שפת אמת וירא תשפה
מידת הגבורה
הרב מסביר כיצד התורה עוברת מחסד לגבורה, מאברהם ליצחק.
תרלט 66
במדרש והאלוקים ניסה את אברהם, נתת ליראיך נס להתנוסס בו. כי הקדמת הניסיונות האלה הייתה הכל הכנה לבני ישראל, וכן חשבון המשנה עשרה מאמרות נברא העולם אחר כך עשרה ניסיונות ניסה הקב״ה את אברהם עשרה ניסים נעשו לישראל במצרים. כי כמו שעשרה מאמרות הם קיום עולם הטבע בכלל כך עשרה ניסיונות הכנה וקיום הנהגת בנ״י שהקב״ה מנהיג אותנו בדרך הנפלאות
פרוש
כמו שעשרה מאמרות מקיימות את עולם הטבע שמתואר בפרק א׳ בראשית, כך עשרה ניסיונות אברהם מכינות ומקיימות את עשרה ניסים שנעשו לישראל במצריים.
עשרה ניסיונות אברהם ( רמב״ם: ) 1 לך-לך 2 רעב וירד למצרים 3 שרה לפרעה 4 מלחמת ארבעת המלכים 5 הגר לאשה 6 ברית מילה בזקנותו 7 שרה ואבימלך 8 גירוש הגר 9 הרחקת ישמעאל 10 עקידת יצחק
עשרה נסים לאבותינו במצרים (רמב״ם) שניצלו מעשרה מכות.
הרב מדגיש שמדובר בהנהגה כלומר בעשר ספירות. הן מנהיגות את העולם, והן מנהיגות את ישראל. הנהגת החסד של אברהם הביאה להנהגת ישראל על ידי נפלאות.
כנו שכתב המהר״ל שיש סדר מיוחד לטבע, כך יש סדר מיוחד להנהגת הניסים.
פרוש: כמו שבטבע יש סדר – הדגים נבראו לפני העוף – כך יש סדר בספירות ההנהגה. למשל חסד בא לפני הגבורה.
וזה שכ׳ נסה את אברהם, פ׳ על ידי אמצעות מעשי אבות מנהיג הבורא ית׳ את בנ״י במדרגת הניסים…
פרוש: סדר ההנהגה כולה, זעיר אנפין, בנוי על מעשי אבות. מאברהם ואילך.
לפני שנמשיך נזכור מה למדנו בפ׳ לך לך על אברהם וחסד.
א-ל עליון
חכמה
בינה
יהו״ה אלוקים א-ב-ג-ד-ה-ו-שבת
חסד גבורה.
אברהם יצחק.
יעקב.
ראינו שאברהם קשור לסיפור הבריאה השני – בהבראם אותיות אברהם – דרך ה-הא העליונה בשם יהו״ה – עולם הזה, והיוד שבשם שהוא פונה אחורה לעולם הבא. אברהם קיבל את ה-הא הנוספת לשמו משם הויה, בעוד שדרך היוד של המילה הוא קשור לעולם הבא מעל השבת. .
תרנה
ומול זה יש ב׳ בריתות – ברית הלשון באתגליא ללמוד ולהתפלל, והוא תקון האיברים רמח, וברית מילה בהתכסיא והוא תקון הגידים…
פרוש: הרב מזכיר לנו את הכתוב בס׳ היצירה שישנם שני בריתות בין הספירות: ברית הלשון הקושרת את ימין לשמאל, וברית המעור הקושרת מעלה למטה. הספירות מספרות כלומר מדברות ביניהן. למשל חסד שהיא מימין מדברת או נמלכת בגבורה שהיא משמאל. ובפשטות – כדי להוציא דין צדק, חסד ודין , הויה ואלוקים, נמלכות זו בזו. והרי בבריאת האדם אמר האלוקים נעשה אדם בלשון רבים כלומר נמלך בהויה כפי שאומר רשי.
תרמ 66
וירא אליו, כי אאע״ה היה התחלה לאבותינו, אעפ״כ היה הוא קיום כל הברואים כמ״ש בהבראם אברהם. לכן כל השנים שעברו עליו קודם המילה היו לקיום הבריאה, ועתה התחיל להיות הנהגה מיוחדת לישראל. וזה שכ׳ אליו בפרט.
פרוש: מעל חסד אברהם ישנן הספירות כתר -חכמה בינה ודעת – שמקימות את כל המין האנושי. גם חסד לפני המילה היא לכל המין האנושי. ספר בראשית נכתב כך שמהמילה ואילך ההנהגה המתוארת בספר,מאברהם ליצחק וליעקב וליוסף – היא זעיר אנפין לישראל דווקא. וזה מה שכ׳ לאחר המילה שהקב״ה נראה אליו בפרט.
המכסה אני מאברהם -כי הבורא ית׳ קודם שיעשה דין הוא מתלבש בחסד. והטעם הוא כי בחסד העולם יבנה.
