ח ו ק ת : הקדיש במדבר קדש

ח ו ק ת : הקדיש במדבר קדש

© 2016 by Rabbi Zvi Aviner

חוקת: הקדיש במדבר קדש

על מה הרוגז

רבים התוהים במה חטא משה במי מריבה? התורה מצניעה זאת מעינינו. אור החיים הקדוש מונה לפחות עשר אפשרויות: (א) משה היכה במקום לדבר ( ב) גרם שהסלע לא יוציא מים (ג) היכה פעמיים (ד) לא אמרו שירה כמו עלי באר (ה) שקרא להם המורים (ו) שהתרגז (ז) שאמר הנוציא לכם מים ולא הזכיר שם השם (ח) שאמר שהוא יצויא מים (ט) על שלא התעוררו משה ואהרון מעצמם להשקותם (י) שישראל רצו להוציא מיים ממקום אחר ומשה התעקש, דבר שהפחית חגודל הנס . ם

וכל אחד מההסברים הללו אפשר לדחות. אם כן על מה רגז הקבה? ועל כך נמסר בשם השילה הקדוש שאם התורה העלימה חטאו מה לנו לחטט? ם

אבל מה נעשה והקב”ה עצמו הגדיר את החטא :”יען לא  ה א מ נ ת ם    בי      ל ה ק ד י ש נ י    לעיני בני ישראל” (כ: יב) כלומר הקבה מענישם על מה ש ל א עשו. שלא גרמו לישראל שיאמינו וגם שלא קדשו שם שמים. הכיצד? הבה ונקרא את הקטע בעיון

עניני מוות וחיים בפרשה

ויבואו בני ישראל כל העדה מדבר צין בחודש הראשון

ותמת שם מרים ותקבר שם” (כ, א) ם

מפרש רשי “כל העדה, העדה השלמה. שכבר   מ ת ו   מתי מדבר ואלו פרשו   ל ח י י ם.” ארבעים שנה עברו מפרשת קורח לפרשתנו,  ובינתיים מת כל הדור בעוון המרגלים. ועתה פרשתנו עוסקת במיתת מרים אהרון ומשה . רק שנים מהדור הזה, כלב ויהושוע, יזכו להכנס לארץ. ם

 אאילו היה משה רשאי להכנס ארצה, אומרים חזל, לא היה עם ישראל מגורש מהארץ לעולם.  החטא של מי מריבה יש לו השלכה אדירה על ההסטוריה של ישראל וגם של אומות העולם. זה חטא שנארה כבכול קטן אך השפעתו היתה עצומה לכל הדורות עד ימנו

ואין פלא שפרשת מטות עשירה בעניני  מ י ת ה    ו ח י י ם    כגון פרה אדומה וטומאת מת ונחש הנחושת שהוא רפואה כנגד מיתה

כלומר הקטע העוסק במות מרים, אהרון ומשה נתון כמו בכריך: פי פרה אדומה לפניה, פ’ נחש הנחחושת לאחריה, ומי מריבה בתווך

שכן מה מסמל ה נ ח ש אם לא את החטא הקדמון ( ר’ בחיי) שבגללו גורשו האדם ואשתו מחיי עולם  בגן העדן לעולם הזה שבו שולט מלאך המוות? ומהי ה פ ר ה   הא ד ו מ ה    א ם לא ‘מי  ח ט א ת ‘ המזכירים לאדם  את   ח ט א ו   הקדום שבעקבותיו ימות.

,  וכמו שמי חטאת מטהרים את טומאת המת, וככמו  שנחש הנחושת מרפא ממיתה, יש משהוא במי מריבה שמרפא את השבר הגדול שנגרם במות. מהו הדבר הכמוס הזה? 0

