פרשת מקץ תרפ
היכן נולד עם ישראל וכיצד
מקובל בעולם – והגויים גאים על כך- שעם נולד ויושב על אדמתו, מדבר בלשונו ומניף דגל של גאווה בין עמים אחרים. לא כן עם ישראל שנאמר
וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו
למה תתראו? ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות
וירדו אחי יוסף עשרה לשבור בר ממצרים
ויבואו בני ישראל לשבור בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען
שמם משתנה תוך פסוק אחד מבני יעקב לאחי יוסף לבני ישראל י
בתחילה כשהיו רעבים היה שמם בני יעקב
וכשירדו מצרימה לשבור בר עלה שמם לאחי יוסף משום שבלבם היה רק צד אחד לחפש אוכל ותשע צדדים לחפש את אחיהם האבוד (רשי) כלומר חזרו בתשובה .
, אך כאשר זרמו מצרימה “בתוך הבאים” כלומר בתוך ההמון הרעב חסר הצוה, עלה שמם לבני ישראל. כי בהמון הרעב נמחקים כל סימני הזהות כמו זהות לאומית או כלכלית או אזרחית. המלך שווה לאכר פשוט כשהרעב שולט
והנה בתוך ההמון חסר הצורה והזהות הזה זורמים עשרה אחים – המנין הראשון לפי חזל – המאוחדים ברצון למצא ולהחזיר את אחיהם האבוד ולצרפו למניין. הם רוצים לחזיר עטרה לישנה בחזרם בתשובה
עם ישראל נולד כמניין. מדוע? כי למניין יש יתרון על הפרט בעמדו לפני בית הדין של מעלה. למניין מתייחס הקבה ביתר סלחנות ולכן אנו מכריזים בערב יום כיפור ומתירים להתפלל עם העברינים
אבל אם יש מניין, נוצר צורך בשליח ציבור ו- במיוחד כשמדובר בראש השנה. ועל כך נכתבה פרשת ויגש