הדרך ללמוד את ספר בראשית

צדק חברתי וקידוש השם הקשר בין

ספר בראשית  בנוי בצורה מיוחדת – לפי  שש אבות השומרים ששה מצוות שנתנו לאדם הראשון.  לכל אב  מוקדש  קטע שלם המתאר כיצד שמר את המצווה שלו , ומתוך  כך אנו למדים על המצווה.  דבר חשוב מאד לתנועה של בני נח

יש אם כן שלושה רבדים בספר: כפי שאומר ספר היצירה,  ספר, ספר ומיספר.

יש את סיפור חייו של כל אחד מהאבות, שבאים בסדר מסוים בספר

ומעל זה יש את הסיפור של ששת המצוות של אדם ונח, שכל אחד מהאבות שומר

ומעל זה יש את הסיפור של התגובה בשמים – את ההנהגה של השם כתגובה למה  שאנו מקיימים  את המצווה המסוימת. התגובה בשמים נקראת ספירה. היא לא כוח נפרד אלא הנהגה מסוימת, מידה.  למשל –  אברהם ששמר  חסד, מצווה רביעית של נח,  עורר את ספירת החסד  או הנהגת החסד בשמים.

משל למה הדבר דומה? לצבא ארצות הברית שנלחם באפגניסטאן.  יש לצבא תוכניות מגרה לפעול לפי הצורך בשטח.  כך  גם מלכות השם.  בשעת הבריאה דיבר הבורא עשר פעמים, כלומר כל יום  פעל בהנהגה אחרת.  הנהגה היא הספירה.  כך גם הוא פועל כמלך ההיסטוריה. בגרוש מגן העדן נתן הבורא לאדם ששת המצוות, שינחו אותנו על פני האדמה.  בנוסף הכין תוכניות מגרה לפעול לפי הצורך ולפי פעולת האדם. כשאנו עושים חסד, נעורר את ספירת החסד כלומר את ההנהגה של הקב״ה אלינו בחסד.

מדוע נקראות ספירות? מלשון לספר, לדבר. הן כביכול משתפות פעולה.  משל לצבא ארצות הברית שנתקל במצב המצריך פעולה יותר מתוכנית מגרה אחת. הצבא יפתח שתי מגירות או יותר לפי הצורך. כך גם המידות של הקב״ה – הספירות שלו.

ספר ראשית בנוי לפי הדיאגרמה הבאה:

Chochma …..………..ADAM –  1: idolatry

Binah …..……………..ADAM  & EVE 2: Adultery

Daat ……..…………….NOAH 3: Bloodshed

 ABRAHAM4: Theft ………..…ISAAC

  Grace…YHVH……………………..Din, ELKM

…….       ……  .JACOB 5: Justice & Civil Order

………….         …Mercy

…………………JOSEPH6: Blasphemy &Sanctification

…………….        Kingship of Hashem, Messiah

כאמור ספר  היצירה מלמד אותנו שאפשר לחבר את הסיפורים שבספר בראשית  שכאילו מדברים ביניהם.  מכאן שמם.  ספירה בעברית היא מלשון לספר. השמים מספרים כבודו, אומר הפסוק בתהילים.  לכן אפשר לחבר ספירות מצד ימין לשמאל, ועליונות לתחתונות. יש אפילו שמות לחיבורים הללו. החיבור האופקי מימין לשמאל הוא  אינטלקטואלי, למשל בין חסד לדין, בעוד שהחיבור מלמעלה למטה הוא רגשי, כמו שעשינו בשבוע שעבר שחיברנו את התחלת הספר לסופו, כלומר מלמעלה למטה. החיבור הוא רגשי. ההשלכות מכאן חשובות

יעקב- הנושא של השיחה שלנו – הוא באמצע. הוא הלב של המבנה. והיות והוא לא מתקפל, הוא יחדי ומיוחד. והוא גם לוגי וגם רגשי. נזכור את הנקודות הללו

למשל – פרק א׳ מדבר על מצווה ראשונה של בני נח שהיא איסור עבודת אלילים.  סוף הספר מדבר על מלכות השם.  הקשר הוא רגשי, כלומר מהי אלילות? עבודה רגשית למלכות האליל. אדם מקבל על עצמו אליל רגשי, מתמכר לסמים או לאלכוהול או לתנועה פוליטית. במקום לקבל על עצמו מלכות הקב״ה.  אין לך הגדרה טובה מזו לאלילות.  התמכרות רגשית.

