הרב דר צבי אבינר

שמונה סוגי הלל

ראינו את המשנה האומרת ש”ההלל והשמחה שמונה” שלפי הפשט פרושה שיש לאמר ההלל שמונה ימים (בחג הסוכות ושמע)  וכן יש להביא קרבן שמחה שמונה ימים. אך הבעל שם טוב זיע אמר כי המשנה מלמדת שיהודי עולה בחג בשמונה מעלות של שמחה.  לעיל הגדרנו מהם השמונה מעלות של שמחה בחג, והפעם ננסה להגדיר שמונה סוגי הלל. הנה כך:

 א) ההלל המצרי

את המלים הפותות את ההלל : “הללויה הללו עבדי השם” מיחס המדרש לפרעה שהעי ר את משה ואהרון שמנתם בחצות ליל יציאת מצרים ודחף בהם למ הר ולצאת.   זה מה שנקרא חפזזון דמצרים.

אז ישיר משה – וכי שירה אחת היא? והלא עשר שירות הן. הראשונה במצרים שנאמר השיר יהיה לכם כליל התקדש החג (מכילתא)

ומי אמר אתהשירה הזאת  במצרים? 0

אזכרה נגינתי  בלילה- רבי איבי אומר אמרה כנסת ישראל לפני הקבה מזכרת אני שכר שנשכרתי לפניך בלילן של מלכויות (מדרש תהילים (תתס)

רבי יהודה ברבי סימון אומר מזכרת אני שירות ששרתי לפניך בלילות. בלילה זה לילו של פרעה אותו שכתוב ויהי  בחצי הלילה , לילה זה לילו של גדעון לילה זה לילו של סנחריב שנאמר בלילה ההוא ויצא מלאך השם

ורשי אומר בפרושו על התנך  (ישעיה ל’ כט) ם

 השיר יהיה לכם ליל התקדש החג ונראה מקרא זה כאילו בא ללמד על סנחריב ולימד על  פרעה שאמרו הלל  בליל אכילת פסחים (מדרש תההלים)

כלומר פרעה קם בחצות הלילה וזעף במשה ואהרון מדוע אתם ישנים? קומו וצאו כי מעתה אין אתם עבדים לפרעה אלא עבדי השם.  הדבר שהעיר את פרעה בחצות היתה רוח צפונית  שנשבה בדיוק נמרץ  בחצות  הלילה ואז שמע את קול הבכי שמילא את מצרים.

המדרש מספר גם כי אותה רוח צפונית נשבה גם בחצות הלילה בירושלים וגרמה לכינור דוד להשמיע קול כך שדוד קם משנתו ושר שירי התהילים שכתב ובתוכם מזמורי ההלל. יש לכן קשר ישיר בין דברי פרעה לישראל ודברי דוד מלך ישראל. שניהם אומרים לישראל  שהם, ישראל, הם עבדי השם ולא עבדי מלך כלשהוא  אפילו  מלך צדיק כמו דוד

 ב) ההלל על הנס

 סוג שני של ההלל נאמר על הנס.  המדרש מעיר על “אז ישיר ” שנביאים שבתוכם תקנו לאמר שירה על כל צרה וצרה (שעברה) ולא תבא ) .

אמר רב יהודה אמר שמואל שיר שבתורה (אז ישיר ) משה ובני ישראל אמרוה בשעה  שעלו מהים וההלל הזה מי אמרו? נביאיים שביניהם תיקנו להם לישראל שיהיו אומרים אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהן וכשנגאלין  אומרים אותן על גאולתן (פסחים קיז ע”א)  0

וכך אומר המזמור השני בהלל “בצאת ישראל ממצרים …הים ראה וינוס”. ומיד מוסיפים הלל על הנס השני  במעבר הירדן בזמן יהושוע “הירדן יסוב  לאחור

 שירת הים וההלל קשורים גם ב אופן הלכתי שכן אומר רבי עקיבא

 כיצד אומרים שירה? כבני אדם שאומרים את ההלל (סנהדרין צא עב)0

כלומר משה אמר פסוקי השיר וישראל  רק חזרו כל פעם על הפזמון “אשירה להשם כי  גאה גאה סוס ורכבו  רמה בים”. וכך גם אומר החזן בהלל כל פעם פסוק אחר וישראל עונים “הודו להשם כי טוב כי לעולם חסדו.” 0

ולסוג זה של ההלל שייך ההלל שאנו אומרים בחנוכה. ובקהילות ישראל  הנהיגו לאמר הלל (עם או בלי ברכה) בעקבות  ניסים שונים שארעו לקהילה במשך השנים. וכיום אנו אומרים את ההלל ביום העצמאות מאותה סיבהו

   ג) ההלל לפני הנס בשעת צרה

אם נדייק בדברי חזל נראה שיש לאמר ההלל גם בשעת צרה (שם מדרש תהילים) 0

תנא אידך הלל זה מי אמרו? 0

רבי אליעזר אומר משה וישראל אמרוהו בשעה שעמדו על הים הם אמרו לא לנו השם וכו משיבה רוח הקודש ואומרת להם למעני אני אעשה