ג

  הבה נקרא את הקטע בעיון: ם

ישראל ירדו ממדרגתם

“ויבואו ב נ י י ש ר א ל    כל   ה ע ד ה   מדבר צין בחודש הראשון

וישב ה ע ם   בקדש
ותמת שם  מרים  ותקבר שם”(כ/ א ) ם

וכפי שמפרש רשי, “כל העדה, העדה השלמה, שכבר מתו מתי מדבר ואלו פרשו לחיים., ”  ולכאורה היה כאן תהליך של ריפוי- עדת החטאים מתה וקם דור חדש,  שגדל במדבר על ברכי משה ואהרון ומרים, שזכה ללמוד תורה ישר מפי משה, לאכל מן משמים ולשתות מי באר מרים. דור שהיה מוגן על ידי ענני כבוד וארון הקודש הולך לפניו לשרוף נחשים ועקרבים ואויבים, מיישר גבעות וממלא עמקים. דור חפשי שגדל על פי התורה, שלא ידע עול עבדות, דור שהוכן ואומן על ידי יהושוע להיכנס לארץ ולכבשה . בפרשה הבאה- בלק – נראה עד כמה יפה היה המחנה הזה בעינו של בלעם. אכן, דור מפלא שאין כמותו. ם

אבל הפסוק מורה ההפך, על ליקוי שחל בנפש הדור היפה הזה: שכן שמם יורד בפסוק אחד מ”בני ישראל” ל”עדה” ול”עם  .

“אומר אור החיים

  כשהם במדרגת ישרים וצדיקים הם נקראים בני ישראל

וכשאינם בגדר הנאות נקראים עם כאומרו עד אנא ינאצוני העם הזה” ם

גם בחטא העגל ירד שמם מדרגת בני ישראל לדרגת עם. לעומת זאת המונח “עדה” אפשר לדרשו לטובה או לרעה כמו עדת קורח או עדת עשרת המרגלים.  וכאן שמם ירד בפסוק ממדרגה למדרגה. ם

מה בדיוק היה הקלקול של הדור? התורה לא מפרטט, אולי להמנע מלשון הרע. אבל רמז יש כאן: “וישב העם” אין ישיבה אלא לשון צער (מדרש) כמו “וישב יעקב” שקפץ עליו רוגזו של יוסף.  צדיקים אינם אמורים לשבת בשלווה בעולם הזה כי אין הוא אלא פרוזדור לעולם הבא.

 אבל המדרש קושר את מצבם למה שקרה בהמשך ככתוב

 מותה השאיר חסר גדול בעולם

ותמת שם מרים”. הדגש הוא על ‘שם’ במקום ההוא.  אומר המדרש שמיתת צדיקים מכפרת כמו פרה אדומה.  מות מרים היה אמור להביאם לתשובה, לעורר אותם. רשי.)  מיתת מרים אמורה היתה לגרום להם שישפרו מעשיהם כך ששמם יעלה מחדש מעם לקהל ולבני ישראל.ם

אך זה לא מה שקרה: “ותמת שם מרים ותקבר שם” אמנם מתה מיתת נשיקה כצדקת, אך מיד נקברה ללא הספד (מדרש). וזה בניגוד גמור למות אהרון ומשה, שישראל בכו וספדו אחריהם ימים רבים.  אמנם מכאן למדים שיש לקבור אשה מיד לאחר מותה משום כבודה, אבל מיתתה היתה אמורה להשאיר רושם. אך היא מתה ללא השפעה. ם

ומיד: “ולא היה מים לעדה”  יבשה בארה של מרים.  שכו ג’ פרנסים העמיד הקב”ה לישראל: בזכות מרים- הבאר, בזכות אהרון – ענני הכבוד, ובזכות משה אכלו המן. עתה משמתה מרים נוצר חלל בעולם ופסקה הבאר. ם

כל אדם שמת משאיר חלל ריק בעולם שלא יתמלא. כל אדם הוא תופעה חד זמנית שלא תחזור. כל אדם שמת משאיר
חסר גדולו למשפחתו, לסביבתו, לקהילץתו, למדינתו ולעולם. כל אדם מוסיף צבע לסביבתו, אומר הרב יד הלוי סולוביציק זצ”ל וכשהאדם נלקח מאתנו הוא משאיר פגם ב”צבע” המרכם של הקהילה. ם

הדבר נכון לכל אדם, ואחת כמה וכמה לצדיק. הצדיק מפרנס את העולם ומחזיקו, וכשהצדיק נפטר נעשה חסר בעולם. כשמת רבי אליעזר, אומר המדרש, נבלו האילנות , וכשמת רבי יהושוע רעדה האדמה בטבריה ונהרסו אמות המים. וכשמתה מרים יבשה הבאר ולא היה מים. ם

