פרשת צו תשפ

מה הרים את כבודו של אהרון

או: גלגל  חוזר בעולם

צו את אהרון ואת בניו לאמר זאת תורת העולה היא העולה על  מוקדה (ו’ ב’) 0

  זרוז לשעה, לדורות ולחסרון כיס (רשי) הבה נפרט

צו את אהרון ואת בניו- לעיל בפרשת ויקרא הפסוק חוזר ואומר “בני אהרון” וכאן “אהרון ובניו”. הדגש הוא על אהרון. .

  מדוע?  אומר המדרש

אמר משה באר שנואה ומימיה חביבין? לאהרון אי אתה חולק כבוד בשביל בניו? א”ל הקב”ה חייך שבתפילתך אני מקרבו. ולא עוד אלא שאני עושה אותו עיקר ובניו תפילים שנאמר צו את  אהרון ואת בניו

אהרון נסוג אחור עקב  חטא העגל אך משה התפלל עבורו והקבה  נענה ועושה אותו עיקר כלומר כהן גדול . מדע צו? אוומר רשי לזרוז., לשעה ולדורות.   מהו הזרוז? חסרןן כיס. שלא יחוס על ממונם של ישראל – כבלגה  בת כהנים.

אבל אפשר לבאר  שהזרוז הוא לאהרון  שיסכים  להיות כהן גדול . שיהיה עניו.  ולא  רק הוא אלא כל כהן גדול לאחריו שלא ירוץ אחר הכבוד אלא שיש לשדלו שישמש ככהן.

ואמנם לשם כך נאמרה פרשתנו. הבה ונבחן מה  הדבר  הראשון שיעשה הכהן הגדול כדי להחזיר את כבודו האמיתי?   0

ולבש הכהן  מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את העלה על המזבח ושמו אצל המזבח

ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ ל מחנה אל מקום טהור.

והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה. ובער עליה הכהן עצים בבוקר בבוקר

וערך עליה העולה והקטיר עליה חלסבי השלמים. אש תמיד תוקד על ה מזבח לא תכבה

התורה פותחת את תאור תפקיד אהרון ככוהן גדול במצוות הרמת הדשן שהיא הענווה מכל עבודות המקדש.  להלן תתאר את בגדי  הזהב שכהן הגדול לובש לכבוד ולתפאות . אך התורה אינה פותחת בבגדי הכהונה הנפלאים הללו.  היא  גם אינה פותחת  בעבודת יום הכיפורים שבה הוא מופיע לעיני המוני בית  ישראל הממלאים את העזרה ועיניהם עוקבות כל תנועה של הכהן הגדול בכוונה עצומה. אלא  פותחת במצווה הנעשית בבוקר בבוקר באין רואה ובבדי לבן פשוטים.

 ם” זאת תורת העולה  היא העלה על מקדה  על המזבח על הלילה עד הבוקר ואש המזבח תוקד בו”. 0

התפקיד הראשן של הכהן הגדול שהתורה מזכירה משום היא כשהכהן עומד באישון לילה כשעל המזבח עולים ונשרפים  – לא הקורבנות החשובות אלא שיירי  קרבנות ופסוליהם.  נניח שמדובר ביום הכיפורים ונניח שזה היום שבו יעשה את העבודה במקדש ככן גדול בפעם הראשונה כגון שזה עתה התמנה. הנחה זאת נכונה   משום שגם כאן בפרשת צו הקבה מדבר אל אהרון ככהן גדול בפעם האשונה.  הוא כבר נמשח בשמן המשחה אך אין די בכך להעלותו לדרגה של כהן גדול – כפי ששמן המשחה על דוד לא עשתה אותו מלך ישראל עד ב ב   שקבלוהו ישראל עליהם.

  .  ובעוד האיברים ופסוליהם נשרפים עומד הכהן הגדול בלשכתו  וחכמי ישראל מזכירים לו את תורה היום שלא ישכח.  אם ירדה עליו תנומה יזרזו אותו שליחי בית דין באצבע צרידה. וכל זאת בענווה שנאמר “מוקדה” במם קטנה. ובכך מקביל הוא למשה שעליו נאמר ויקרא באלף קטנה המורה על ענווה.  .

והנה לפני עלות השחר הוא לובש בגדי לבן  וחותה במחתה את שיירי האפר מעל המזבח  ומטיחם בצד המזבח ל וזה למטה.  בכך נעשה הוא כהן גדול כי  עבודתו מחנכתו.  די במצווה קטנה כביכול  לקדש אותו ככהן גדול וזה כשלעצמו הוא מסר לכהן הגדול ללמדו ערך של ענווהל

ולבש מדו בד- הבגדים מתקדשים עקב עבודת הכהן בהם.  הם נעשים בידי הנשים שמקדישות אותם לכהן. אבל הם בגדר מכשירי מצוווה.  אין הכהן רשאי לעבוד  עבודה כלשהיא בלעדיהם.  ומתוך שהכהן לבשם להרים את הדשן נעשו קדושים

ואז לוקח לרצונו את שאר האפר בשק על שכמו, מוציאו מחוץ לתחום המקדש צפונה ושם שופכו בעמק המיוחד לכך סמוך למקדש. ואת האפר זורה לצד מזרח להכלים את השמש שאותה אין אנו עובדים (אברבנאל)  ועבודה זאת כשירה בזר ואין הכהן עושה אותה אלא מרצונו.. 0

ומדוע האפר קדוש עד כדי כך שזקוק לכהן לבוד בדים לסלקו? הוה אומר משום שהאפר הוא שיירי הקרבן שהועלה על אש המזבח.  לראשונה ירדה אש נשמים ובערה על המזבח ועשתה אותו קדוש.  והיו במקדש שלש מערכות של עצים להבטיח את האש שלא תכבה ככתוב כאן בפרשתנו. ואם כבתה? יש בכח האפר, אם נמצא, לקדש את המזבח ברגע שהכהן מצמיד אתו לבסיס המזבח.  המזבח בונה ומקדש את עצמו בעבודתו

ומה מכשיר פסולי קודשים להביאם למזבח? משום שהמזבח  מקדש את הראוי לו.  כלומר מרגע שהקרבנות עולים על המזבח הם ממשיכים להשרף ולא מורידים אותם.  ורבי שמעון אומר שמרגע  שהקורבן נכנס לעזרה הוא נחשב  ראוי למזבח אפילו שנפסל.

אבל מה מגדיר ומקדש את העזרה? הווה אומר המזבח מקדש את העזרה שכן אין עזרה ללא מזבח עומד שם.

 ויש כאן לקח לכהן הגדול – כמה גדול הוא האפקט היוצא ממצווה קטנה שנעשית בענווה ללא רואה בקור  הבוקר כשעל בשרו מדי בד בלבד.

 הוא לומד בענווה את מה שלימד משה

 וכך עושה כל הלילה כשעל המזבח בוערים שיירי קרבנות ופסוליהם

ואז מרים את הדשן בענווה ודוחקו לצד המזבח שבונה ומקדש בכך את עצמו

ואז המזבח מגדיר את העזרה ומקדשה

ואז העזרה מקדשת את  הראוי למזבח ת

כך שהפסולים בוערים בו כל הלילה

כדי שהכהן ירים את הדשן בבוקר

וחוזר חלילה.

צא וראה כוחה של מצווה  קטנה הנעשית בענווה

וזה כבודו האמיתי של אהאון לשעה  ולדורות

שיבנה בית המקדש בימנו אמן