הרב דר צבי אבינר תשפא
פרשת נשא : מדוע כה קשה להגשים ברכת כוהנים
א ברכה המלווה את העם לדורות
.
פרשת “נ ש א” יש בה קטע מפלא והוא “נ ש י א ת ” כפיים או ‘ברכת כוהנים’. 0
ואכן הקטע מלא פלא והוד. אני מכיר אנשים שהצטרפו ליהדות בעקבות חשיפה למעמד הנשגב הזה של ברכת כוהנים – אפילו בבית כנסת “פשוט” ורגיל. על אחת כמה וכמה במקדש! ם .
השאלה היא מה עושה אותה כה נשגבה? מה בדיוק מברכים הכוהנים ? האם היא ברכה או תפילה? – אם היא ברכה, הרי היא מתקיימת בו בזמן. אם היא. תפילה הרי היא בקשה לעתיד, כמו שאר השמונה עשרה. וכן: מי הוא המברך – הכוהנים או הקבה? ם
פרופ׳ לייבוביץ ז״ל מעיר שמכל עבודות הכוהנים במקדש, רק הברכה נשארה לדורות. והדבר מתאים למה שאמרנו לעיל בפרשת במדבר שהספר עוסק לא רק במסע לארץ ישראל אלא במסע ההיסטורי של עם ישראל , שהחל מיציאת מצרים ונמשך עד לאחרית הימים. הרבה מהעניינים והמצוות המופיעים בספר ילוו את ישראל במסע ההיסטורי ויבטיחו את סיומו הטוב בניצחון. לפי זה ברכת כוהנים תפקידה לחזק את קיום עם. ישראל במסע ההיסטורי. מה בדיוק היא מבטיחה? ם
ב מצווה משולשת בתורה
הברכה מהווה שלש שורות ולכן נקראת הברכה המשולשת בתורה. במקדש היו הכוהנים אומרים אותה כשורה אחת, ובסופה היה הקהל משתחווה אפיים ארצה (בגלל השם המפורש) ועונים ״ברוך השם אלוקים אלוקי ישראל מן העולם ועד העולם״ (ערוך השולחן קכח). ומעיר הערוך שכך היו עונים במקדש על כל הברכות במקום אמן. ובימנו הרב גורן זצל קנה חדר צפונה לכותל שאוירו חודר לאויר הר הבית והקים בו בית כנסת שבו אמרו את הנוסח הנל במקום אמן, אשרנו שזכינו לכך בימינו .
וגם הרמב״ם מנה את כל שלושת השורות של הברכה כמצוות עשה. אחת, שנאמר כאן ״כה תאמר לבני ישראל אמור להם״. אך הרמב״ם ממשיך ואומר באופן מפתיע ״כל כהן שאינו עולה לדוכן – אם אין בו כל אחד מהדברים המעכבים, אף על פי שביטל מצוות עשה אחת, הרי זה כעובר על שלוש מצוות עשה״ . כלומר כל שורה מהווה מצוות עשה אחת ונפרדת, למרות שכולם מהוות רק מצוות עשה אחת. וכך כתב רבנו הבית יוסף. וזה מורה שכל שורה יש לה חשיבות משלה. וכך אנו נוהגים שאומרים אמן בין שורה לשורה
והבית יוסף אומר שכשם שיש מצוות עשה על הכוהנים לברך, כך גם יש מצוות עשה על ישראל לשמוע את הברכה. וערוך השולחן מסביר שאין הכוונה למצוות עשה ממש אלא מצד חסידות
כל זה מ ורה על חשיבות הברכה לישראל לדורות. מה עושה אותה כה חשובה?0
ג חשיבות הקול
לפני שנמשיך, נשים לב שיש בפרשה שבעה עניינים עוקבים הסובבים סביב הקול. וביניהם ברכת כוהנים. העניינים הם:ם
א) הפרשה פותחת בתפקוד הלויים “כל הבא לעבוד ע ב ו ד ת ע ב ו ד ה ועבודת משא” (ד’ מ״ז) ורשי מפרש “הוא ה ש י ר במצלתיים וכנורות שהיא עבודה לעבודה אחרת” השיר הוא הכנה לעבודה אחרת
ב) הפרשה ממשיכה במצורע שחטא ב ל ש ו ן הרע
ג) מכאן למועל בפיקדון ש נ ש ב ע לשקר. הפרשה נאמרה כבר ב”ויקרא” ומדוע חוזרת כאן ככתבה וכלשונה? אומרים חז”ל כדי ללמדנו מידה בתורה שהיא “ד י ו ק ב ד י ב ו ר “ . כלומר התורה הוסיפה כאן מספר מילים שלא נאמרו בויקרא כגון: “איש או אישה כי יעשו מכל הטאת האדם וכו'” (ה’ ו) ושם בויקרא מזכר רק “נפש” ללמדנו שאיש שווה לאשה בכל מצוות לא תעשה.