בעבר הייתי סבור שהרעיון הזה אליגורי, שהצדיק מפרנס את העולם באופון רוחני. אבל היום,  עם  ההבנה של תורת הקונטים, אנו מבינים שלתודעה יש השפעה פיזית על העולם.  . ם

נוכח קהל פרוע

ומה היתה תגובת העם למות מרים? “ויקהלו על משה ואהרון.”  “קהל” – אמרנו- אפשר לדרוש לטובה או לרעה. וכך קרה למשה ואהרון

 .המדרש מספר שבשעה שמשה ואהרון ישבו שבעה על אחותם ,ראו את הקהל” בא לקראתם.  אהרון אוהב הבריות דרש זאת לטובה ואמר לאחיו: הנה בא הקהל לנחמנו. אבל משה שם לב שאין הם באים בכבוד אלא כהמון פרוע .  הדין אומר שהמנחמים מתנהגים בכבוד ובשקט  ואינם פותחיפ פה אלא אם הקדים האבל.  ואין הם מדברים אלא בעניני המת ובכבודיו.

אבל כאן כתוב “וירב העם עם מ ש ה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגבוע אחינו לפני השם ולמה הביאותם את ק ה ל השם אל המדבר הזה למות ש ם אנחנו ובעירנו….” ם

במקום לנחם הם באו במריבה

 

ברחו מפני הקהל הפרוע

כיצד הגיבו משה ואהרון לקהל הפרוע? ם

“ויבא משה ואהרון מפני הקהל אל פתח אוהל מועד ם

tי tן  אין פסוק דומה בכל התורה. משה ואהרון  ב ר ח ו מפני הקהל! “ויפלו על פניהם” מלכותם נפלה. המדרש מוסיף נדבך שהם ברחו להיכל המלך ולפש מחסה, כשרים שסרחו. מלאים בושה ם

כבוד השם נפגע

ומיד: “וירא כ ב ו ד השם”, כלומר ג ם כבודו נפגע . כשאמרו למשה “למה העליתנו” כאילו אמרו שלא הקב”ה העלם אלא בשר ודם.  אבל היה כאן גם כעס על  משה ואהרון: הקהל  צמא ואתם יושבים ובוכים על מות הזקנה? (מדרש) 0  ם

ועד כה ראינו שמות מרים השאיר חסר בעולם
וירד ש מ ם של ישראל לעדה ולעם
ומשה ואהרון נפלו ממלכותם
וכבוד מלכותו של השם נפגם

 שם השכינה נפגם 

והדבר נכולן גם לכל האבלים בעולם . אמנם אנו מצדיקים את הדין, אך עצם המוות של האדם האהוב עלינו כאילו פוגע ופוגם בשכינה. שבלבנו עצם התחושה הממשית של הרע והמוות מולנו מביאה אותנו לחוש כאילו מידת הרחמים נחלשה ונפגמה. כך חשו נפגעי וניצולי השואה. הרגשת הרע בעולם פוגעת ודוחקת את שם הויה.

:    :    שם הויה נשבר 

המוות מופיע בתורה בסוף יום השישי ככתוב

וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד

ויהי ערב ויהי בוקר  י ום  ה שישי (שבת נכנסת) ם   

ו יכולו  ה שמים והארץ וכל צבאם 

ואמר ריש לקיש שבספר שבידו לא כתוב מאד אלא מוות, והוא מסביר: מוות הוא גם פורענויות, מחלות ואסונות. ומיד לאחר “טוב מאד”   מופיעה שם הויה בראשי תיבות. כמגשר בין שישי לשבת. החלק בעולמנו- יה- נמצא ביום השישי והחלק השני- וה- נמצא בשבת. ואנו חיים ביום השישי, לכן המוות (“מאד”) יכול להסתיר מעיננו את שם הויה.  וככל שהמות והרע בעולם גדל, כך גם יגדל המסך המסתיר את שם הויה  מעינינו   וואם   הרע גדול   מאד הוא יכול לנתק  את שם הויה  לשנים “יה” ו “וה” כפי שעשה עמלק שעליו נאמר כי יד על כס י-ה מלחמה להויה בעלמק מדור לדור – עמלק שבר את שם הויה לשנים. להלן נראה את ההשלכה של הרעיון הזה לפרשתנו.