וגם אין לך הגדרה טובה מזו למלכות השם. גם היא רגשית. השכינה רוצה לשכון בלב שלנו, כלומר ברגשות שלנו, יותר מאשר במח שלנו

נקודה זאת חשובה להמשך.

 נסתכל שוב בדיאגרמה של ספר בראשית. ההלכה מחברת את התחלת הספר לסופו. למשל –  אנו חוגגים כל שנה את יום ההולדת של העולם כלומר את ראש השנה.  למעשה אנו חוגגים את פרק א׳. וכיצד חוגגים אותו? כיום מלכות השם, וסוף האלילות.  לפנינו חיבור הלכתי בין הקטעים.

   וראינו שאפשר גם  ללמוד על מלכות השם  על ידי ההשוואה בין פרק א׳ לסוף הספר. מלכות השם מתוארת שם באופן ברור יותר מכל פרק בתורה.  אנו יודעים את הגזירה משמים להוריד את יעקב ובניו למצרים, ואנו קוראים בכתוב כיצד הקב״ה מקיים את הגזירה מאחורי הקלעים בלי שהדמויות הפועלות מודעות לכך. מלכות השם היא אמיתית אך נסתרת

בפרק א׳ מתוארת הבריאה לפרטים.  עד התקופה שלנו, במשך אלפי שנים, הייתה האמת כמוסה.  הבורא פעל ששה ימים – כך כתוב – אבל החיות והתיאור נתפסו על ידי הקדמונים כסיפור אלגורי. החיות הן חיות הקודש בשמים, כך חשבו. והנה בימינו מאשר המדע את הסיפור כאמת היסטורית. מתברר שהסיפור. הוא נס גלוי.  כיצד יכול היה משה רבנו לספר סיפור כה מדויק על הבריאה?  כלומר בימינו האמת יצאה מהנסתר לגלוי.

אם כך יש לקוות ולהתפלל שגם מלכות השם שמתוארת בסוף הספר תצא מהנסתר לגלוי ויום יבא וכל אדם יכיר אותה כעובדה מציאותית.  וזו היא התפילה של ראש השנה.

והיות וסיפור יוסף הוא גם סיפור המלך המשיח – בן יוסף ובן דוד – הרי שיש לקוות שגם מלכות זאת תסא ותצא מהנסתר לגלוי.

נשאל – אם כן, מה אפשר לעשרות כדי לזרז את בא מלכות השם מהנסתר לגלוי?

ומה אפשר לעשות כדי לזרז את בא המלך המשיח מהנסתר לגלוי?

אין לנו עסק עם נבואות וחשבונות וגימטריות.  אנו רוצים לדעת מה לעשות כעת, בחיים שלנו יום יום?

 בא ספר הזוהר ואומר שהדבר כתוב במצווה השישית של חילול השם וקידוש השם.

 המושגים הללו יש להם משמעות לא ביחיד אלא ברבים. אדם מחלל שם שמים כשהוא עושה דבר רע בעיני הרבים שמביטים במעשיו.  ולהפך – הוא מקדש שם שמים ברבים כשהוא עושה דבר טוב מאד בעיני הרבים שמביטים בו.  היות והם יודעים שהאדם הוא בן נח המאמין במצוות ועושה אותן, הרי שהאנשים משייכים את ההתנהגות הטובה לאמונה שלו. וזה מעלה את כבוד מלכות השם בעולם – שאנו מכנים קידוש שם שמים ברבים.