ד) מכאן לפרשת סוטה שמשביעים אותה ב ש ם ה מ פ ו ר ש ו ב ק ו ל מ א י י ם. ומה הביא אותה לסטות אם לא שפטפטה בשוק
ה ) מכאן לפרשת נזיר ש ה פ ל י א ב ד ב ו ר ו
ו) מכאן לברכת כוהנים ב ק ו ל
ז) מכאן לגילוי ק ו ל ה של השכינה למשה ככתוב: “ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את ה ק ו ל מדבר אליו מעל הכפורת אשר על ארן העדות מבין שני הכרובים וידבר אליו” (ז’ פט)
א”כ הפרשה כולה סובבת על ציר הקול. יש לקול צדדים חיוביים ושליליים. הקול יכול לשמש לשירה, ברכה ונבואה והפלאה בנדר, אך גם לפטפוט המביא לניאוף ולשון הרע , ויש לדקדק בכל מילה ומילה . אכן החיים והמוות ביד הלשון
כלומר התורה אספה כאן עניינים הקשורים בקול, לא לפי הסדר הכרונולוגי. חנוכת המשכן בסוף הפרשה שייכת לספר שמות והיא כאן להורות על הקול שיצא מבין הכרובים כלומר נבואה. והקול הזה נמשך ממעמד סיני ועדיין מנסר בעולם למי שאזנו נטויה לשמועו
ולכן קוראים פרשת נשא בשבת לאחר שבועות ומתן תורה
נחזור לפרשתנו לדון בברכת כוהנים. והשאלה היא מתי היא נאמרת במקדש? ם
ד זמנה
ברכת כוהנים לעולם לא נאמרת לבדה. אין הכוהנים אומרים אותה באמצע היום כאוות נפשם אלא צמוד לתפילה, כדי שתהא אפקטיבית. , והרב יוסף ד. סולוביציק זצ״ל אומר שהתפילה היא מכשיר לברכת כוהנים.
כלומר כדי שהברכה תתפוס, יש להקדימה בתפילה. והדבר מורה שיש קושי רב בהגשמת הברכה .
מניין לומדים שיש להקדימה בתפילה? אומר ערוך השולחן שהדבר נלמד מאהרון הכהן ביום השמיני. שכן אהרון ברך לאחר שהקריב את התמיד והחטאת, שנאמר ״וירד ויברך את העם״ ורשי מבאר ״אמר יברכך, יאר, ישא״ דהיינו ברכת כוהנים. הברכה באה לאחר קרבנות, והתפילה כידוע במקום הקורבנות. ו
חזל גם אומרים שברכת כוהנים נתנה למשה כאחת משמונה המגילות שנתנו לו באותו היום (ילקוט).
אך הכתוב שם בפרשת שמיני ממשיך ואומר שהברכה שאמר אהרון לא היתה מספקת . האש לא ירדה משמים כפי שציפו. לכן משה נכנס שוב עם אהרון למשכן וכשיצאו בירך משה ״ברכת יהי נועם״ אומר שם רשי. ורק אז ירדה האש ובערה על המזבח וכל העם נפלו על פניהם והשתחוו ברננה. כלומר היה צורך בברכה נוספת, כמו יהי נועם, כדי לחזק את הברכה שתתגשם. ֿ
שוב, הדבר מורה על קושי עצום העומד בפני הברכה שתתגשם. מדוע ? מה יש בה בברכה שכה קשה להגשימה?ם
ה ברכה מלמעלה
מתי נאמרה במקדש? לאחר עלות השחר בדרום מזרח בכוון חברון הקדימו הכוהנים את קריאת שמע, שערי נקנור נפתחו ברעש רב והכוהנים הקריבו את התמיד כשהם אומרים גרסה של השמונה עשרה. בסיום העלו את הקטורת ואז ברכו את העם (ערוך השולחן).
כדי לברך, עמדו הכוהנים על מדרגה המפרידה בין עזרת ישראל (שרחבה 11 אמות) לעזרת כוהנים. הם עמדו לאורך כל המדרגה מצפון לדרום. יש אומרים שהעמידו שם דוחן ועליו עמדו הכוהנים. ברגע זה פסקו הלווים משירתם והעם עמד מוכן לקבל הברכה. הכוהנים הרימו ידיהם בגובה הכתפיים כשיד ימין גבוהה במקצת מעל יד שמאל, לסמן שחסד גובר על גבורה כלומר על דין (ערוך השולחן). וזה המוטיב של הברכה. ידיהם היו פסוקות באמצע כדי לסמן שמדת הדין משקיפה על העם, לדון אם העם זכאי לברכה. אך פיהם של הכוהנים אמר את השם המפורש שלש פעמים להראות , שוב, שחסד גובר על דין.