 

  מה ירפא את השבר והחסר בעולם? ם
מה יחזיר שמם של ישראל? ם
? מה יחזיר מלכותו של משה

מה יחזיר את שם הויה וכבוד מלכותוו ?  ם

 

 

קומו ועשו משהו לעומת הקהל

לכך ממשיך הפסוק ואומר: ם

וידבר השם אלמשה לאמר ם
קח את ה מ ט ה והקהל את העדה אתה ואהרון אחיך
ודברתם אל הסלע לעינהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע
והשקית את העידה ואת בעירם” ם

 “קח את המטה” – לפי חז”ל הכוונה למטה המלוכה . שקיבל  יהודה מיעקב והגיע ל”משה מלכנו”  וממנו לדוד ולכל המלכים מבית דוד על החורבן הראשון. משה נצטוה לקחת את המטה כדי להחזיר את מלכות עצמו וכן את מלכות וכבוד השם .  כיצד? על ידי  ד י ב ו ר  אל לסלע.  ואכן בקבלה  סמל ה”מלכות” הוא הפה, הדיבור

דהיינו אם משה ידבר לסלע ויוציא מימיו, יהיה זה נס גדול ושם השם יגדל בעולם והאמונה בו תגדל, ושמו יתקדש. וזה ישפיע ויחזיר את העם להיות ישראל

אך מה  בדיוק יאמר משה לסלע ויוציא ממנו מים? איזו מילת קסם תעשה זאת? ם

פרק אחד של משנה או תהילים 
על כך אומר המדרש: “שנה עליו פרק אחד (של משנה או תהילים) והוא מוציא ממנו מים”  כלומר אמור פרק אחד בלבד לזכרה של הצדקת הנפטרת וזה יוציא מים מן הסלע וישקם את כבודה וימלא את החסר בעולם  ויחזיר שם ישראל לקדמותו ויגדיל שם השם בעולם ובכוד מלכותו

אך  משה נכשל. במקום לדבר אל כל סלע שהוא, כפי שאמר השם, הוא פנה לסלע מיוחד, ובמקום לדבר היכהו לא פעם אלא פעמיים וברוגז. ם

  אך  הקב”ה עליהם “יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני כל ישרא ל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר ננתי להם” (כ’ י ב) ם

ושואלים מפרשים רבים מדוע הקפיד עליהם ה’ כ”כ? וכי אין בהכאת הסלע במטה על מנת להוציא ממנו מיים להביא לקידוש ש ם שמיים ברבים? הרי אף זה נס גדול! אמנם ל י צ נ י  הדור לעגו ואמרו שאין בהכאה כל נס שכן משה כרועה ידע סודות המדבר, אך האם יתחשב הקב”ה בלעגם של ליצנים עד כדי כך שיעניש על זה את משה ואהרון? ם

אך הפסוק אומר שמשה ואהרון לא מתו על מה שעשו אלא על מה שלא עשו: “יען לא האמנתם בי”, כלומר לא עשיתם דבר מסוים שהיה עלול לעורר את העם ל א מ ו נ ה בהשם [רבנו בחיי] כלומר לא גרמתם להם, לא הבאתם אותם לידי כך שיאמרו א מ ן  

  ויש נס שהרושם שלו קטן , ויש שהרושם שלו גדול.  הוצאת מיים מו הסלע על ידי דיבור, גדול  רשמה מזה של הבאת

מים על ידי מכה במטה

אלו היו משה ואהרון אומרים לסלע רק פרק אחד של משנה או תהילים לזכר הצדקת, היה הסלע נפתח ושופע מים חיים לעיני כל, ואז היה שם ה’ שנפגם מתקדש ומתגדל  וחוזר לגודלו הקודם, ואמונתם של ישראל היתה גוברת והם היו אומרים אמן בחזקה,  ועקב כך היה גם שמם חוזר להיות “בני ישראל” כמקודם. ם

יש קידוש שם שמים גדול ויש קידוש קטן יותר.  קידוש גדול  מרשים יותר ומביא את העם לעניית ‘אמן’ גדולה וחזקה. קידוש חלש יביא לאמירת ‘אמן’ רפה יותר. ם

