ויצא תשפב

הרב צבי אבינר

ויצא: מה תרם יעקב לצדק? (ב) 0

חלום הסולם

 

 

מה הוסיפו נח ואברהם

כאשר נח נלחם כנגד שפיכות דמים של דורו, הוא גם הוסיף מימד חדש למצווה – מאבק כנגד אכזריות הלב ויצר שפ״ד החייתי שבלבנו, שעליו דאג נח. ו

כדי לחזק את המאבק, נח קיבל את ברית הקשת שעליה אנו חיים כיום. הברית מציגה בפעם הראשונה את חוקי שפ״ד שהיו חסרים עד כה. חוקים שאדם ואנוש לא היו מודעים להם

ולא עוד אלא שנח קיבל עליו ועל צאצאיו מצווה נוספת , השביעית, אחת מעל ששת המצוות של אדם, והיא האיסור לשתות או לאכול דם ואבר מן החי. מצווה זאת באה לחזק את מאבק האדם כנגד יצר שפ״ד. אין לה משמעות אחרת.

כלומר מצווה שביעית באה לחזק את השלישית של אדם – שפ״ד

ובדומה לכך, כאשר אברהם נאבק כנגד גזל, מצווה רביעית של אדם, הוא לא הקדיש לכך את חייו אלא נתן לגזל משמעות חדשה שלא הייתה מוכרת לפניו. אברהם חידש שהבורא הוא בעליו של העולם, שהכל שלו, כפי שכתוב א-ל עליון קונה שמיים וארץ. הבורא קנה את העולם בתוקף היותו היוצר. בזכות היוצרים כביכול.  ולכן גזל הוא לא רק עבירה שבין אדם לחברו, או עבירה על מצווה רביעית של אדם מעדן, אלא פגיעה ברכוש של הבורא שהכל שלו.  אברהם קרא לקבה א-דני, אדון שלי שאני עבדו, ובמקביל קיבל מצווה חדשה, מילה, שהיא חותם האדון בבשרנו.  כלומר אברהם הוסיף מצווה שמינית , אחת מעל שבע של נח, כדי לחזק מאבקו עבור מצווה רביעית של אדם. הקבה שינה את שמו של אברהם מאברם, ואברהם שינה את שמו של הקבה.

כמו שמצווה שביעית של נח מחזקת את מצווה שלישית של אדם

כך גם מצווה שמינית של אברהם מחזקת את מצווה רביעית של אדם

אם כך, נשאל האם יעקב, כאשר  הוא נאבק עבור דינים – מצווה חמישית של אדם – מוסיף על מושג הצדק כפי שנח. ואברהם הוסיפו מצדם מבט חדש במאבקם?0

האם קיבל יעקב מצווה חדשה, תשיעית במספר, לחזק את מאבקו?0

האם שינה הקבה את שמו של יעקב במאבק הזה?0

האם קרא יעקב לקבה בשם חדש?0

 

 

חלום הסולם

 

נזכור מה שלמדנו בשיחה הקודמת שיעקב השיג את צדקתו בדרך של מידה כנגד מידה, שקר נגד שקר, אך הדבר עלה לו במחיר כבד. עשיו לא קיבל זאת ושאף להרגו.  מתקבל על הדעת שדווקא משום שיעקב שיקר ועקף אותו, דווקא זה הוסיף שמן  על המדורה ושנאתו גברה. עשיו עמד על שלו יותר מאי פעם.

וכך היא תמיד תגובת הצד השני , אם ננסה להשיג צדק כמו יעקב

עתה אנו רואים אותו נרדף על חייו, עני וחסר כל.  האגדה אומרת שאליפז בנו של עשיו שדד אותו בדרך כך שהמשאבים שאמו נתנה לו לדרך אזלו . עתה הוא רעב, בודד, ואין לו למי לפנות לעזרה

כאשר השמש יורדת, הוא שוכב על אבני המקום ושם אבן אחת למראשותיו. הוא נזכר בוודאי במסעדות ובתי המלון שאברהם סבו הקים על הדרכים כדי לעזור לעוברי אורח עניים. כמה היה מאושר לראות מלון שכזה כאן בסביבה!

עתה כאשר הוא שוכב על האבנים הקרות הוא יכול להזדהות עם כל עניי העולם, עם כל אלה הנזרקים מהחברה ומוצאים עצמם בודדים ורעבים, עם כל אלה שהגורל פגע בהם או שהבית והחברה פגעה בהם, עם כל החלשים מבחינה חברתית שמוצאים עצמם רעבים ודלפונים ללא תקווה.