כל זה לחזק את הברכה, כפי שעשה משה.
החיזוק היה עצום, בשם הויה שנאמר במפורש ג׳ פעמים, פעם אחת בכל שורה . חז״ל אומרים ששמעון הצדיק ביטל את הנוהג לאמר את השם המפורש והחליפו בשם אדנות, מלבד יום הכיפורים. אנו יודעים זאת מעדותו של רבי טרפון שסיפר כי בצעירותו עמד ליד דודו הכהן הגדול כדי לשמוע את השם המפורש, אך שירת הלווים העלימה זאת ממנו.
ומאחר ששם הויה של ארבע אותיות חזר שלש פעמים תוך שלשת השורות, הרי שאמרו שם של י״ב אותיות. ולפי הרמב״ם חזרו הכוהנים שלש פעמים על שם הויה כל פעם שהשמיעו אותו, לכן אמרו שם של ל״ו אותיות. ובעל הטורים ורבנו בחיי מוצאים כאן רמזים לשם של מ״ב אותיות ושם של ע״ב אותיות, כל זה לחזק את הברכה שתתגשם.
כל כך קשה היה שתתגשם!!!ם
המראה היה מרהיב ומלא קדושה, כאילו כל הקורבנות והתפילות מובילים לברכה. חז״ל אמרו שהשכינה שרתה על ידי הכוהנים והשפיעה ברכה מלמעלה למטה. כפי הכוהנים היו פתוחות למטה לארץ, וגב היד כלפי מעלה. התקיים בהם הפסוק לאחר מעמד סיני: ״ בכל המקום אשר אזכיר שמי אבוא אליך וברכתיך״ (שמות כ׳ כא). ורשי שם מעיר ״מכאן אתה למד שלא ניתן רשות להזכיר שם המפורש אלא במקום שהשכינה באה שם וזהו בית הבחירה שם ניתן רשות להזכיר שם המפורש בנשיאת כפיים לברך את העם״. השכינה באה כביכול לכפות הכוהנים ישר מהר סיני
מי ברך את העם – הכהנים או הקבה ? אומר רבי ישמעאל שהם מברכים את העם והקבה מברך אותם שנאמר ״כה תברכו את בני ישראל״ ולבסוף ״ואני אברכם״ . אך רבי עקיבא קורא את הפסוק כך: הכוהנים מברכים אך אני הוא המברך האמיתי.
וערוך השולחן מעיר: ״תלה הכתוב הדבר בכהן, להיות ברכה זאת שימת שמו על עמו, ולא עשה זאת לצורך ישראל אלא לצורך המקום״ כלומר הקבה מתאווה כביכול לברך את ישראל בשמו ועושה זאת דרך הכוהנים. הם המכשירים את הברכה.
לפי זה, והיות והקטורת הפרידה בין הקורבנות והתפילה לבין ברכת כוהנים במקדש, הרי שהברכה עומדת בנפרד מהתפילה. והכוון הוא הפוך. בתפילה אנו עומדים ופנינו. אל הארון, מלמטה למעלה, בעוד שבברכה פני הכוהנים מפנים אל העם, מלמעלה למטה. בתפילה אנו מברכים את הקבה (כמו ברוך אתה השם הרוצה בתשובה) ובברכת כוהנים הקבה מברך אותנו, והמעגל של מברך ומבורך נסגר.
ובימנו (ובגבולין בזמן המקדש) אנו הולכים לפי סידור התפילה ומחברים את ברכת כוהנים לשאר השמונה עשרה, כאילו היא עצמה תפילה. מאחר ואין לנו בית מקדש ואין השכינה שורה ממש על כפות הכוהנים, אנו למעשה מתפללים שהדבר המפלא הזה יחזור . שבית המקדש יקום והכוהנים והלויים יחזרו לשירם ועבודתם. וכך גם חושב ערוך השולחן : במקדש שהיה בית האלוקים ושער השמים, שם ירד השפע מהמקור. אך בימנו זוהי תפילה שהדבר יקרה.
