פרשת בשלח תשפא

הרב דר צבי אבינר

יפה תורה עם דרך ארץ

 

 

יש הבדל בין הראוי, המקובל והמצוי. הראוי הוא מה שיש לעשות לפי התורה, המצב האידיאלי.  המקובל הוא מה שאנשים בדרך כלל עושים, מה שמקובל בחברה לעשות, המצב הנורמטיבי, אפילו אם הדבר שונה מהראוי.  את הראוי קובעת התורה, ואת המקובל מגלים על פי תצפית. המצוי הוא מה שא נו רואים במציאות הפרטית שלפנינו

 

ה1  המציאות היא שפרעה הוא זה ששילחם

ויהי בשלח פרעה את העם

מן הראוי היה לאמר שהקבה שילח את ישראל ממצרים.  וכך גם מקובל בתורה, כי התורה חוזרת על כך  50 פעם. אך כאן במקרה הפרטי, הפסוק אומר שפרעה הוא זה ששילחם לחפשי. זה לא מה שראוי ולא מה שמקובל בתורה. (אור החיים) אלא המצוי .  פרעה קיבל קרדיט על כך וגם שכר, שנאמר לא תתעב מצרי (תורה תמימה). ועל כך הצטער הקבה שנאמר  וי- יהי (מדרש) ם

הסיבה שפרעה קיבל קרדיט היא שכאשר מדובר בגיטי עבדים או גיטי נשים (להבדיל) יש תוקף לגט גם אם ניתן בעל כורחו של הבעלים. כי אנו אומרים שבדרך כלל רוב בני אדם חפצים לשמוע בקול רבנן .  כלומר אנו קובעים על ידי תצפית שכך רוב בני אדם חשים.  ויש תוקף רב למה שמקובל על בני אדם לעשות ולכן הגט כשר. כך גם כאן, למרות שפרעה עשה מעשהו לאחר שקיבל מכות, השילוח כשר כי התפצית היא שרוב בני אדם חפצים לשמוע בקול השם.

הווה אומר: המקובל קובע כיצד נתייחס למצוי הפרטי

 

  1.  ה 2 וי ליוצאים

ויהי בשלח פרעה את העם.

כך גם לגבי ישראל. מדוע נקראים עם? אומר המדרש שמצבם הרוחני והגופני היה ירוד ביותר. הם היו בגדר ערב רב, אספסוף (בעל הטורים, אור החיים). כלומר מן הראוי היה שיצאו ממצרים בשמחה וששון,  בשירת דרור, אך המציאות היתה שרוחם היתה שפלה ביותר.  ורבי שמעון בר יוחאי מסביר

אמר רבי שמעון  (בר יוחאי) בא וראה כשיצאו ממצרים היתה רוחם נשברת בהם והיו שומעים שירות ותשבחות של מעלה ולא יכלו לשמוח. האדם כאשר הוא עוזב את מלאכתו אז מרגייש שבר עצמותיו ושבר רוחו. כך ישראל כאשר יצאו ממצרים טעמו טעם של מיתה (זוהר) ם

רשבי עושה תצפית ואומר שאדם הרגיל בעבודה קשה כל ימיו כאשר הוא מפסיק את עבודתו הוא חש את שבר עצמותיו ורוחו שפלה ומדוכאת. ולכן היוצאים ממצרים חשו טעם מיתה.

כלומר רבי שמעון מגן על ישראל – על המצוי בישראל- מתוך תצפית במה שמקובל.  ומה שמקובל הוא שאין  אדם העסוק במלאכתו יוא לחופש בלי  להרגיש ריקנות איומה

אם כך, האם יוכלו ישראל להמשיך בשלבי הגאולה? עדיין נשארה הכוס הרביעית  “ולקחתי” שהוא מתן תורה, וכן ההבטחה “והבאתי” לארץ ישראל.

על כך ממשיך ואומר הפסוק

.

  1.  ד3     דרך ארץ

לא נחם האלוקים דרך ארץ פלישתים

כי קרוב הוא

כי אמר פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה

מן הראוי היה שהמשתחררים ממצרים יעברו לארצם החדשה בדרך הקצרה ביותר, בדרך ארץ פלישתים לאורך חוף הים . העם שזה עתה חזה ניסים ונפלאות יבטח בקבה ויעלה כאיש אחד ארצה ויעמד בכל אתגר שהוא.