ואז הוא נרדם וחולם חלום שיהפוך לחלום הידוע ביותר בהסטוריה.   בחלומו ראה סולם שראשו בשמים ורגליו בארץ.  ומלאכי אלוקים- מוזכרים חמש פעמים – עולים ויורדים בו. המלה ״במקום״ מופיעה שלוש פעמים לפני הסולם ושלוש פעמים אחרי הסולם, כאילו תומכים בו.   המלה המקום הפכה להיות שם נרדף להר המוריה ולשכינה עצמה

והנה  הויה עומדת עליו- על הסולם – ומדברת אליו

והויה מבטיחה שתשגיח עליו בדרך שהוא הולך בה, שאת הארץ שהוא שוכב עליה, הר המוריה, היא תתן לו ולזרעו, ושזרעו יפוץ לכל ארבע כנפות הארץ.

 

מיהם מלאכי אלוקים?0

 יש אין סוף פרושים נפלאים, אבל אנו נלך כאן לפי ספר הזוהר שאומר כי המלאכים הם מלאכי שבעים אומות בני נח.  והסולם הוא מדרגות שבע מצוות בני נח שהאומות עולים ויורדים בו.  כל מעלה מייצגת מצווה של נח.  מאחר והמלאכים מזכרים חמש פעמים הרי לסולם חמש מעלות. המלאך עומד על הדגה הרוחנית שהאומה שלו עומדת.  למשל המלאך של מצריים עמד בתחתית, כי המצרים היו במט שערי טומאה .  המעלה החמישית למעלה לכן מייצגת את המצווה החמישית של נח (או  אדם) שהיא דינים –  צדק וסדר אזרחי.

הנה דיאגרמה של החלום כפי שמופיע בטכסט:0

 

הויה

(5) מלאכי אלוקים

(4) מלאכי אלוקים

(3) מלאכי אלוקים

(2) מלאכי אלוקים

(1) מלאכי אלוקים

  מקום מקום מקום         מקום מקום מקם 

 

 

נשים לב שהויה – מידת רחמים – עומדת מעל מלאכי אלוקים ומעל המצוות.  היא מעל המצווה החמישית של דינים , הכוללת כאמור לעיל בתי משפט ומערכת משפטית.  כך היה נהוג בעולם של אז וכך גם נהוג בעולמנו המודרני גם לאחר ההשכלה . אין לערבב משפט ורחמים.

יעקב קם משנתו בהתפעלות ואומר

אכן יש הויה במקום הזה ואנכי לא ידעתי

אין זה כי אם בית האלוקים וזה שער השמים

 ובבוקר   הוא נזכר בחלום ומבין שאין זה כי אם חלום, ביטוי של מה שבלבו. הלוואי והיה זה במציאות, הוא חושב ומעמיד מצבה ונודר נדר שלפי חזל הוא האב טיפוס של כל הנדרים אחריו. והנדר כולל כידוע שני קטעים – הבקשה, כלומר התנאי שיתקיים כדי שהנדר יחול, ולאחריו השבועה לעשות משהוא כאשר הנדר יחול.

בחלק של הבקשה פורס יעקב את מה שבלבו, ובעצם חוזר על דברי השם. אם יהיה אלוקים עמדי ויתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ושמרני בדרך ויחזיר אותי ללבית אבי בשלום, אזי –

וכאן מגיעה ההבטחה או השבועה או הנדד שיעשה.

והיה הויה לי לאלוקים

והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוקים

וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך

השורה השניה והשלישית הן פשוטות. יעקב יקים בית אלוקים ויביא לשם נדבות ותרומות  ומעשרות להשם. אך מה לגבי שורה ראשונה – והיה הויה לי לאלוקים

יש הקוראים זאת כחלק מהבקשה, אם כי קשה יהיה לבאר את מה שמבקש.

אך אם נראה את השורה הראשונה כחלק של הנדר, מה נודר כאן יעקב?

יש המון פרושים נפלאים אך נלך בדרך הקשורה למשפט ולדינים

יעקב אומר: אם אחזור ארצה בשלום, אקח את דרכי הויה ואעשה אותם כדין וחוק.

אעשה את מה שעשה אברהם מתוך אהבה להויה, אך לא בתהנדבות אלא כחוק הארץ הזאת.

כביכול אני אכניס את הויה לתוך הסולם, למעלה החמישית של דינים.

רחמים לזולת ולעני יהיו לא בבחינת מצפון נדיר אלא חוק הארץ

למשל:

בגלל יעקב,

התורה אומרת כי כל בעל שדה בארץ חייב להשאיר פאה ומתנות עניים כל שנה.  אין זה מתוך לבו הטוב של בעל השדה אלא חוק הארץ מהתורה, שבית דין כופים אותו.

ובגלל יעקב

התורה קובעת שכל שלוש שנים יפריש בעל השדה בארץ ישראל מעשר עני .  לא מתוך לבו הטוב אלא מתוך שכך הוא חוק התורה שבית דין  כופין אותו. אין לך מערכת משפטית חוקתית דומה בכל העולם

ובגלל יעקב

התורה קובעת שכל שבע שנים יהיה כל תנובת השדה הפקר לעניים. היש עוד חוק כזה בעולם?