והרב שמשון רפאל הירש זצ״ל כתב שבימנו הכוהנים הם שליח ציבור. כביכול החלפנו לרגע את שליח הציבור בכוהנים
ו עומדים בדין ונוצחים
וכאילו לחזק את הברכה שתתגשם, הוסיפו חכמים את הדרישה שהכוהנים יברכו באהבה, שיאהבו את ישראל (כפי שכותב הזוהר). ולא עוד אלא שיברכו בטוב עין ושמחה. ולכן בחוץ לארץ המנהג הוא לברך במוסף וברגלים (ערוך השולחן)
וגם ישראל צריכים להימצא ראויים במידת הדין. על ישראל לעלות בסולם התפילה. עליהם להיכנס לעזרה ולהתקדם קדימה כאשר הלויים שרים פסוקי דזמרה. ואז עליהם לקבל מלכות שמים בק״ש ולהתפלל שמונה עשרה כנגד התמיד. לפי בעל התניא הם עולם מעולם העשייה ליצירה לבריאה ולאצילות, כדי שיהיו ראויים לברכה
,
ז מבנה הברכה
ראינו שהברכה כשלעצמה צריכה חיזור שתתגשם. משה רבנו היה צריך להוסיף ברכת יהי נועם לאחריה. הברכה נאמרת רק לאחר השלמת הקורבנות והתפילה. הכוהנים עומדים על הדוכן כשהשכינה על ידיהם, ופיהם מזכיר את שם הויה וכן שאר השמות הקדושים של יב, לו, מב ועב אותיות. ידיהם פסוקות יוצרות שם שדי. כל זה מראה על הקושי הבלתי רגיל של הברכה להתגשם.
מה הקושי הזה?ם
והנה הברכה מרכבת משלש שורות שיש בהם סדר ע ו ל ה של תיבות: 3, 5, 7 ( נחמה ליבוביץ) כדלקמן
יברכך השם וישמרך. (ג תיבות) ם
יאר השם פניו אליך ויחונך” (ה תיבות) ם
(ז תיבות) “ישא השם פניו אליך וישם לך שלום
אנו עומדים בדין בכל שורה ושורה. לכן הרמב״ם מונה כאן שלש מצוות עשה שהן אחת. וכידוע, בית דין בסיסי מרכב משלושה. אם המקרה קשה להגיע לפסק, מוסיפים ועולים לחמישה דיינים, ואם עדיין קשה מוסיפים ועולים לשבעה דיינים .
כך גם כאן. אנו עולים משלושה לחמשה ולשבעה דיינים
המדרש אומר ששלשת התיבות שבברכה הראשונה הן כנגד ג’ אבות. אנו קוראים לעזרה שלשת האבות
בשורה השנייה של חמש תיבות אנו קוראים לעזרה את חמשת חומשי תורה
בשורה השלישית של שבע תיבות אנו קוראים לעזרה את שבע רקיעין ושבעה אושפיזין.
כה קשה להשיג את מה שהברכה מבטיחה!!ם
מה בדיוק אומרת הברכה? ם
ח הברכה
שורה ראשונה
יברכך השם וישמרך – מהו יברכך? ירבו נכסיך (רשי). לא מדובר בברכה רוחנית אלא חומרית: ממון, בנים ופרנסה. מדוע אנו קוראים לעזרה את האבות? שכן ברכת אברהם ליצחק וליעקב היא חומרית. והרבי מלובביץ מזכיר את נס השמן של אלישע שנראה לכאורה טבעי, אך הוא כולו מעל הטבע.
מהו וישמרך? אומר רשי מגזלנים, וזה פרוש טבעי הממשיך את ריבוי הנכסים. אך המדרש רבה אומר וישמרך מיצר הרע. בבחינת כסף שמור לבעליו לרעתו. זה רואים מדי יום שאנשים שעלו לעושר נופלים ליצר הרע של גאווה ומשם. לניאוף וסמים ולהתדרדרות רוחנית גמורה.
וזה תהליך טבעי וצפוי. אנו זקוקים לנס והתערבות של השכינה שתעצור בתוכנו את יצר הרע שלנו.
שורה שניה
יאר השם פניו אליך ויחונך
אנו עולים בקושי – משלושה לחמישה דיינים. אנו קוראים לעזרה את חמשת חומשי תורה.
מהי הארת פנים? אומר המדרש זוהי מאור התורה שנאמר נר מצווה תורה אור. ורשי אומר יראה לך פנים שוחקות פנים צהובות. ובעל התניא אומר יאר – שיעורר בך ובבניך חשק ללמוד תורה. וזו ברכה עצומה לאדם המצליח בעסקיו שבדרך כלל נמשך ללמוד נושאים אחרים – מלבד תורה
ולא רק הישראלי המצליח, אלא בעיקר בניו ובנותיו- הם אלו שנמשכים למקצועות אחרים מלבד תורה
ולכן בברכות השחר למשל כאשר אנו מזכירים ברכת כוהנים אנו מתפללים
״והערב נא השם אלוקינו את דברי תורתך בפינו ובפיות עמך ישראל
ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה .
