גם משה זכה לנבואה כי היה עניו מכול אדם. אין הקבה מצוי בחדר אחד עם גאוותן. ולכן עמדתו של יהודה כשליח צבור עולה על אדם הטוען שהוא שליח השם לציבור
ומידה זו היא בבח׳ יהודה ודוד, כמו שכ׳ זל יהודה ה׳ כלול בו ואות דלת, שהוא הכנעה בהיותו יודע ששם ה׳ בו
השם יהודה כולל שם הויה עם דלת. ואין דלת אלא לשון דלות, הנני העני ממעש. לכאורה היה צריך יהודה להיות מלא גאווה כי שם הויה בשמו כפי שאמר בי אדוני, שם הוויה בי, אבל הוא יודע שבשמו יש גם דלת העוצרת את הגאווה בהכרה מלאה שאין בידו כלום והוא כלי לקבל את השפע וההנהגה של מלכות א-דני.
וכן אותיות דוד, הד׳ היא שפלות, וזכה אחר כך להמשיך הקדושה שעל זה רומז אות הו׳.
אות הו׳ וראשה כפוף היא מושכת את הקדושה לעולם, שזו המטרה של האחים לקדש שם שמים ולהחזיר את השכינה ומלכותה שנסתלקה מהם במכירת יוסף שהיא בגדר חילול השם שהיא מצוה שישית ואחרונה מתוך ששת המצוות שנתנו לאדם בגן העדן
ומכול מקום נשארה אחר כך הקדושה כמקודם
יכולתו של דוד להמשיך הקדושה לעולם בענווה, ולכתוב עקב כך את תהילים שהיא בבח׳ ההלל של יהודה והיא גם בכול פסוקי דזמרה, לא פגעה בו ההצלחה ונשארה בו הדלת האחרונה כמקודם
ובאמת כך אלה הצדיקים היו הכנה עבור כלל ישראל, כי צדיקים גבוהים ורמים כיהודה ודוד לא לחינם נכשלו בתמר ובת שבע
הרב חש בפרדוקס שמצד אחד מה שאפיין את יהודה ודוד היא ההכנעה והענווה כלפי הקבה, שזה בנגוד לעמדת יוסף האומר שהוא שליח השם, אך מצד שני נכשלו באשה
וכאן אנו מגיעים למה שאמרו חזל שכול המתגאה מכשילים אותו משמים באשת איש. כל המתגאה הוא כאילו הוא עובד את עצמו, ועניין עבודה זרה מובא בפרק א׳ ששם דיבר הקבה בלשון רבים נעשה אדם, ובכך פתח מקום לעובדי עבודה זרה לאמר שיש יותר מבורא אחד. ומיד לאחר מכן מביאה התורה את סיפור גן העדן שבו נכשלה האשה במצווה שניה של אדם הכראשון והיא גילוי עריות עם הנחש. ובגן העדן נאמר על כן יעזוב וכו. ללמדנו שכול הנכשל בגאווה הרי הוא כעובד עבודה זרה, עושה מעצמו אליל, ולכן מחכה לו מצווה שנייה של גילוי עריות להבחן על ידה. ומשם מביאה התורה את קין והבל ושפיכות דמים עד המבול,פרשה העוסקת במצווה שלישית של אדם, ומכאן והלאה למצווה רביעית של גזל בסיפורי אברהם ומשם לצדק בסיפורי יעקב ומשם לחילול השם מצווה שישית.
אם כן , יהודה ודוד נכשלו באשה בגלל יצר גאווה יתירה שנכנסה בהם. יהודה ירד מאחיו והיה לשופט בעדולם, ודוד שהיה בשיא כוחו והקבה הניח לו מכול אויביו מסביב, נכנסה בו רוח גאווה ונכשל מיד באשת איש. ולא רק במצווה שניה של גילוי עריות אלא בשפיכות דמים שכן גרם למותו של בעלה אוריה. ולא רק בכך אלא שגזל אותה מבעלה כפי שאמר לו הנביא על כבשת הרש. ולא רק על גזל מצווה רביעית אלא גם על עוות הצדק שהיא מצווה חמישית.
רק כמו שאמרו חזל להורות תשובה, להיות נפתחים שערי מתנת חינם עבור כלל. ישׁראל
כאן מגיע הרב לסיפור העיקרי של הפרשה שהוא התשובה וכוחה. כדי לכפר ולמחוק את העוות הנורא של חילול השׁם שׁעשו, על האחים לחזור בתשובה ולקדש שם שמים
יוסף מקדש שש באשת פוטיפר,
יהודה מקדש שש בתמר
האחים עומדים בתשובה כשאמרו חטאנו, וכאשר היו מוכנים למסור נפשם על בנימין ולא לחזור על החטא הקודם של מכירת יוסף
אם כך יש לנו
מניין ראשון בעולם של עשרה אחים המחפשים את האח האבוד לצרפו למניין
ויש לנו שליח צבור מעולה כיהודה שהמניין עומד מאחוריו והוא פונה לקבה בהכנעה למרות ששם השם קבוע בשמו והוא אומר הנני העני ממעש בפני המלך האמיתי שהוא הקבה
והמניין רשאי לאמר שלוש פעמים קדוש כמו המלאכים בשמים, בזכות מה שברך המלאך של עשיו את יעקב וקרא לו ישראל – שירה עם מקהלת אל
והמניין עומד בתשובה, כי השמונה עשרה נכתבה על ידי אנשי כנסת הגדולה על פי פרשת התשובה בניצבים
ובכך הבנו מהי מלכות השם הנסתרת והגלויה, שעליה אנו מודים בשמונה עשרה בברכת מודים ולאחריה בהלל, ולפניה בפסוקי דזמרה
ובררנו מלכות בשר ודם והבנו מהו ההבדל בין משיח בן יוסף ועמדתו כל]י הציבר ומשיח בן יהודה ועמדתו כשליח צבור