אך המציאות הפרטית היתה שונה.

הקבה חשש שהעם לא יהיה מוכן לעבור ארצה בדרך הזאת.  מהו דרך ארץ פלישתים? לפי הפשט היא הדרך הקצרה ממצרים

אך חזל ראו  במלים “דרך ארץ” מובן אחר- של מה שמקובל לעשות בארץ.  וזה נקבע לפי תצפית.

דרך ארץ הוא מה שאנשים עושים בארצם לטפחה ולשמרה.  דרך ארץ היא לנטוע ולזרוע ולבנות בתים. דרך ארץ היא לעסוק  במשא ומתן, להקים מדינה וממשלה וצבא ולעסוק בישובו של עולם. דרך ארץ עושים בני אדם לא מתוך שיקולים תיאורטים אלא מתוך שכך מקובל לעשות כדי לחיות.

ולא נחם האלוקים דרך ארץ פלישתים – בדרך המשותפת לישראל ולפלישתים ולכל אדם בעולם. הקבה חשש שהעבדים שזה עתה שוחררו ישקעו מיד בתאווה ל”דרך ארץ” וישכחו מהתורה

למה לא הביאם הקבה בפשוטה? אלא אמר הקבה אם אני מכניס את ישראל בפשוטה מיד הם מחזיקים איש בשדהו וכרמו ובטלים מן התורה (ילקוט) ם

התצפית אומרת שאין דבר הקוסם ללבם של עבדים משוחררים מאשר ללכת בדרך ארץ, להחזיק בשדה וכרם ולבנות בתים כמו שכל בני האדם בדרך כלל עושים.  דברים הנראים כפשוטים בעיני כל אדם חפשי נראים עטופי קסם בעיני המשוחחרים. ולכן לא היו מוכנים לקבל את התורה, לקיים מה שנאמר “ולקחתי”. ולכן, מתוך התצפית הזאת,  לא הוליכם האלוקים בדרך ארץ פלישתים

התצפית הזאת הגנה על ישראל. אין הם שונים ממה  שמקובל לראות במקרים כאלה

 

 

ה 4בראותם מלחמה

 

ומן הראוי היה שהעם שראה ניסים ונפלאות לא יפחד ממלחמה, בין אם היא מלחמה בפלישתים או ביושבי כנען. אך המציאות היתה שלמרות שהם עלו חמושים בכמלי זין (רשי) לא היו עומדים בלחץ המלחמה. שכן לא יתכן שבני אדם הרגילים בעבודת פרך בשדה  ובבנין יקומו פתאום וילחמו בבני ענק (רמבן.)  כלומר התצפית בבני אדם קובעת כך שלא היו מוכנים, ובודאי מצבם הפרטי. ולכן

הקבה התחשב בהם וסובב  אותם לדרך המדבר.

 

 

ם 5: דרך המדבר

 

 

  1. ויסב אלקים את העם דרך המדבר ים סוף (יד יח) 0

דרך המדבר- אומר המדרש- היא ההפך מדרך ארץ.  מהוי דרך המדבר? אומר רבי יהושוע

“דרך”- כדי לתת להם את התורה.  “המדבר”- כדי להאכילם מן,  “ים סוף”  כדי לעשות להם נסים וגבורות

דרך המדבר היא דרך ניסית, שבה האדם נתמך על ידי הקבה בניסים.  במדבר הקבה ישאם על כנפיו, יוריד להם מן, ישקם  מבאר מרים, ישרוף נחשים ועקרבים, ישטח הרים וימלא גבעות.  בדרך ארץ, העבד נושא את רבו. בדרך המדבר הרב נושא את העבד (מדרש) ם

.

רבנו חננאל (מצוטט על ידי רבנו בחיי) מסביר את רבי יהושוע.   בדרך כלל, במדבר נוטים בני אדם להיות רגישים לניסים ונפלאות ולהרגיש קרבה לקבה יותר מאשר בישוב.  במדבר פנוים הם מחובות של דרך ארץ ונפשם פנויה להתרשם מהבורא ומכוחו. כך מקובל לעשות בכל האומות , שכאשר בני אדם חפצים להתקרב  לבורא הם  בורחים מהארץ אל המדבר .

