נ י צ ב י ם בתשובה

 

© 2018 by Rabbi Zvi Aviner

אתם ניצבים בתשובה ותפילה בשיבת ציון

 

פרשת התשובה כפי שהיא מופיעה בניצבים מדפסת בסידור לאמרה כל יום בסיום התפילה. אך השפעתה על הסידור גדולה יותר ומתברר שהמסר שלה חשוב מאד לדורנו .

  בפרשה התקודמת “כי תבא” ראינו שמשה ראה שהמקדש יחרב והביכורים יפסקו ולכן הורה לישראל להתפלל ג’ תפילות ביום כנגדם. אם כך יעשו יתקיים בהם שוב: “והיה כי תבא אל הארץ” שנאמר עשה מצווה זו (ביכורים)  שבעבורה תבא שוב לארץ

ולכן התפילה מרכבת משני חלקים: בקשה להחזיר עטרה ליושנה וברכת מודים בהשתחויה כנגד  וידוי ביכורים.

משה תיקן לישראל את המסגרת אך השאיר את התוכן למלא על ידי “הכהן אשר יהיה בימים ההם” כלומר לרבנן שיחיו בזמן החרובן  ולאחריו.   ואמנם אנשי כנסת הגדולה  לאחר חורבן בית ראשון, כשראו שאין באפשרות םלהודות על הטוב כפי שנדרש בתורה כתנאי לקיום המצווה מלאו את “מודים” בתורן של הודאה על הנס שבעצם  חיינו.  ואת התפילה מלאו בתוכן שמתואר בפרשת התשובה בניצבים. כיצד? 0

נבחין כי התורה חוזרת בפרשת התשובה  שבע פעמים  על המלה “תשובה” וכל פעם בהטיה שונה ובהוראה שונה

אתם ניצבים היום – אם התשובה קשורה בדמיוננו באדם היושב תפוס שרעפים וכורע תחת משא כאבו ומחשבותיו, הנה התורה קושרת כאן את התשובה ל נ י צ בים, כלומר ל ע מ י ד ה. . ואכן אנשי כנסת הגדולה קבעו את תפילת השמונה עשרה שכתבו לאמרה בתשובה ובעמידה. הבה נראה זאת  שלב אחר שלב

     א והשבות תשובה לשאלת הלב


והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה,
אשר נתתי לפני  ו ה ש ב ו ת  אל לבבך
בכל הגויים אשר  ה ד יח ך  ה’ אלוקיך שמה (ל’ א) ם

התורה פותחת את פרשת התשובה בתיאור מצב העם או היחיד “באחרית הימים” לעתיד לבא (רמב”ן) כלומר לאחר שיבואו עליך “כל הדברים” הכתובים  לעיל בתורה, הברכה והקללה בזה הסדר.  והכל צפוי והרשות נתונה.  הברכה עברה ונשארה הקללה וגם זו עומדת להסתיים בכליון גמור שכן העם או היחיד יהא מ ו ד ח ממעמדו  ו מ פ ו ז ר בין העמים. ממעמד מרומם של ממלכת כהנים וגוי קדוש מודחים העם והיחיד למעמד של  נכרים  וזרים  בין הגויים (כלי יקר) ומעם גאה היושב על אדמתו הפך לנודד נצחי.  0

ומטבע הדברים הוא שעם או תרבות הנמצאת  במצב דומה יטמע ויעלם מבמת ההסטוריה. כך קרה לכל העמים העתיקים שהקיפו אתמדינת יהודה הקטנה.  אך התורה מבטיחה כאן (רמב”ם) שלא כך יהא גורל העם היהודי, שברגע האחרון יקרה נס והיחיד והרבים יחזרו בתשובה. והתהליך יחול בשלבים: והשלב הראשון הוא נס גדול:   שאלת הלב המחפשת  ת ש ו בה  כפי שהפסוק אומר

והשבות אל לבבך: שתשיב לשאלת לבך (אור החיים) 0

 .   הנס הוא שבניגוד לכל העמים יתעורר הלב היהודי בגולה לשאול ולתהות מה קרה לו שהגיע למצב הירוד הזה שלפני הטמעות מחלטת.  יושב לו היהודי בקאנטרי קלוב מפואר בטנסי או בארקנסס או בלונדון, ולכאורה היה לבו אמור להיות שמח שהרי הגיע להצלח. אך  לבו נוקפו. הוא מביט סביבו ושואל את עצמו: מה לכל הרוחות אני עושה כאן? ם