מהו ויחונך? – אומר רשי שייתן לך חן. אכן חינו של עשיר הצמא לתורה גדול בעיני הבריות
כמה יפה ומלא חן הוא שולחנו של אדם עשיר שבניו ובנותיו יושבים סביבו והם מתחרים בדברי תורה וגאים בהם
עתה אנו מבינים מה הקושי להשיג את הברכה שבשורה השנייה
אבל יש למלה ויחונך הבט הלכתי שכן בפי הגמרא, אדם יפה הוא זה שההלכה כמותו כך יפה הוא רבי מחבריו משום שההלכה כמותו. יפה הוא רבא מאביי משום שההלכה כמותו. יפה הוא רב אשי מחברו משום שההלכה כמותו. מה עושה אותם יפים? העובדה שזכו לעושר ובכל זאת דבקו בתורה . ומשום שחברו גדולה בתורה ועושר, ההלכה כמותם. הם מכירים דרכי העולם, ויודעים לכוון את ההלכה לאמיתה. . יפה תורה עם דרך ארץ, אומר רבן גמליאל
השורה השלישית
ישא השם פניו אליך וישם לך שלום
אנו עולים למבחן הקשה ביותר של הברכה המצריך בית דין של שבעה, וכן שבעה רקיעים ושבעה אושפזין
מה המשפט הקשה שעם ישראל עומד בו עתה לאחר שהצליח בכלכלה ועמד בפיתוי של יצר הרע, לאחר שחשק בתורה ופיו הפיק מרגליות של הלכה? ם
ישא השם פניו אליך – שיסיר ממך מידת הכעס, אומר המדרש. ויש מפרשים שיפנה אליך במידת חסד מיוחדת שישנה רק בשבעה דיינים . והרב יוסף ד. סולוביציק זצ״ל אמר שהכוונה לההפך מהסתר פנים
“וישם לך שלום”— מאויבים מבחוץ, אומרים רוב המפרשים. שלום בית בין איש לאשתו, אומר המדרש. שלום בין האומות לישראל.
אבל הפרוש הטוב ביותר הוא שלום בית בין הפלגים הפנימיים ההולכים איש לפי הפוסק שלו. שעם ישראל לא יתפצל חלילה לפי שיטות וכיתות ושבטים השונאים זה את זה יותר מאשר גויים שונאים יהודים
הטבע האנושי קורא לפיצול. כל מנהיג שואף להיות יחיד בדורו. כל פלג רואה את האמת שלו בלבד. שלום פרושו שנכיר שלמרות הגדולה של כל פלג וכל פוסק, כולנו דנים לאב אחד. ולכך יש צורך בברכה והשגחה מיוחדת.
״שים שלום טובה וברכה חן וחסד ורחמים
עלינו ועל כל ישראל עמך
ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך
כי באור פניך נתתה לנו השם אלוקינו תורת חיים ואהבת חסד
וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום
וטוב יהיה בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך בית ישראל
בכל עת ובכל שעה בשלומך
ט מהו הלקח של ברכת כהנים
עתה אנו מבינים מהו המשפט ומהי הברכה.
אם ברצונך להצליח חומרית ובכ”ז להישאר שפוי ולא להתדרדר לסמים ואלכוהול,
אם ברצונך להישאר יהודי, אפילו לאחר שהצלחת כלכלית
אם ברצונך שבניך יחשקו בתורה למרות הפיתוי של חברת העושר והרווחה שמסביבם,
ושילדיך ישמיעו דברי תורה ליד שולחן שבת, שיתגאו בתורתם, שיראו בה חן והיא תחונן אותם
אם תרצה לזכות שההלכה תהיה כמותם משום שהם תומכי תורה ולומדיה
ואם ברצונך שהשלום ישרור ביניהם למרות מעמדם ועשרם והשכלתם םם
אזי
.עליך לעלות בסולם התפילה בכוונה גדולה מברכות השחר ליראה וק”ש ושמונה עשרה
ולהשתטח ג’ פעמים לפני השם המפורש של ד’ אותיות, של י”ב אותיות, ע”ב אותיות, ושם ש־ד־י
ולבקש רחמים מ’העצמיות’ של הקב”ה, שהיא מעל ומעבר כל המידות
ולקרא לעזרה את ג’ אבות, ה’ ספרי תורה וז’ אושפיזין ורקיעים
כי קשה הדבר מאד ורק במאמצים על אנושיים תזכה להתגשמותה
סוף השיחה