כלומר לפי רבי יהושוע המעבר למדבר היה מעין תרופה מקובלת למצבם הירוד. שם במדבר יהיו רגישים יותר לניסים שהקבה יעשה עמם.  ואכן ההליכה במדבר של המון כה רב הוא נס גדול מכל הנסים שנעשו  במצרים.

 

 

ד 6 דרך המדבר היא בגדר הראוי

 

אך רבי אליעזר אומר אחרת.

רבי אליעזר אומר דרך המדבר-   כדי ליגען,  המדבר – כדי לצרפן, ים סוף  כדי לנסותם

מטרת ההליכה במדבר היא חינוכית.  הקבה חפץ היה לצרפן, לחשל את רוחם כדי לתת להם תורה .  ואין זה רק  תרופה למצבם הירוד אלא שלב הכרחי לכל אדם הרוצה לקבל תורה.  ההליכה במדבר, היציאה מעולם המעשה אל עולם הישיבה הסגור הוא צעד הכרחי לכל תלמיד החפץ ללמוד תורה.  על הארץ תישן ולחם לחץ תאכל.  כלומר רבי אליעזר רואה את דרך המדבר כדרך הראויה לכל אדם

אבל רבי אליעזר מדגיש גם את השלב הבא לאחר “ולקחתי”- השלב של “והבאתי”. התורה שקבלו במדבר היא הכרחית לחיים בארץ ישראל.  כי שם בארץ ישראל יעסקו בדרך ארץ, בישוב הארץ כמו כל האומות בעולם.   והתורה שקיבלוה תתמוך בהם מבחינה רוחנית.  בלעדיה הם ישקעו בדרך ארץ. ולכן אומר רבי אליעזרבפרקי אבות

אם אין תורה, אין דרך ארץ

.

בלעדי התורה הם ישקעו כל כך בעניני דרף ארץ שכאשר יתקלו בקשיים כלכליים הם ירדו מהארץ לחפש דרך ארץ בארץ אחרת. ואם יצליחו בארץ, בלעדי התורה הם ישקעו בתאוות וברדיפת  מותרות ואלהוהול וסמים ושחיתות מוסרית. דבר זה צפוי לכל בני אדם השקועים ומצליחים בדרך ארץ.

והרמבם לוקח זאת להלכה: על האדם קודם ללמוד תורה ורק אחר כך מלאכה, ישא אשה ויעסוק בעניני  דרך ארץ (הלכות תת) וכך גם פוסק החת”ס בשם המהרשא קודם ילמד אדם תורה ורק בגיל עשרים וחמש ילמד מלאכה

וכן ההליכה בדרך המדבר תחשל אותם למלחמה בארץ. יהושוע ילמדם  תורת לחימה,  יחלקם למחנות ויכינם לעצוד מול ילידי ענק ולנצח.

 

 

  1. מ7   אם אין דרך ארץ אין תורה

 

 

אך רבי אליעזר ממשיך ואומר  לשם מה יושבים ישראל בארץ, אם לא ללמוד תורה ברחבות?  ולכן אומר רבי אליעזר בפרקי אבות  מה שנשמע ההפך מקודם –

אם אין דרך ארץ, אין תורה

ואין סתירה בדבריו.  במדבר היה קיומם ניסי ולכן יכלו לקבל תורה כדי להכנס לארץ, “קדמה תורה לדרך ארץ”. אך בארץ ישראל עליהם לעסוק קודם כל בדרך ארץ ולהבטיח קיומם ברחבות . ורק אחר כך ילמדו תורה.  אם אין קמח, אין תורה.  זו תצפית.  ולכן בארץ , דדך  ארץ קדמה לתורה

והרמבם פוסק גם לפי השיטה הזאת

 

לעולם יעסוק תלמיד חכם לפרנסתו וופרנסת ביתו ואחר כך ילמד תורה והקפידו על כך חכמי המשנה והגמרא

 

מכאן שנוצר מעגל.  תורה קדמה לדרך ארץ, ודרך ארץ קדמה לתורה. חיי האדם  בארץ ישראל הם מעגל בלתי פוסק של תורה ודרך ארץ.  וגם דברים אלה נקבעו בהלכה

קודם יקום בלילה וילמד תורה, אחר כך ילך לעבודתו וכשישוב ילמד מקרא משנה ותלמוד (רמבם הקדמה לפרקי אבות  וכן הלכות תת)  ם

יש לחלק את היום לשלושה חלקים, אומר הרמבם. שמונה שעות של שינה, שמונה של מלאכה, ושמונה של לימוד תורה. וכך עשו בתפוצות ישראל שאמצו את דרך הרמבם, כגון תפוצת תימן.