סיפור אמת: מעשה בקצין צה”ל שהגיע  בשליחות לארה”ב ובסופו של דבר נשא ללא יהודיה. הנה ביושבו בכנסיה עם אשתו מוקף במשפחתה נקפו לבו בשאלה  (כך סיפר לי) מה הוא עושה כאן? שאלה זו הביאה אותו לצלצל לשליח חב”ד ולחזור בבשובה. גם אשתו התגיירה גיור צדק וכעת הוא מעמודי התווך של קהילת חב”ד ואשתו כמובן התגיירה וילדיהם לומדים בישיבה בארץ.

אר שאלת הלב הזו  צורכת בינה  וכך אומר הרב קווק זצ”ל: “מתוך הבינה תבא התשובה” (אורות התשובה.) יתכן שבעצם השאלה יש סלקציה שכן רק אלו שבינה בלבם ישאלו

ואכן כך פ ת ח ו אנשי כנה”ג את השמונה עשרה (לאחר שלש הברכות הראשונות של שבח) 0

חנננו מאתך חכמה בינה והשכל

ולאיוז בינה מכוונת התפילה? ממשיכה הברכה ומפרטת: “להבדיל בין קודש לחול בין אור ללחושך בין ישראל לעמים” . הלב של השואל מבין שיש משהוא ביהדות שכמעט ועזבה ומה שמציעה לו התרבות הנכרית יש בה חכמה אך לא קדושה ולכן ממשיכה התורה ואומרת

ב: ושבת עד ה’ אלוקיך: תשובה רוחנית


ו ו ש ב ת עד ה’ אלוקיך ושמעת בקולו
ככל אשר אנכי מצווך היום (ל’ ב)” םם

הפעם משתמשת התורה בפעם הראשונה במלה תשובה במובן של תשובה רוחנית. ונשים לב עד כמה קצר המשפט ומה רב תכנו. שהרי התשובה היא מהפכה בחיי האדם

אמש היה מתועב והיום הוא דבק בשכינה, אהוב….” (רמב”ם הלכות תשובה) 0

ואמנם תהליך התשובה יכול להיות כהרף עין. שכן רשע האומר לאשה “התקדשי לי על מנת שאני צדיק” וקיבלה ממנו, הריהי מקודשת משום שיתכן ועשה תשובה וכהרף עין הוא צדיק.  מאידך תהליך התשובה יכול להיות ארוך כאורך החיים, כמו ריש לקיש שכל ימיו חזר בתשובה על חטאי נעוריו. 0

עד היכן שב החוזר בתשובה? “ושבת עד ה’ אלוקיך”. אצל הגויים להבדיל בין קודש לחול החוזר בתשובה נחשב לנולד מחדש.  היהודי חוזר לסיני ולמצוות שנאמר “ככל אשר אנכי מצווך היום”. ולכן תקנו אנשי כנה”ג לומר מיד אחרי הבקשה לבינה

השיבנו אבינו ל ת ו ר ת ך והחזירנו מלכנו לעבודתך

 

ג: ושבת: מצווה להתודות

כיצד ימלא אדם מצווה תשובה? הרי היא שלב רוחני. לכן אןמר הרמב”ם:

כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב ל ה ת ו ד ו ת  לפני הקל ברוך הוא

הוידוי בפה היא פ ע ו ל ה רצונית ולכן יכולה היא להחשב ל קי ו ם מצוות התשובה.  ואכן המשיכו אנשי כנה”ג בשמונה עשרה ואמרו מיד

סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו

והתשובה השלמה הזו גוררת מהפכה בשמים שכן ממשיכה התורה ואומרת

 

ד. ו ש ב ה’ אלוקיך את ש ב ו ת ך ורחמך: גאולה

לפי הפשט “ושב” פרושו “ו ה ש י ב  את השביה”. אך לפנינו משחק בלשון תשובה (א) ושב: חוזר ועושה (בג) פועל יוצא: ושב: ישיב את השביה (ג) פועל עומד, שהוא עצמו שב, שהיה אתם בשביה ובצרה. וכן “שבותך” מזכיר תשובה