התלמוד אומר שאמנם אין לבני נח מצווה כתובה לקדש שם שמים, אבל בוודאי שהם מקבלים שכר על כך,

מקדשים שׁם שמים בכך שלא עוברים על אף אחת מהמצוות למרות הסכנה

   יוסף קידש שם שמים כאשר לא עבר על המצווה הראשונה של נח ולא עבד אלילים  אפילו שהיה עבד, וגם כשעלה על כיסא פרעה.  הוא לימד את פרעה את שם האלוקים ודרש מהמצרים למול את עצמם כמו שאומר רשי. הוא למדם את שבע מצוות.  הוא גם לא עבר על מצווה שנייה של גילוי עריות כשסירב לאשת פוטחפר, למרות ששילם לזה בכך שהושלך לבור שממנו בדרך כלל לא יוצאים.

    וכך גם יהודה קידש שם שמים בזה שמנע שפיכות דמים – מצווה שלישית – ולא הרגו את תמר.

ולפי ספר הזוהר אנו מזרזים את בוא מלכות השם בעולם מהנסתר לגלוי וגם את בוא המשיח מהנסתר לגלוי על ידי כך שנקיים את כל ששת המצוות של אדם בכל נפשנו, אפילו בסכנה. כלומר בקידוש השם ברבים.  לא נעבור על אף אחת מהרשימה,, כולן חשובות.  אך מהי המצווה החשובה ביותר – הקרובה ביותר למלכות –  שתזרז את ביאת מלכות השם? היא הקרובה ביותר לשישית, כלומר החמישית,  מצוות דינים וסדר חברתי שהיא החמישית.

וזה הפתעה, מה יש במצווה הזאת שיקדש שם שמים ברבים? מה יש בה שיזרז את מלכות השם ואת ביאת המשיח?

הרי יש הרבה שיטות של סדר חברתי, למשל שיטת חוקי חמורבי. מה יש בסדר החברתי והצדק של התורה שיקדש שם שמים בעיני כל העמים?

נביט בעיון על סיפורי יעקב ומצוות דינים שהוא מייצג

ברור שכל הסיפורים עליו  סובבים לא על אמונה או הכרה בהשם אלא במאבק על זכויותיו האזרחיות.  ומה יש בהם על קידוש השם ברבים?

קודם כל – ממי למד על המצווה?

 המדרש אומר  שלמד משם, בנו של נח, שפתח אקדמיה של תורה ליד ירושלים. שם גם למדו אברהם ויצחק.  שם נודע לעקב  שיש מצווה חמישית של אדם שהיא עשיית צדק וסדר חברתי. אבל שם בנו של נח לא לימד אותו מהו הצדק וכיצד להשיגו.  המצווה  אומרת  בפשטות – כפי שאומר הרמב״ם – שמצוות דינים של בני נח היא להקים בכול מחוז במדינה בתי משפט  שיעבדו לפי ששת המצוות של אדם.

בזמנו של יעקב לא היו בתי משפט כאלה וכאשר חיפש יעקב להגשים את הצדק שלו – לא היה לו למי לפנות והיה צריך לקחת את החוק והצדק בידיו.

והוא נאלץ להיאבק על הצדק שלו במעגלים שונים

במשפחה  הקרובה –  כנגד עשיו, על זכותו כבכור

במשפחה המורחבת – כנגד לבן שרימה אותו ברחל ולאה

במעסיק – בלבן שלא שילם לו שכר עבור עבודתו

כתושב העיר- בשכם שאנס את דינה

כל המקרים הללו ראויים היו לבוא לפני בית המשפט, אילו היה כזה בזמנו של יעקב. והיות ולא הייתה לו ברירה ניסה לקחת את הדין בידיו .

