שפת אמת בא

הרב צבי אבינר

תרלב

למען תהא תורת ה׳ בפיל – כי גאולת מצרים היא הארת הקדושה גם תוך  המיצר וההסתר  הטבעי וזה נקרא התורה שבעל פה. כי התורה שבכתב היא למעלה מהטבע והמשכת אור התורה בכול מעשה גשמי גם כן זה תורה שבעל פה שנדחדשו מתוך יגיעת העמלים בתורה לשמה, וזה שכ׳ למען תהא תורת ה׳ בפיך, דווקא…

הגאולה היא גם של התורה, שכן העמלים בה מורידים אותה מהשמים לארץ להיות תורה שבעל פה. והיא מתבטאת בחידושי תורה

תרלה

ולמען  תספר – וידעתם כי אני ה׳…על ידי הסיפור זוכין לדעת את ה׳ , וכדאיתא כל המרבה לספר הרי  זה משובח..

גאולת הדיבור מתבטאת בסיפור

 הרב המגיד – כי על מה שאין מניחים תפילין בשבת כי הרשבם כתב לטוטפות וכו׳ כפשוטו, כמו כתבתם על לוח לבך, לזכור אחדותו ית׳ ויצ״מ תמיד

מצוות תפילין נאמרה בשעת היציאה כי היא חלק חשוב המעצב את הגאולה. למעשה מן הראוי היה להניח תפילין לאחר ברכת גאל ישראל שבה זכר לשירת הים, כי כך הסדר בתורה, אלא שאנו מקדימים אותה לפני ק״ש שלא נעשה שקר בנפשותנו. כאמור ק״ש היא סוף ספר בראשית,  והגאולה היא ספר שמות

אך בחול אי אפשר לבא לזכירה זו אם לא על ידי מצווה גשמית. אבל בש:ק יכולים בלאו הכי לקיים מצווה זו …

כי באמת זאת עיקר מצוות תפילין לקשור החכמה והמוח אל הגוף כמ״ש לשעבד את תאוות ומחשבות לבינו אל ה׳, למען תהא תורת השם בפיך..

ספר שמות הוא ספר הגאולה -של ישראל ממצרים, ושל אדם משעבוד לתאוות הגוף. הגאולה היא הפיכת תאוות הגוף לתאווה לדעת את השם, מלשון האדם ידע את חווה אשתו ותלד בן.

ספר בראשית מציג את בריאת האדם ותאוותיו, ואת ששת מצוות האדם שנתנו בעדן שלא יחטא בהשפעת התאוות.  שלא יעבור על ע״ז שהיא תאווה, ולא יעבור על ג״ע, שפ״ד גזל ודינים . אבל אין זה מספיק שלא לעבור.  עבודת האדם היא לשעבד את התאוות הללו לעבודת השם. ולשם כך יצ״מ שמטרתה להביא את ישראל, ואת האדם, לאהבת ה׳. כי רק כך אפשר לקבל את התורה ולהפכה לתורה שבעל פה. והתפילין פועלות לקשור את החכמה כלומר התורה שבכתב לדעת, שהיא הת׳ שבעל פה

כי ידוע שכול הפנימיות רוחו של האדם מתאסף אל הפה, והבל זה כולל כל האדם, וזה עצמו היה במצרים בגלות, ועל ידי יצ״מ היו יכולים להביא המחשבה והחכמה אל הדיבור

ואיתא בספרים כי יצ״מ היא בח׳ הדעת שהיא תקשורת החכמה אל המידות…

הרב מכוון אל הקבלה הרואה את ספירת הדעת  מקשרת בין החוכמה לשאר המידות

קשר בין האבות, המידות והמצוות (שלשה רבדים לפי ס׳ יצירה: ספר, ספר, ספר.   או מספר שהם מצות אדם)

     כתר………………………… ……………………עבודה זרה

   חכמה………………………………………………עבודה זרה

     בינה…………………אדם וחווה………………גילוי עריות

     דעת…………………חווה עד נח………………..שפ״ד

חסד גבורה            אברהם….יצחק………………..גזל (כל ספורי אברהם סובבים סביב גזל)

    תפארת.                      יעקב…………………דינים (כל סיפורי יעקב סובבים אודות צדק וסדר חברתי

נצח.     הוד…………………………………….חילול  השם וק״ה

       מלכות. ……………….יוסף

מתוך עשר ספירות שנוצרו בזמן הבריאה (וכנגדם עשר מכות ועשר דברות) שש מוצגות בספר בראשית על ידי אברהם, יצחק, יעקב ויוסף.  מה בקשר לארבעת הראשונים -כתר, חכמה, בינה ודעת?

אפשר לאמר שכתר וחכמה היא בסיפור הבריאה- בראשית, בראש

ובינה היא בסיפור גן עדן

דעת התבטאה בחווה כשילדה את קיין , ומשם הדורות עד לנח.

הרב מחדש שספירת הדעת שהחלה פועלת מייד לאחר הגירוש  מעדן, הגיעה לביטוי ביצ״מ ומת״ת. שגן כל מטרת יצ״מ היא להביאם לדעת את השם כפי שהאדם ידע את חווה

לפי זה עץ הדעת טוב ורע הוא עץ הידיעה כלומר התאווה לטוב ורע

מאחרי החטאים פועלת התאווה לחטא, המשיכה לגילוי עריות ושפ״ד

יצ״מ היא דרך לעזור לאדם לגאול אותו שיהפוך את התאווה לרע לתאווה לטוב

ואז יעלה מטוב לטוב מאוד

ויזכה להכנס לשבת