ניצבים שפת אמת

לא מעובד

קלה. אמר ר’ יוחנן מאי דכתיב (שמות י”ז יא) והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק, מלמד שהעולם מתקיים בשביל נשיאת כפים, מאי טעמא, משום דאותו כח שניתן ליעקב אבינו שמו ישראל, לאברהם ליצחק וליעקב ניתני כוחות, אחד לכל אחד ואחד, ובמדה שהלך כל אחד ואחד דוגמתה ניתן לו, אברהם גמל חסד לעולם שהיה מזמין לכל באי עולם ועוברי דרכים מזון וגומל חסד ויוצא לקראתם דכתיב (בראשית י”ח ב) וירץ לקראתם, ועוד וישתחו ארצה (שם) זאת היתה גמילת חסד שלימה, והקב”ה מדד לו במדתו ונתן לו מדת החסד דכתיב (מיכה ז’ כ) תתן אמת ליעקב חסד לאברהם, אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם, מאי מימי קדם, מלמד שאם לא היה אברהם גומל חסד וזוכה למדת חסד לא היה יעקב זוכה למדת אמת, שבזכות שזכה אברהם למדת חסד זכה יצחק למדת פחד דכתיב (בראשית ל”א נג) וישבע יעקב בפחד אביו יצחק, אטו יש איש שישבע כך באמונת פחד אביו, אלא עד כאן לא ניתן ליעקב כח, ונשבע בכח שניתן לאביו שנאמר וישבע יעקב בפחד אביו יצחק, ומאי ניהו, תהו שממנו יוצא הרע המתהא את בני אדם, ומאי ניהו, הוא דכתיב (מ”א י”ח לח) ותפול אש ותאכל את העולה ואת העצים ואת האבנים ואת העפר ואת המים אשר בתעלה לחכה, וכתיב (דברים ד’ כד) כי ה’ אלהיך אש אוכלה הוא אל קנא.

קלו. ומאי ניהו חסד, היינו תורה דכתיב (ישעיה נ”ה א) הוי כל צמא לכו למים ואשר אין לו כסף, הוא כסף דכתיב לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב, יאכילכם תורה וילמדכם כי כבר זכיתם לכך בזכות אברהם אשר היה גומל חסד, בלא כסף היה מאכיל, ומשקה בלא מחיר יין וחלב.

קלז. מהו יין וחלב, ומה ענין זה אצל זה, אלא מלמד שהיין הוא פחד וחלב הוא חסד, ומפני מה הזכיר יין תחילה, מפני שהוא קרוב אלינו יותר, יין וחלב סלקא דעתך, אלא אימא דמות יין וחלב, ובזכות אברהם שזכה למדת חסד זכה יצחק למדת פחד, והואיל וזכה יצחק למדת פחד זכה יעקב למדת אמת, שהוא מדת שלום, ומדד לו הקב”ה כמדתו דכתיב (בראשית כ”ה כז) ויעקב איש תם יושב אהלים, ואין תם אלא שלום דכתיב (דברים י”ח יג) תמים תהיה עם ה’ אלהיך, ומתרגמינן שלים תהא, ואין תם אלא תורה שנאמר (מלאכי ב’ ו) תורת אמת היתה בפיהו וגו’, ומה כתיב בתריה בשלום ובמישור הלך אתי, ואין מישור אלא שלום דכתיב (תהלים כ”ה כא) תום ויושר, הלכך והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל (שמות י”ז יא) מלמד שהמידה שנקראת ישראל בתוכה תורת אמת.

קלח. ומאי ניהו תורת אמת, דבר שמורה על אמיתות העולמים ופעולתו במחשבה והוא מעמיד עשרה מאמרות שבהם עומד העולם והוא אחד מהם, וברא באדם כנגד אותם עשרה מאמרות עשר אצבעות ידים, וכשהיה משה מרים ידו ומכוין במיעוט כוונת הלב באותה המידה הנקראת ישראל ובתוכה תורת אמת ורומז לו עשר אצבעות ידיו שהוא מעמיד את העשרה, ואם לא יעזור את ישראל לא יתקיימו העשרה מאמרות בכל יום ויום הלכך וגבר ישראל, וכאשר יניח ידו וגבר עמלק (שם) וכי היה משה עושה שיגבר עמלק דכתיב וכאשר יניח ידו וגבר עמלק, אלא אסור לו לאדם לשהות שלש שעות כפיו פרושות השמים.

קלט. שאלו לו תלמידיו למי נושאין כפים, אמר להם לרום השמים, מנא לן, דכתיב (חבקוק ג’ י) נתן תהום קולו רום ידהו נשא, הא למדת שאין נשיאת כפים אלא לרום שמים, וכשיש בישראל משכילים ויודעים את סוד השם הנכבד ונושאים כפיהם, מיד נענים שנאמר (ישעיה נ”ח ט) אז תקרא וה’ יענה, אם אז תקרא ה’ יענה מיד.