נשים לב מהי הדרך שיעקב ביקש לממש את הצדק שלו

 אומר בעל שפת אמת שיעקב ניסה ללמוד מאברהם ומיצחק כיצד להגשים את הצדק שלו.

. כפי שכתוב תן אמת ליעקב.

    בדרך של  אברהם – חסד ללא תנאי – הוא לא בחר ללכת. דרך זו לא ממלאת את הצדק שלו. ומלבד זאת, כשאב נעניק חסד לבנו ללא גבול, הוא הורס את הבן. ראה את מה שקרה לאבשלום בו של דוד. ויעקב רצה שכול בניו ילכו בדרכיו. לכן פסל את חיפוש הצדק בדרכו של אברהם

לעומת זאת, בתחילה כשגדל,

 הלך יעקב בדרך של יצחק  אביו – ושל רבקה – לפי הדין, אלוקים. רבקה ידעה מהו שקר ומה אמת.  היא גדלה בבית של רמאים וידעה לזהות כל רמאי, ולכן לא הסכימה שעשיו יהיה היורש הרוחני של אברהם.  היא לימדה את יעקב לממש את האמת שלו בכוח,  אפילו בדרך של שקר. היות ועשיו שיקר, יעקב ישקר אותו.  בדרך של דין – מידה כנגד מידה.  וממנה למד יעקב להתנהג כך גם כלפי לבן, אחיה של רבקה.   כשלבן רימה אותו ולא שילם שכרו, לקח יעקב את מה שחשב שמגיע לו בכוח, על ידי רמאות.

 התוצאה  הייתה שאמנם יעקב השיג את הצדק שלו בדרך הזאת, אבל היה נאלץ בכל פעם לברוח על נפשו. הוא  למד שהצד השני לא ויתר,  ואפילו כעס עוד יותר ורצה להורגו.    התלמוד אומר שאם יש צדק, אין שלום.

רגע שיא בסיפור של יעקב הוא כשהוא בורח מלבן, מהצפון חזרה לארץ, ובאותו הרגע גם עשיו יוצא לקראתו  מהדרום עם ארבע מאות איש אתו – להילחם ביעקב ולהורגו כפי שנשבע.

 מיהו עשיו ומה הוא מייצג?

יש שיטות שונות.  התורה מציגה את יעקב ועשיו כשני תאומים לא זהים. לפי המדרשים עשיו היה שונה מיעקב עוד מרחם אימו.  עשיו נולד רשע ויעקב נולד צדיק.  האמת היא שרואים זאת לעיתים קרובות גם בימינו שתאום אחד נולד עם התכונות ההפוכות לשני. אם הדבר נכון, הרי שיש לעשיו טענה ברורה כנגד השם –  איפא הצדק? מה אשמתי שאני כך מלידה, ומדוע שאענש? ומהי צדקתו של יעקב? הרי נולד כך מהבטן.

כדי למנוע את השאלות הללו

נלך בדרך של הרמב״ם שאומר כי כל אחד משני התאומים נולד עם סיכוי שווה להיות צדיק או רשע.  הם גדלו באותו הבית על ידי אותם הורים, וכל אחד קיבל חינוך שווה.  ולמרות זאת, בחר  עשיו בדרך של רשעים והיה מלא בשקרים, בעוד שיעקב בחר לשבת באוהלי תורה. התורה בחרה לספר לנו על הצדק דרך התאומים כי הכול היה שווה ביניהם חוץ מהבחירה החופשית .זו דעתו של הרמב״ם

ואם אדם הולך בדרך שנראית לו נכונה בבחירה חופשית, הרי שיגן על עמדתו בכול תוקף.

