פרשת מצורע : מדוע מורחק המצורע מהמקדש ומהחברה

 

 

כבר למדנו בפרשת שמיני שאם התפילה החליפה את הקורבנות, הרי עשתה זאת בדיוק נמרץ לפי הסדר הכתוב כאן בתורה לדורות.  ראשית פותח אדם את יומו בפסוקי דזמרה בם הוא מתקדם בדמינו בחצר המקדש כששירת הלויים מלווה אותו מגרם 15 המעלות.  וכנגדם אומר  15 ברכות שב”ברוך שאמר”  ו- 15 שבחות שב”ישתבח” (ובשבת מוסיף 15 שירי המעלות) . או אז מגיע לפתיחת שערי ניקנור ולקבלת עול מלכות שמים בק”ש וברכותיה. ואז, מול התמיד, הוא עומד בתפילת 18 שהיא כולה חזרה בתשובה הערוכה לפי הסדר שפרשת ניצבים. והוא מסיימה בברכת כהנים ובשים שלום.  אבל הקדושה תרד עליו רק כשהוא חוזר על התפילה בציבור ואומר אתם את הקדושה, כפי שהפרשה אומרת “בקרובי אקדש” 0.

 

עתה אנו מגיעים לסיום התפילה כשאנו מוסיפים תפילתו של רב: “אלוקי נצור לשוני מרע ושפתי מדבר  מרמה” שכן אנו עוברים מפרשת שמיני לפרשת מצורע שהיא כנגד המוציא שם רע והמדבר לשון הרע. ואכן אין השכינה שורה כל עוד אנו מלאים בלשון הרע. 0

מהו בדיוק חטאו של המצורע.? הדבר לא מפורש כאן בפרשה. הכתוב אומר 0

 

0″וידבר השם  אל משה לאמר  זאת תורת המצורע ביום טהרתו” 0

 

פרשת המצורע החלה בפרשה הקודמת. כל המפרשים תמימי דעה שאין אנו עוסקים במחלה רגילה אלא בסימן מבית דין של מעלה הניתן לאדם על חטאו.0

 

אבל מהו החטא שעשה המצורע? חז”ל מנסים למצא  זאת על פי מה שמסופר בתנך. כך (1) ניגף משה  בצרעת בכף ידו על כך שדיבר סרה בישראל, ומרים ניגפה בצרעת על לשון הרע שדיברה כנגד האשה הכושית שלקח  משה (2) ניגף פרעה בצרעת על גילוי עריות שלקח את שרה (3 ) ניגף יואב שר צבא דוד במרעת על שפיכות דמים  (4) ניגף גיחזי בצרעת על גזל (5) ניגף נעמן בצרעת על שבועת שקר ודינים (6) ניגף עוזיה בצרעת על חילול השם בשעה שכהן במקדש שלא כראוי.

הרי לך צרעת הבאה על שש  המצוות לאדם בגן העדן. 0

 

אבלחזל הרחיבו  את טווח העבירות שענשם צרעת.  פרשתנו מזכירה שבעה נגעי אדם ושלשה נגעי בגד ובית, סה”כ  עשרה נגעים שהן כנגד עשרת הדיברות. כלומר הצרעת באה לא רק על ששת המצוות של אדם הראשון אלא על עשרת הדברות של סיני 0

 

אך גם בזאת לא הסתפקו חז”ל ואמרו שבפרשתנו מופיע הביטוי “תורת המצורע” חמש פעמים שהם כנגד חמישה חומשי תורה כלומר אדם העובר על כלל תרייג מהצוות נידון בצרעת. 0

 

אבל כיצד יכול אדם לעבור על  כל מה שכתוב בתורה? הוה אומר שאם עבד עבודה זרה (או חילל שבת) הוא שקול כעובר על כל המצוות 0

 

אבל מצד שני אנו יודעים שאדם העובר על ע”ז ממש ושפ”ד ממש דינו חמור יותר מצרעת. אלא שמדובר באדם שעבר על עבירה השקולה כנגד ע”ז וג”ע ושפ”ד ושאר עבירות.  והדבר היה סתום  עד שבא רבי ינאי ולימד

0

“0את תורת המצורע: – הדא הוא דכתיב מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב, נצור לשונך מרע ודבריך מדבר מרמה.

