שיחה לעילוי נשמתו של ויוי
תשפה ערב פסח
לאן הנשמה עולה?
על כך מדבר הרב שפת אמת בקשר לשבת הגדול
יש בכל שבת ג׳ דרגות.
דרגה א׳ היא זכר למעשי בראשית. הכונה לסיפור הבריאה בפרק א׳ בו מתואר שהעולם מתקדם לשבת הנצחית – ליום שכולו שבת. השבת שלנו היא רק זכר לשבת הנצחית שאליה העולם מתקדם. אנו חיים ביום השישי לבריאה ומתקדמים לשבת הנצחית. אנו מקדישים את סעודת ערב שבת למסע הזה, והיא סעודת המלכה. השיר לכה דודי לקראת כלה מוקדש לרמה הזו הבסיסית של השבת
דרגה שניה של השבת היא זכר ליציאת מצרים. מה הקשר? ביציאת מצרים התגלתה מלכות השם בגלוי בפעם הראשונה, כי לפני כן המלכות היתה נסתרת. הקבה התגלה כמנהיג ההיסטוריה. והסיפור הזה מתחיל – אומר הרב- בשבת הגדול במצרים. הם שחטו את הפסח בערב שבת כלומר ביום השישי ומרחו על המשקוף לפני השבת וליל הסדר כלומר יציאת מצרים חלה בשבת. ישראל קיימו אז בפעם הראשונה מצוות השם. ומשם קבלו את התורה וכל תרייג המצוות שהוא המפתח לצדיקים לקבל עולם הבא. כל החבילה הזאת – מלכות ומצוות ותורה ועולם הבא קיבלו בשבת הגדול ולכן היא קרויה גדול.
ולשבת זו אנו מקדישים את סעודת השבת של הבוקר שנקראת סעודת המלך
אבל יש בשבת דרגה נוספת גבוהה יותר והיא מתבטאת בסעודה השלישית. כאן אנו מחברים את הרמה הנמוכה ביותר שבעולם הזה עם הדרגה הגבוהה ביותר האפשרית והיא הרצון העליון של הקבה שהתחיל את סיפור הבריאה. כלומר מעל לשבת הנצחית, מעל לעולם הבא. והנשמות של הצדיקים עולים מגן העדן והעולם הבא למעלה, לרצון העליון. ומדוע נעשה הקשר העצום הזה בסוף השבת? כדי להתחיל את השבוע החדש ואת הבריאה כולה מחדש. הקבה מחליט האם העולם התקדם לקראת הרצון שלו או לא. ואת העליה הזו של הנשמות לקראת הרצון העליון אנו עשים כאן בעולם הזה, כי הדבר תלוי בנו, אומר הרב
ולכן עליית הנשמה מגן העדן תלויה באופן שאנו חיים