רבי יהושוע אומר יהושוע וכל ישראל אמרוהו בשעה שעמדו עליהם מלכי כנען

רבי אליעזר אמר  המודעי דבורה וברק אמרוהו בשעה שעמד עליהם סיסרא

רבי אליעזר בן עזריה אומר חזקיה המלך וסיעתו  אמרוה  בשעה שעמד עליהם סנחריב  ס

וכן מסופר במלכים על המלך הצדיק יהושפט שצווה ללוים לשיר את הלל דוד לפני שיצאו לקרב הגדול שאכן  נגמר בנצחון כביר

ופרק שלם בהלל מוקדש לתפילה “לא  לנו השם לא לנו כי לשמך תן כבוד” 0

ד) ההלל הנאמר כשיר על החג

 הנביאים שבהם תיקנו שיאמרו  שירה על כל פרק ופרק ועל כל צרה שלא תבא. מהו פרק ופרק? אומר רשי

על כל פרק ופרק:  על כל רגל ורגל .  (שם בפסחים) 0

כלומר ההלל נאמר כשיר למועד, לכל רגל . הנביא מדגיש זאת לגבי פסח “השיר יאמר לכם כליל הצקדש החג” ומכאן המנהג בהרבה קהילות  לאמר הלל בבית הכנסת  בפסח מיד עם תפילת הערבית .  בשאר רגלים נאמר ההלל רק ביום

ה) ההלל כמלווה עשיית מצווה

הגמרא אומרת היתכן שישראל יטלו לולב ולא יאמרו הלל? כלומר ההלל נאמר כשירה המלווה מצוה. וכך שרו הלויים בערב פסח בשעת הקרבת קרבן הפסח.

ו) הלל  המלווה ניסוך היין

ביב ימים שבהם היחיד גומר את ההלל כגון שמונה ימי החנוכה וימים טובים של הרגלים היו הלווים שרים את ההלל בשעת ניסוך היין.  הכלי היחיד שלווה אותם היה החליל שנאמר

והי הלווים משוררים בפה באותם י”ב ימים והחלילים מחללים ובש’אר הימים היו נבלים ומצלתיים וכינורות (רשי ערכין י’ ע”א) 0

ואומר הרב נטע גרינבלט שליטא  ממפיס טנסי שקרוב לודאי  אנו עוסקים בשתי חובות: שירת הלוייןם בליל התקדש החג ואחר כך שירת  הלויים בלווי חליל  ככתוב “השיר יהייה לכם כליל התקדש החג ושמחת לבב כהולך בחליל (ישעיה ל’ כט) 0

.כיצד נסווג את ההלל הזה? אפשר לאמר שהוא ביטוי לאהבת השם לישראל ולהפך:  אהבת ישראל להשם

ז) ההלל כקריאה וצווי

 אנו מברכים אשר קגשנו במצוותיו וצוונו לקרא את ההלל.  אנו קוראים את ההלל בישיבה ללא ברכה עם ההגדה של פסח (הרב גורן זצל)  אבל ההלל הוא נאמר כקריאה, כצווי: הללו! 0

ואכן אומר רבי נחמיה שאת ההלל יש לאמר כקוראים את ה”שמע ישראל”. החזן והקהל אומרים כל פסוק ופסוק בנפרד.  ואמנם השמע הוא קריאה ופקודת המלך לשמוע.

וזה בניגוד לדברי רבי עקיבא שאמר כי את ההלל יש לאמר כשירה. הקהל  חוזר רק על הפזמון..

ויש  כאן הבדל  בתפיסת  ההלל.  השירה יוצאת מהלב,  בשעה שהקריאה נכנסת  אל הלב

 ח) הלל בשכיבה

בפעם הראשונה שההלל נאמר, כשראה העם  שהאש ירדה משמים לבעור על המזצח החדש שבננה שלמה,   נפלו על פניהם והשתחוו ברעדה ועם זאת  מלאה שמחה עצומה את לבם והלויין פתחו בשירת הלל דוד כי לעולם חסדו  ולאחר מכן נאמר כי כל העם והלויים עמדו ושרו את הלל דוד. כלומר לפנינו שתי אוםנים לשירת ההלל: בשכיבה על הרצפה ברעדה וחרדת קודש ובעמידה.  כמוגבן שאנו תמיד אומרים את ההלל בעמידה, ורק בבא היום ושוב נראה עין בעין את האש יורדת משמים ובוערת על המזבח  נאמר גם אנו את ההלל בהשתחויה על הרצפה של המקדש

 בסיכום  הצלחנו   לאשר את מאמר הבעשט שיש שמונה סוגי שמחה ושמונה סוג הלל. ראינו

   (1) שיש הלל הנאמר כשירה על הנס שבעבר 

(2) שיש  הלל הנאמר על הצרה שבהווה כתפילה

 (3) יש הלל הנאמר על העתיד כמו שעשה המלך יהושפט

(4) יש הלל  הנאמר כטקסט בישיבה כמו  בהגדב של פסח

( 5) יש הלל הנאמר בעמידה

(6) יש הלל הנאמר בשכיבה כמו שהיה בםעם הכראשונה שההלל הושר במקדש

( 7) יש הלל  המלווה בחליל

( 8) יש הלל המלווה מנבל וכינור

שיבנה בית המקדש בימנו . אמן