משה מזהיר את ישראל ואומר להם זאת תורת המצורע, המוציא שם רע” 0

 

ואמנם המוציא שם רע  שקול כנגד עובד ע”ז שכן כל רצונו הוא לפאר את עצמו, ובכך יגרום לשרשרת של עבירות על ג”ע ושפ”ד וגזל ודינים וחילול השם כמו שראינו אצל יוסף  וכן אומרים חז”ל 0

0

“ואמר רבי יוחנן משום רבי  יוסי  בן זמרא כל המספר לשון הרע כאילו כפר בעיקר…וכן אמר רבי יוסי נגעים באים עליו. אמר ריש לקיש מאי דכתיב זאת תורת המצורע? זאת תהא תורתו של המוציא שם רע.” 0

עתה מבינים אנו מדוע שמו חז”ל את לשון הרע בראש כל החטאים, ואמרו שהקטורת שחותמת עבודת היום היא  כנגד לשה”ר.  אין אנו מסיימים את התפילה ללא קטורת המפיגה את הריח הרע של לשון הרע. ובלעדי הקטורת התפילה לא תתקבל כראוי. 0

 

מדוע כה קשה לשה”ר? עונשו גדול שכן המצורע שהוציא שם רע מוצא מהמקדש ומורחק מהחברה, “וטמא טמא יקרא.”  אם מטרת המשכן והתפילה לקרבנו לשכינה ולהביאה לשכון בלבנו, הרי בלה”ר השיג המצורע את ההפך.  השכינה דוחה אותו בגועל נפש.0

 

ולכן הוא נקרא “מוציא רע” כשהמושג “רע” הוא תמיד מנקודת ראותה של הוויה. “רע” בתורה הוא משהוא שהוייה מתעבת. אדם רע הוא ההפך מרחמן כלומר אכזר, המעלים עיניו מסבל, המנצל חלשים והנועץ סכין בגב חברו על יד שקר.. אין במעשים אלה בהכרח “חטא” בעיני האלוקים אך יש בהם “רע בעיני הויה”.  כך למשל היו אנשי סדום חטאים ורעים בעיני הויה משום אכזריותם.   0

ואין זה מקרה שריש לקיש מגדיר כאן את המצורע כ”מוציא שם רע.” כי ריש לקיש הוא זה שאמר כי כתוב “וירא אלוקים את  כל אשר עשה והנה טוב מאד”  אך יש לקרא במקום “מאד” “מוות” שהוא “רע”. ואין רע בתורה אלא בעיני הויה.  כלומר בסוף  היום השישי של הבריאה (שבן אנן עדיין חיים) יתגבר “הרע” ויעצור את הויה הנכנסת מהשבת לעולמנו. שכן נאמר בסוף היום “יום השישי ויכולו השמים” (שהם ראשי תיבות הויה, כאשר י-ה נכנס ליום השישי ו- “וה” עדין בשבת)..  ,ה”רע” יכול לעצור את התקדמות העולם מיום שישי לשבת. הרע יכול לכסות את העולם של אלןקים מעיני הויה. על האדם להתגבר על ה”רע ” כדי להיכנס לשבת (הנצחית). כפי שאנו אומרים במזסמור שיר ליום השבת. ולכן ה”מוציא שם  רע” מקים מחיצה ביננו לבין הויה ולבין השבת.  אין פלא שאדם כזה מורחק מהמשכן. ומהחברה  0

הרע גודל ככל שאנו מתקרבים לשבת. אנו רואים זאת בעולמנו ממש.  ככל שאנו מתקדמים בהסטוריה המושג רע משתנה.   אם בעבר העולם היה מלא במלחמות ללא גבול וברצח ואונס וגזל ועוות הדין ללא שיעור, הרי בתקופתנו אנו רואים רע מסוג אחר.  רוב האנושות חיה כיום בתרבות סבירה ורוב האנושת לא עוסק בג”ע, שפ”ד,  גזל או עושק.  אבל אנו עוברים לעולם שבו החטא העיקרי המניע את ההםטוריה הוא שקר ולשון הרע.  מהדורת החדשות בטלביזיה האמריקנית מקדישה מעט זמן למלחמה באפגניסטאן  אך מקדישה את רןב הזמן לדברי רכילות ושקרים והאשמות שאישים שונים זורקים זה בזה. וכך נוהגת גם הטלביזיה הישראלית. שעוסקית יותר מכל ברכילות נוראה ולשון הרע והאשמות שוא . 0