ואם יש לו משפחה ותומכים, הרי שיעמוד על דעתו ביתר תוקף כדי לשמור על כבודו

כך עשה עשיו שבחר ללכת בדרך שלו, עמד בכול תוקף כנגד  יעקב גם אחרי שיצחק בירך את יעקב וגם לאחר שמכר לו את הבכורה. הוא סיפר לכולם שיעקב הוא הרמאי והבכורה עדיין שייכת לו.  הוא גם חזר והשמיע את עמדתו לחבריו הרבים. לכולם סיפר כיצד יעקב לבש את בגדיו ורימה את אביו הזקן, כדי לגנוב את הברכה שהייתה מיועדת לו, לעשיו.  וכשעשיו סיפר זאת הוא בכה, וכל כל היה משכנע שגם מלאכי מרום בכו עמו, אומר המדרש.

  גם ללבן שבחר לרמות את יעקב עם רחל ולאה היו טענות נגד יעקב. הרי לא מקובל לתת את הצעירה לפני הבכורה.  וגם יעקב התחייב לעבוד בשבילו ללא תשלום.  וכשיעקב לקח את הדין בידיו והתעשר, טענו בני לבן שיעקב גזל את כספי לבן.   הם הפיצו את טענתם כך שכול העולם שמע שיעקב הוא הרמאי. מעתה שהדבר הפך לידע ציבורי, הכבוד של לבן היה מעורב וחיזק את עמדתו. לא היה סיכוי שלבן יודה שהוא זה שרימה את יעקב ולא להפך.

ועכשיו, כשברח מלבן ולפניו עשיו עם ארבע מאות איש, מבין יעקב שהדרך שהלך עד כה – להשיג צדק בכול מחיר וביד חזקה, הביאה לו רק מלחמה.   המתנגדים שלו לא יוותרו על עמדתם, ביחוד שהמון אנשים מסתכלים ועוקבים אחריהם. הכבוד של כל אחד היה בסכנה אם יוותר.

ויתר על כן – חשוב היה ליעקב לחזור לארץ בשלום ולא במלחמה.  כשיצא וחלם את חלום הסולם הוא נדר שאם יחזור בשלום, יבנה מקדש במקום הזה שישן שם, וגם יביא לשם מעשרות ותרומות.

אם כך, מהי הדרך שיכול היה ללכת ברגע האחרון  ולהשיג את הצדק והאמת שלו וגם שלום?

לשם כך נכתבה פרשת המאבק בין יעקב למלאך של עשיו.

 עד כה לא פגש יעקב את עשיו לטעון לפניו את טענותיו פנים אל פנים. הוא רק ניסה  להגשים את הצדק שלו מאחרי הגב של עשיו, אפילו על ידי שקר.  כך נולדה שנאה ביניהם שאין לה פתרון אלא במלחמה. אם לא יחול שינוי,  ישפך דם רב.

וכאן התערבה ההשׁגחה של השם, המלכות.

ובלילה האחרון,   לפני המפגש הגורלי,  כשיעקב נמצא לבדו  מעבר לנהר בלי המשפחה, הקב״ה הפגיש אותו עם מלאכו של עשיו – שמייצג את עשיו. עכשיו כששניהם לבדם,  אין יותר הצגה של כבוד אלא כל צד פתוח יותר גם לשמוע את הצד השני .

כך, כששניהם עומדים פנים מול פנים, בלי מתווכים ועורכי דין ויועצים, נאבקו כל הלילה, כשכול צד משליך את טענותיו מול השני.

  המדרש אומר שפעם התחבקו כמו אחים, ופעם נאבקו זה בזה.   המאבק היה כה חזק שאבק עלה מרגליהם על לשמים. מלאכי השרת הסתכלו מלמעלה וחיכו למלאך שיעלה לפנות בוקר כדי לנהל את המקהלה.

וכך במשך כל הלילה השמיע כל צד את האמת שלו ושמע את העמדה של האחר. וכך גם חשב כל אחד– אפילו לרגע- אולי אחי צודק ואני הרשע. כך שכל אחד ויתר – אפילו משהו – לצד השני.