מי מחזיר שביה?  ג ו א ל הקרקע  ה מ ש י ב  את הקרקע לבעליה. כך ג ו א ל היבמה פודה אותה ממצוקתה ו ג ו א ל השבויים פודה אותם משוביהם. התורה מבטיחה שלאחר התשובה הרוחנית תבא הגאולה שהיא  ש ח ר ו ר  ישראל מיד שוביהם במובן הרוחני והפיזי.  העם עדיין בגולה. גם ביציאת מצרים הגאולה אירעה קודם ליציאה, בראש השנה כשהשתחררו מהעבודה הקשה לפי רבי אליעזר.   הגאולה קורית כשהיהודי עדיין בגולה אך הוא חפשי ברוחו ובגופו. מעול זרים ומתרבות זרה. הוא חוזר ליהדות בעודו על אדמת נכר. ואלו המתארים את שיבת ציון של ימנו כאתחלתה דגאולה אינם מדקדקים בשימוש המלה
ולכן ממשיכים אנשי כנה”ג ואומרים

ראה נא בענינו וריבה ריבנו כי גואל חזק אתה

ונשים לב לסדר: קודם תשובה רוחנית ואחר כך גאולה משיעבוד רוחני ופיזי. וכך  אומר רבי אליעזר “אין ישראל נגאלים אלא בתשובה” ולדעתו תבא הגאולה בתשרי עם התשובה. לעומתו אומר רבי יהושוע שבניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל עם התשובה ובלעדיה, כשיבא הזמן. אך גם הוא סובר שאם לא יחזרו עד אז הקב”ה יעמיד עליהם מלך רשע כהמן שיחזירם בתשובה

אם עד כה היינו תחת “שלטון אחשורוש”, הרי עתה נשתחררנו מהעול הזה, עקב הכרזת  חבר הלאומים והצהרת בלפור (אומר הרב קוק זצל) 0

 

ואם התשובה היא מ ר פ א  לנפש האדם (הרמב”ם הלכות תשובה פ”י ה”ב) שכן אומר הנביא “ארפא מ ש ו ב ת ם”  ממשיכים אנשי כנה”ג ואומרים בשמונה עשרה

רפאני ה’ וארפא הושיענו ונוושע

וכאן אנו מתפללים קודם כל לרפואת הנפש על ידי התשובה. ובהזדמנות זו  גם על רפואת הגוף (אבודרהם)ם

 

ה. ו ש ב וקיבצך: קיבוץ גלויות

מהו ושב וקבצך? אומר ספורנו: בקיבוץ גלויות. לאחר הגאולה והשחרור הרוחני מהמשעבד הגויי יבא השלב של עליה לארץ. בדומה ליציאת מצרים   ורשי אומר: גדול יום קיבוץ גלויות שכן הקב”ה  ש ב עמם.” ם
ובתפילת העמידה אנו ממשיכים ומבקשים:

תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גלויותינו
וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו

וכיצד תבנה מחדש ארץ ישראל? ממשיכה התורה ואומרת:

“והביאך ה’ אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירישת
והיטיבך והרבך מאבותיך (ל’ ה’) םם

וירישת: אומר ר’ יוסי בר’ חנינא: “שנתחיבו במצות הארץ דבר תורה” (ירושלמי קידושין פ”א ה”ח) כלומר שתחול שוב קדושה על ארץ ישראל מהתורה. וזה לכל הדעות, גם לפי אלו שסוברים כי היתה רק קדושה אחת מימי יהושוע כל ימי בית ראשון ולא חלה שוב בבית שני. גם אלו מסכימים שבגאולה השלישית תחזור הקדושה בשלמות

ויתר על כן: מהו “אשר ירשו אבותיך וירישת?” אומרים חז”ל: “הקיש ירושתך לירושת אבותיך, מה ירושת אבותיך בחידוש כל המעשים האלה אף ירושתך בחידוש כל המעשים האלה”. כלומר יחזרו כל השלבים ההסטורים של הגאולה הראשונה, אך “והיטיבך” יותר מהר. .כגון אבותיך לא נתחייבו תרומות ומעשרות אלא לאחר י”ד שנה של כיבוש וחלוקה, אך אתם כיון שנכנסתם נתחיבתם” (ילקוט שמעוני) ם

כלומר כל התקופות והשלבים של הגאולה הראשונה יחזרו באותו הסדר ומהר יותר. כך תחזור תקופת השופטים , ולאחריה בנין ירושלים, ולאחריה החזרת בית דוד ולאחריה בניין המקדש וחידוש העבודה םם.