תרנ”ו

ענין תקיעת שופר לאחוז בקול תורה שהוא פנימיות כל הבריאה כדכ’ בראשית בשביל התורה שנקראת ראשית והוא מאמר אחד שנתפשט אח”כ למעשה בראשית. וזה הרמז שופר חכמה ואינה מלאכה. כמ”ש בתרגום ירושלמי בראשית ברא בחוכמתא. שנק’ ראשית שהוא שורש הבריאה. והיא עיקר החיות. כמ”ש החכמה תחי’ בעלי’. וכ’ מות וחיים ביד לשון. כמ”ש לעיל פ’ תבוא שהלשון היא בחי’ יד רמה למעלה מב’ הידים. והוא קול יעקב. והוא ידו של משה דכ’ כאשר ירים משה ידו. ולכן סמכו במשנה זה הפסוק כאשר ירים לתקיעת שופר. שהרמז להסתכל למעלה לשורש ומשעבדין הלב לאביהם שבשמים. ובזה זוכין לחיים. ומו”ז ז”ל אמר כי תשרי זמן גאולה. כמ”ש ז”ל תשרי ותשבוק. וכן אמרו בר”ה יצא יוסף מבית האסורים. והיא גאולת הנפש לצאת משעבוד הגוף עכ”ד. וזהו עיקר המלחמה עם עמלק. לכן כאשר ירים משה ידו. והוא בכח תקיעות שופר שנק’ יובל על שם החירות. והתקיעה רמז שמצפין לצאת לחירות ולהתיר אגודות מוטה ונעשין כברי’ חדשה:

ספר יצירה

פירושים: רמב”ן | רמ”ק | גר”א | פרי יצחק

ערך בוויקיפדיה: ספר יצירה

פרק א

משנה א

בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק י”ה יהו”ה צבאות אלקי ישראל אלקים חיים ומלך עולם אל שדי רחום וחנון רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו, וברא את עולמו בשלשה ספרים, בספר וספר וספור:

משנה ב

עשר ספירות בלי מה ועשרים ושתים אותיות יסוד, שלש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות:

משנה ג

עשר ספירות בלימה במספר עשר אצבעות, חמש כנגד חמש, וברית יחיד מכוונת באמצע כמילת הלשון וכמילת המעור:

קכה. ואמאי קרי ליה ספירות, משום דכתיב (תהלים י”ט ב) השמים מספרים כבוד אל

ברית הלשון : נמלכים מימין לשמאל

הספירות נמלכות זו בזו

כתר

חסד גבורה

אברהם. יצחק

יעקב

תפארת

נצח הוד

מלכות

ברית המעור: נמלכים מלמעלה למטה

כתר

חסד גבורה

תפארת

נצח הוד

מלכות

וזה קודשא בריך הוא ושכינתיה

תרנו

מה הקשר בין שופר לראש השנה?

עקדת יצחק – כשם שאברהם התגבר על חסדו למען גבורתו, כך יגברו רחמיך על כעסך.

אבל הרב אומר כאן שהמדרש קושר את השופר לידי משה.

כאשר הרים משה את ידו, גבר ישראל – על שתי המידות וקול השופר שהוא מעל ברית הלשון והדיבור, עולה למעלה לרצון העליון של האני.

כלומר עלה אלוקים בתרועה הויה בקול שופר. בראש השנה המלכות עולה לבית הדין. כמו שהנשיא והקונגרס מתאחדים. אבל הבעלים האמיתיים הם העם האמריקני, שמעל הקונגרס. בראש השנה פונים לבעלים , לרצון העליון

קכג. אמר ר’ אמוראי מאי דכתיב (ויקרא ט’ כב) וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם, וירד, והרי כבר ירד, אלא וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים ואח”כ וישא אהרן את ידיו אל העם, נשיאות זו למה, לפי שהקריב קרבן ונתקרב לפני אביהם שבשמים כדאמרינן צריך אותו שמקרבן לעליונים ומייחדן לייחד בכללן אלו, ומאי העם דכתיב אל העם, בעבור העם.

קכד. ומאי טעמא בנשיאות כפים וליברוך להון בברכה, אלא משום דאית בידים עשר אצבעות, רמז לעשר ספירות שבהם נחתמו שמים וארץ, ואותם העשרה כנגד עשרת הדברות, ובכלל אותן י’ נכללו תרי”ג מצות, ומנה אותם אותיות של י’ דברות ותשכח דאינון תרי”ג אותיות, ובהם כל כ”ב אותיות בר מן ט’ דליתא בהון, מאי טעמא, ללמדך דט’ הוא בטן ואינה בכלל הספירות..

קכו. ומאי ניהו, תלתא אינון, ובכללן שלשה חיילות ושלשה ממשלות, הממשלה הראשונה אור, ואור החיים של מים, הממשלה השני חיות הקודש והאופנים וגלגלי המרכבה וכל גדודיו של הקב”ה מברכין ומעריצין ומהדרין ומפארין ומקדישין למלך נאדר בקדושה ונערך בסוד קדושים רבה, מלך איום ונורא ומכתירין בשלש קדושות.

א קודם הלשון ואחר כך המעור

הלשון = אנטלקט

המעור = רגשות, עולם המעשה, מלכות

הלשון = תורה שבכתב, אשר בחר בנו מכל העמים

המעור = תורה שבעל פה, וחיי עולם נטע בתוכנו

הלכך והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל (שמות י”ז יא) מלמד שהמידה שנקראת ישראל בתוכה תורת אמת.

קלח. ומאי ניהו תורת אמת, דבר שמורה על אמיתות העולמים ופעולתו במחשבה והוא מעמיד עשרה מאמרות שבהם עומד העולם והוא אחד מהם,