פרוש: לכאורה לפי פרק א׳ , ראשית הכול הוא האלוקים כלומר דין, שנמלך במידת הרחמים . וכך יעשה גם שופט אנושי שקודם כול יוציא משפט אמת לפי העובדות, ורק אחר כך יפעיל רחמים לפי הצורך. זה התהליך ההגיוני של הוצאת משפט צדק. אבל לגבי הקב״ה, אומר הרב, המצב הראשוני הוא חסד ורק אחר כך הדין
כלומר כשהבורא חפץ כביכול להוציא משפט צדק, הוא מתחיל מחכמה , ובינה שהיא אהבה וטוב, וממנה ירד ללבוש חסד, ורק אז יעבור כביכול דרך ברית הלשון שמאלה להפעיל את הגבורה. את הפסק יעביר הבורא למלכות שבתחתית ז״א.
לכן אברהם קודם ליצחק, חסד לגבורה.
תרמ״ג 68
בעניין העקידה כ׳ וירא את המקום מרחוק, כי הקב״ה ניסה אותו במידת היראה כי עיקר מידתו הייתה אהבה והתקרבות כמ״ש המכסה אני וכו׳. ועתה היה מרחוק בבח׳ יראה. לכן אמר ירא אלוקים אתה. וגם כ׳ ה׳ יראה. שבא עתה למידת יראה.
פרוש: המעבר מימין לשמאל, מחסד לדין, אינו פשוט כי להויה-חסד יש להתקרב קדימה, למקום קרוב יותר, כמו הקורבנות, בעוד שלבטא יראת אלוקים יש להתרחק ממנו.
אברהם היה כל ימיו משתדל להתקרב למידת חסד. עתה בנסיון העקידה נדרש ממנו להתרחק מאלוקים כלומר לקבל את פקודתו ללא עוררין.
לכן לא ייחס הכ׳ הנסיון ליצחק כי זה היה מדתו ואין זה נסיון, כי בודאי היה מדתו שלו בשלימות.
פרוש: יצחק הוא גבורה טהורה. יש לו יראת האלוקים שלימה. אין טעם לבחון אותו. אבל אברהם הוא חסד מלא, ובמעבר מימין לשמאל – ליראת האלוקים – הוא סוחב עמו כביכול מידת חסד לתוך הגבורה, דהיינו קחו למשל מוסלמי, שהולך לקיים מצוות אללה להרוג כופרים. הוא יעשה זאת ללא טיפה של חסד.
תרמח 71
בעניין העקידה שכ׳ בזה״ק לאכללא ימינא בשמאלא דכ׳ עושה שלום במרומיו…וכמו כן אלה הצדיקים אברהם ויצחק שהיה מדת כל אחד ההפך מחברו, אחד מהופך מחברו, ובמעשה העקידה נעשו לאחד. והכל היה למתק את הדין. כדאיתא עלה במחשבתו לברא במידת הדין וראה שאין העולם מתקיים ושיתף עמו מידת הרחמים, כי מדתו של יצחק היא הגבורה ….
פרוש:
בניסיון העקידה הכ׳ מתאר שתי כנפיים סימטריות, אחת של אלוקים מידת הדין והגבורה, והשנייה של מלאך הויה המסמלת חסד. אלוקים מצווה על אברהם להעלות את בנו, ומלאך החסד מורה לו לעשות ההפך. יש התנקשות מלאה ראש בראש. אין עוד קטע כזה בכול התורה שהמידות עומדות אחת מול השנייה בניגוד כל כך ברור
בעקידה שתי כנפיים
,
כנף ראשונה שבו מופיעה מדה״ד אלוקים לבדה 5 פעמים,
ולאחריה כנף שניה שבו מופיע מלאך הויה ג״כ 5 פעמים.
אברהם מופיע בכל כנף תשע פעמים,
אלוקים 1נסה את אברהם
המקום אשר אמר לו האלוקים 2
אלוקים 3 יראה לו השה לעולה בני
אשר. אמר לו האלוקים4
כי ירא אלוקים 5 אתה.
——–
ויקרא אליו מלאך יהו-ה 1
יהו-ה 2 יראה.
בהר יהו-ה 3 יראה.
ויקרא אליו מלאך יהו-ה 4 שנית.
בי נשבעתי נאום יהו-ה 5
בסיפור, הכנף של הויה עובר לתוך הכנף של אלוקים בפסוק
ויאמר לו הויה אל תשלח ידך אל הנער
כי עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה
אברהם עומד מול ההחלטה שבידו, להמשיך ולשמוע לאלוקים , או למלאך הויה? הוא החליט לשמוע לחסד שמשך לתוך הגבורה ולא להקריב את בנו. במקום זה יבוא קורבן התמיד
אברהם קיים מצוות יראת האלוקים במלואה, אך לא שכח את מידת החסד וכך חיבר אותן יחד בקורבן התמיד. קיים את שמע ישראל על ידי הראם שהקריב
71 למטה שמאל
אחת מול השנייה ראש בראש
באמצע חסד נכלל בגבורה ונעשין אחד, הקב״ה עושה שלום ביניהן