לפי המדרש, ללא הייתה כאן הסכמה לוגית ביניהם. כל אחד נדבק בטענותיו הצודקות לדעתו מול השני.  לכך לא היה שינוי ולא יכול להיות שינוי. הלוגיקה של הצדק לא השתנתה

אבל מה שהכריע את המאבק היא הרגשת הלב  של שניהם -שהם בסך הכול אחים. תחושה של אמפטיה לגורלו של השני תפסה את שניהם.

 יעקב חשב כי אחיו אינו רשע לגמרי, שהרי טיפל בהוריו באהבה בשעה שהוא, יעקב, נעדר מהארץ.

וגם עשיו חשב שבסך הכול אין הברכה שקיבל יעקב חשובה לו כי יש לו הכול בלעדיה

כך שהם התחבקו.

ומהחיבוק הזה יצאה אמת חדשה שהיא האמת המשפטית של שניהם.

 לחיבוק הזה שבאמפטיה קורית הקבלה רחמים.  היא שונה מהחסד  של אברהם שניתן ללא תנאי ולכול דורש.  חמלה מכוונת לאדם מיוחד ופרטי שגורלו נוגע לנו בלב.

אפשר לבטא חמלה על  ידי כך שנסע לכולכותא לעזור לחולים קשים שמצווים בתנאים קשים

אבל כאן התורה מדברת על חמלה במישור המשפטי והצדק החברתי.

יעקב חידש שאפשר למצא צדק גדול יותר  אם נצא מהספירה שלנו ונכלול גם את הצדק של האחר, ונבין את מה שעובר בלבו

להלן נרחיב על כך.

וצדק כזה מעלה את כבוד השם בעיני האומות

רואים זאת בהמשך הסיפור

  בבוקר, עם עלות השחר, אחז יעקב את המלאך וגבר עליו. אבל המלאך הודה לו שניצח וביקש לשלחו בשלום, להצטרף למקהלת המלאכים ששרים בבוקר, והמלאך גם שינה את שמו של יעקב לישראל.  להראות לכול העולם שיעקב נלחם עם מלאך וניצח – על ידי הקשבה לשני.

כלומר הדרך החדשה של השגת צדק תוך  הקשבה באמפטיה לליבו וגורלו של  השני היא זו שמקדשת את שם השם בעולם

ולכן אומר המדרש שהמלאך של עשיו עלה לשמים ומקהלת המלאכים של שבעים אומות של בני נח שרים מאז קדוש קדוש קדוש השם צבאות מלא כל הארץ כבודו.

המלה כבודו מורה על כבוד המלכות של השם, קידוש השם ברבים

 .

כי מה עשה יעקב שהפך את הדרך החדשה לכה מיוחדת שהיא קידוש השם בעולם?

נזכור כי כאשר יצא מהארץ הוא נדר שאם יחזור בשלום, אזי ״והיה יהו״ה לי לאלוקים.״

כלומר הוא יעשה את החסד של אברהם לדין. הוא ילמד את בניו לתת צדקה מתוך דין

הוא ילמדם לתת מעשר עני כל כמה שנים, וגם לשמור שנת שמיטה שהעניים יבואו וייקחו צדקה כל מה שצריכים. וזה לא לפי טוב לבו אלא לפי הדין. אין כל צדק חברתי דומה בעולם. ובזה קידש את שם שמיים ברבים.

צדק כזה ישנה את לבנו ויכשיר אותנו לקבל את השכינה ללב

כך נוכל לנוע בהסטוריה אל המטרה להיות טוב מאוד ולהכנס לשבת

ומאחר שאין כל שיטה אחרת בעולם של צדק שגם משתפת רחמים, אומר הרמב״ן בקטע על דינה ושכם שבני נח צריכים ללמוד הלכות צדק חברתי ומצוות דינים מישראל, מהתלמוד. רק כך יעוררו רחמים בשמים והקב״ה יגלה לנו את מלכותו בגלוי וגם ישלח לנו את המשיח בגלוי שכולם יראו אותו ללא טעות. וזה יהיה קידוש השם הגדול בעולם