בדומה לטון מוסיקלי, יש לאמירת אמן צליל חזק או רפה. כשלונם של משה ואהרון היה שאמנם הביאו לרושם ולאמירת אמן, אך היתה זו אמירת אמן רפה שנגרמה על ידי המטה ולא חזקה כפי שהיה קורה אילו הוציאו את המים באמירת פרק  אחד של תהלים או משנה בפה ם

התורה מלמדת כאן לדורות שעל כל אבל  ל ק ו ם מאבילותו ולאמר משהוא בפה שיגרום לעם לאמר אמן חזק ואז שם השם יתגדל ויתקדש בעולם. ם
ומכאן  הגרעין לאמירת פרק אחד של תהילים או משניות לזכר המת . וכן המקור לקדיש

: הקדיש טעון באמירת אמן בחזקה

הקדיש המצוי בידנו נכתב כנראה בעיקרו על ידי אנשי כנסת הגדולה (ערוך השולחן]. והושלם על ידי הגאונים.  שכן המילים “יתגדל ויתקדש” לקוחות מיחזקאל ומשמעותם ששם ה’ יחזור לגודלו הקודם עם גאולת ישראל.   עמלק גרם לשם הויה להשבר לשנים אך לעתיד לבא השם ילחם בעמלק , ישרוף את עושי הרע כקש כך שושמו יתגדל ויתמלא מחדש. ם

וכפי שלמדנו כאן ממשה הקדיש חייב להביא את העם לאמירת אמן חזקה. ואכן הקדיש שלנו מלא וגדוש בעניות ‘אמן’: לפחות שבע פעמים. ם

בזמן הגאונים היה נהוג להפסיק באמירת ‘אמן’ במקומות נוספים בקדיש למשל בין יתגדל ליתקדש . וכן אומר רבי יהושוע בן לוי כל האומר יהא שמיה רבה הרי זה נעשה שותף לקב”ה במעשה בראשית (שבת קיט) וכן פותח את שערי גן העדן.

ך ובמחזור ויטרי כתוב שהקדיש היא תפילה ששם השם שנשבר על ידי עמלק יתמלא. ויש לאמרו בקול רם, בכל כוחו.  עד כדי כך שהשומעים  י ל ע ג ו   לו. ובזה אנו פועלים נגד ל י צ נ י הדור שלעגו למשה. הבית יוסף חולק ואומר שבקול כוחו הכוונה ל”כל  .  כוונתו”. וכן הוא אומר שהקדיש היא תפילה ששם השם  ה מ ל א  יתגדל ויתקדש.  ואין לראות כאן מחלוקת אלא שהבית יוסף אומר שגם לאחר ששם השם שנשבר יתמלא מחדש, עדיין יש להתפלל שהשם המלא ימשיך לגדול ולהתקדש

סיכום. כיצד קידשו משה ואהרון את שם ה

) המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה’ ויקדש בם” [כ’ יג”

והרי פלא: זה עתה ראינו שמשה ואהרון לא קידשו את שם ה’ בפיהם ולכן נידונו למות במדבר. כיצד אומר הפסוק כי “ויקדש בם”? ם
אומר רשי: “שמתו משה ואהרון על ידם”. כלומר אף על פי שלא קידשו שם שמים בפיהם,
הכיצד? חז”ל אומרים “אשריהם משה ואהרון שלא נשא להם פנים” שגזר עליהם שלא יבואו לארץ ישראל. ועל ידי קבלת העונש ראו הכל שאין משוא פנים לפני ה’ ועל ידי כך נתקדש ונתגדל שם שמיים ברבים . ם

משה ואהרון זכו איפא למות על קידוש ה’. אמנם לא כמו רבי עקיבא וחבריו אלא בזה שבמותם במדבר ללא משוא פנים קידשו את שם שמים ולימדונו עניין הקדיש וכוחו של אמירת האמן.
היש לך קידוש ה’ גדול מזה


השיחה נתנה ליום השנה לפטירת אמי המנוחה חנה בת הרב אברהם יצחק הכהן הי”ד מישיבת לומזה . לא זז ספר התהילים מפיה וכל חפצה לשמוע מילדיה פרק אחד של משנה. וכל תקוותה היתה שלבנו לב הסלע יבקע וממנו יצאו מי תורה. יהא זכרה ברוך

END OF CLASS