ובגלל יעקב

התורה קובעת שמעיל הנלקח כעבוט מעני יוחזר לו ללילה כדי שיתכסה בו. אין זה משום הלב  הטוב של המלווה אלא משום שכך מצווה התורה. והתורה קוראת לזה צדקה

ובגלל יעקב

התורה מצווה שיש לכבד עבד עברי ויש לו זכויות רבות, והוא למעשה שכיר.  ולאחר שש שנים משלחים אותו לחפשי. היש עוד מערכת משפטית דומה בעולם?

מצות כאלה הן התוצאה מהכנסת הויה למצוות דינים.

ולכן הן נוהגות רק בארץ ישראל, כפי שנדר יעקב, ורק כאשר המקדש עומד בהר המוריה שעליו שכב יעקב, ורק כאשר. השכינה שורה במקדש.  ולאחר החורבן של בית כאשון אין המצוות הללו נוהגות אלא מדרבנן

והכנסת השכינה לדינים כוללת גם את בית המשפט עצמו.  תורת ישראל קרויה רחמנא כי היא תורת רחמים וחסד. שלא כמו בבתי משפט של האומות, שופטי ישראל רשאים וחייבים לשקול בדיניהם את ההבט של מידת הרחמים – כחלק של הדיון, ולא כמצפון מעל החוק.

הכנסת הויה למעלה החמישית של הסולם היא הכנסתה לרחוב היהודי, לשוק, לבתים, לממשלה, ולבתי המשפט. לכל פינות החברה.

 

משפט צדקה וחסד

 

 

ולכן מחלק הרמב״ם את חוקי התורה לשלושה חלקים

 

משפט – הוא הצדק הבסיסי ביותר שכל אדם מכירו, והוא מידה כנגד מידה.   אם קיבלתי ממך סחורה, מן הצדק והיושר הוא לשלם לך את שכרך.  המשפט פועל לפי ההגיון הבריא הפשוט

צדקה – הם חוקי התורה המבטאים צדק מעל מה שההגיון אומר ורק משום שכך מצווה התורה, כמו החזרת מעיל לעני ללילה.  או השביעית שהיא הפקר לעניים. זה החלק של התורה שנוסף אליה בגלל הנדר של יעקב

חסד – היא פעולה שאדם עושה מעל מה שהתורה מצווה. כגון שהפקיר את שדהו לעניים לשנתיים וכדומה. זוהי מידתו של אברהם כשהקים את אשל אברהם ללא שצווה על כך.

 

ומה לגבי שימוש בשקר?0

 

 

 אם השכינה שורה בחברה, אין היא סובלת שקר כלשהוא כי שקר היא אומנותו של הנחש

כשיעקב חוזר ארצה – לאחר שבמשך שנים השתמש בשקר כנגד אלו ששיקרו אותו -הוא משנה את דרכו ומעולם לא ישקר שוב , אפילו למען השגת צדק.  הוא יפגוש את שונאיו פנים אל פנים ללא מעקף וללא התחפשות

ולכן בדרך ארצה כאשר הוא נאבק כל הלילה עם מלאכו של עשיו, אין יעקב מנסה להערים אלא נאבק פנים מול פנים.  במשך הלילה הטיחו השניים את אשמותיהם זה בפניו של זה, באין רואה ובאין משפחה וידידים אלא לבדם.  וכל צד מבין שיש לצד השני מה לאמר ויש לו את האמת שלו. וכל צד מכיר בחולשתו שלו, מה שלא יעשה כאשר הדבר נעשה לעיני כל באולם המשפט

והמאבק קשה כי גם לעשיו יש טענות מצדקות מול יעקב, כל כך שירך יעקב נוקעת.  בסופו של הלילה גובר יעקב ומלאכו של עשיו נכנע וגם קורא ליעקב בשם חדש – ישראל.

והשם החדש מתחזק על ידי מצווה חדשה שקבלו עליהם בני ישראל – לא לאכול את גיד הנשה לזכר הנקיעה, והיא מצווה תשיעית במספר, אחת מעל השמונה של אברהם

ומצווה תשיעית מחזקת את המצווה החמישית של אדם – דינים

כשם שמצווה שמינית מחזקת את המצווה הרביעית של אדם- גזל

ומצווה שביעית מחזקת את המצווה השלישית של אדם- שפ״ד

 

דיני ישראל וישיבה של בני נח 

וכותב הרמבן בקשר למעשה שכם שעל בני נח ללמוד דינים מהתלמוד, שהיא תורת רחמים. ולכן חשב הרבי מלובביץ זצל להקים ישיבה של בני נח שבה ילמדו שבע מצוות, לפי התלמוד, פלוס פרשת בלעם. ועל כך מדבר איה בפרשת בלעם