 

ואכן אומר בעל השפת אמת שלשון הרע מונעת מאדם מישראל להיכנס לשבת.  לשם כך נכתבה פרשת גן העדן שבה הנחש שכשל בלשון הרע נענש בצרעת, והאדם ואשתו נענשו בכך שהקב”ה עשה להם “כותנות עור”.   ובתורתו של רבי מאיר היה כתוב כותנות אור. משמע שהעור מכסה על האור.  כמו המצורע שהורחק מהמשכן, כך בגלל הורחקו האדם הראשון ואשתו מגן העדן לעולם הזה.  ובעולם הזה  אור שאלוקות נסתר, כאילו מכוסה על ידי כותנות העור.  גם הכהן מסגיר את המצורע , מכניסו לחדר סגור ואטום. השקר שעשו גרם לכך שהאמת תכוסה, שהשכינה מכוסה.  רק בשבת, אומר השפת אמת, נפתחות ה”דלתות” והשכינה מאירה לעולם בשלוש סעודות. 0 . 0.

 

ועתה מובן מה שאמר רבי ישמעאל  בר תנחום “אחור וקדם צרתני, אדם אחרון לכל המעשים וראשון לכל העונשים” או “אחרון לכל המעשים וראשון למחשבה.” לפי פרק א’ בבראשית אדם נברא ביום שיש לפני השבת, אך לפי סיפור גן העדן הוא נוצר ביום שלא היה בו עדיין צמח או גשם על פני האדמה כלומר (כפי שאומר רבי יוחנן) ביום השלישי לבריאה, לפני שנשתלו חיים על פני האדמה.  עדן הוא בעולם היצירה, כמו על מסך מחשב. לפי זה מבחן גן העדן נערך ביום השלישי לבריאה וגורל העולם כולו היה תלוי בו:  אם יעמד האדם במבחן יוכלו הוא ואשתו להישאר לעולם בעדן ומשם יכנסו במועד לשבת הנצחית. בלי שיהיו על פני הארץ. אך מאחר והאדם ואשתו נכשלו במבחן, נגזר עליהם להעשות בארץ בתהליך שהתחיל ביום השלישי ונגמר בשישי.  כך החל אלוקים את התהליך בארץ על ידי זריעת חיים שמהם  הופיעו צמחים ועצים ומהם דגים ועופות ותנינים, לפי הסדר, ומהם בהמות וחיות כפי שמספרת התורה וכפי שהאבולוציה מוכיחה. רק ביום השישי הופיע האדם על הארץץ כך שכל העולם הצומח והחי נעשה על מנת להביא את אדם וחווה ביום השישי.  ולכן נקראה אם כל חי כי כל החי בא לעולם במשך ששת הימים על מנת להביא את אדם ואחר כך את חווה. וגם אז לא נברא האדם מושלם.  על האדם לגדול ולהתפתח שנאמר “נעשה אדם בצלמנ וכדמותנו” כלומר אני ואתה נעשה אדם מושלם אם תלך עמדי.  כפי שאומר רשי שהיה לבורא דמות וצלם במוחו כיצד יהיה האדם טוב מאד. האדם נכנס לתהליך הסטורי שבו הוא בורע את עצמו . אבל אם האדם יגדל לבדו, יהיה בגדר חיה בלבדץ  רק אם יאחז בידו המושטת של הויה אלוקים  יהיה טוב מאד כפי שרוצה הקבה. מאד. והמבחן הסופי הוא אם האדם יתגבר על לשון הרע כלומר על אגו המנופח . האליל האחרון האדם יצטרך להתגבר עליו הוא האגו המנופח של האדם עצמו. רק אז יזכה להשראת השכינה ולהיכנס לשבת

 

סוף השיחה