ובסדר זה בדיוק הלכו אנשי כנה”ג כשקבעו לומר בעמידה, לאחר הבקשבה לקיבוץ גלויות :
כנגד תקופת השופטים: “השיבה שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה” ם
כנגד כיבוש ירושלים: “ולירושלים עירך ברחמים תשוב” ם
כנגד ביסוס בית דוד: “את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח” ם
כנגד בניין בית המקדש על ידי שלמה: “והשב את העבודה לדביר ביתך” ם
ואז נשוב ונביא ביכורים ונודה על הטוב מהתורה כפי שראינו בפרשת כי תבא.
ואו אז יבא השלום כי בן דוד יוכר בכל העולם כפי שסימו אנשי כנה”ג : “שים שלום” םו

אומר רבינו בחיי:

וזהו שאמר אשר ירשו אבותיך וירישת, שירשו ארץ ישראל בראשונה ובשניה, בראשונה על ידי יהושוע ובשניה על ידי עזרא, אבל לא ירשו שאר ארצות. אבל שלישית לא תהא להם ירושת הארץ לבדה אלא כ ל ה ע ו ל ם וזהו שאמר והיטיבך והרבך מאבותיך םם

וזה מה שאמרו חז”ל שבגאולה הבאה תתפשט א”י על כל העולם
אך כשמדובר בתשובה, אין השלב הנכסף הזה סופי בעיני התורה כי היא ממשיכה ואומרת: ם


ומל ה’ אלוקיך את לבבך

מילת הלב, אומר הרמב”ן, היא ביטול יצר הרע. בשיבת ציון הראשונה בזמן עזרא בוטל יצר הרע של ע”ז מישראל ויש אומרים מהעולם כולו. איזה יצר רע יבוטל בשיבת ציון השניה של ימינו? הלואי ונראה את יצר שפיכות דמים מושלך לים המלח להכחד לעולם, שנאמר לא ירעו ולא ישחיתו בגכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעת ה’ כים לארץ מכסים. םם

ו: ואתה תשוב: בימות המשיח

לאחר שתיארה את התשובה, גאולה, קיבוץ גלויות, בניין ירושלים וצמיחת זרע דוד ובנין המקדש, ממשיכה התורה ואומרת: “ואתה תשוב ושמעת בקול ה’ אלוקיך” (ל’ ח’) . כלומר גם לאחר שהתגשמו כל הדברים הנפלאים האלו יש צורך בתשובה.
ואומר החת”ס שתשובה בא”י אינה דומה לזו שבחוץ לארץ.
ואולי זו הסיבה שאנשי כנה”ג המשיכו ותיקנו לומר לאחר כל השלבים לעיל: םם


שמע קולנו ה’ אלקינו חוס ורחם עלינו

 ואומר הרמב”ם כי בימות המשיח העולם כמנהגו נוהג כלומר זקוק לתשובה. ם

ז: כי ישוב: חידוש הנבואה

“כי י ש ו ב ה’ לשוש עליך לטוב” םם

אומר רבינו בחיי כי הפסוק מזכיר “משוש חתן על כלה”. כלומר חידוש האהבה והנבואה

.

ח: כי תשוב: ממעמקים


כי תשוב אל ה’ אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך (ל’ י’) םם

והרי זה פלא! לאחר כ ל השלבים חוזרת התורה להתחלה: להורות שאדם ממשיך לעמוד במעגל תשובה כל עוד נשמה באפו. והזוהר מעיר כי מדובר כאן בתשובה “מעומק הבאר” כלומר מעמקי הנפש. ואכן התשובה נבראה לפני הבריאה, הקב”ה כביכול נמלך בתשובה ועשה אד ם. ולכן תקנו המקובלים לומר בעשרת ימי תשובה את המזמור “ממעמקים קראתיך ה’, והוא מ ק ד י ם את ק”ש והתפילה.

ובזמננו, בשיבת ציון השניה, אנו ממשיכים בדרכי הכנסת הגדולה ומתפללים שכל ההבטחות בפרשה יקוימו והמקדש יבנה ב מ ה ר ה בימינו עם כל השלבים, אמן.

END OF CLASS