אבל לשם מה המעגל? ואפשר לבאר את רבי אליעזר בכך שיש הבדל בין התורה שנלמדת במדבר לבין זאת שנלמדת בארץ ישראל.  כי כאשר האדם חשוף למה שעושים בארץ כדי להתקיים, הרי צצות שאלות חדשות הדורשות פתרון הלכתי. מה שאין כך במדבר

כלומר לפי רבי אליעזר אדם עולה בסולם התורה. מן הראוי הוא קודם ללמוד תורה באופן כללי כמו במדבר, ואחר כך לעסוק בדרך ארץ, ומשם לשוב וללמוד תורה בדרך חדשה גבוהה יותר העונה על צרכי המציאות, כי המציאות היא החשובה

.

ה 8 שיטת רשבי

 

 

למדנו את שיטת  רבי יהושוע – שדרך המדבר היא תרופה למצבם הירוד, ושיטת רבי אליעזר שדרך המדבר היא חשובה והכרחית כי היא חינוכית ובלעדיה אין אפשרות להמשיך בדרך ארץ בארץ

אך רבי שמעון בר יוחאי, הקנאי הגדול, אומר שדרך המדבר היא היחידה הראויה לקבלת תורה.  לא נתנה תורה אלא לאוכלי המן.  רשבי אינו מחשיב כלל את דרך ארץ.  כיצד יתפרנס הלומד? חובה על הקהילה לתמוך בו.  כפי שתמך הקבה בישראל כשהלכו במדבר

רשבי מעלה את דרך המדבר לדרגה של הראוי והאידיאלי. לפי רשבי, גם בארץ ישראל חייב הלומד לעזוב את דרך ארץ ולהתרכז בתורה. עליו להכנס כביכול למערה ולהתעלם מהעולם שבחוץ.  מסופר שכאשר יצאו הוא ובנו מהמערה שבה היו שנים רבות, הוא ראה בני אדם חורשים ונוטעים. בכעסו נתן עיניו בהם ושרפם. יצאה בת קול וגערה בו- להרוס את העולם אתה חפץ? 0

מכל מקום שיטתו תפסה את עולם התורה בתקופות קשות של שמד וחשש לאבוד התורה.  החת”ס למשל, כאשר ראה שההשכלה אוכלת בכל פה במיטב הנוער , אמר כי עת לעשות  להשם הפרו תורתך והרשה ללומדים להתרכז בישיבות ושהתורה תהא אומנותם, כפי שלימד רשבי

.

   ש9 שיטת רבי ישמעאל

 

אך איך יכול אדם לחלק את חייו כפי שאמר רבי אליעזר, בין לימוד, עבודה ושינה? הרי כתוב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך.  אלא אומר רבי  ישמעאל (ברכות לה עב) 0

תלמוד  לאמר ואספת דגנל הנהג בהם מנהג דרך ארץ

ומסביר רשי: הנהג בהם עם דברכי תורה

כלומר אין ללכת בשלבים, אלא למזג דרך ארץ עם תורה.  כשיטע – יחשוב על הלכות נטיעות, וכשיסחור  יחשוב על הלכות משא ומתן. וכך יצליח

 

  1. ש10 שיטת רבן גמליאל

אם כה רבות השיטות, כיצד להתנהג? אומר רבן גמליאל בן בנו של רבי יהודה הנשיא

יפה תורה עם דרך ארץ

אין הוא אומר שכך היא ההלכה ושכך ראוי לעשות.  אלא הוא אומר מתוך תצפית שהדרך של רבי ישמעאל היא זו היפה, המציאותית. מהי “יפה”? אביי  עורך תצפית ומסביר

הרבה עשו כרשבי ולא עלה בידם.

הרבה עשו  כרבן גמליאל ועלה בידם

 

לפי אביי, לא הראוי הוא הקובע, אלא מה שנראה מהתצפית  שאכן עובד במציאות.

ויש מובן נוסף למושג “יפה תורה עם דרך ארץ” – שהתורה שלהם יצאה יפה, שההלכה כמותם.

ההלכה היא לא כמו היושבים במערה כמו רשבי,

אלא כאלו  הממזגים תורה ודרך ארץ.  הללו מבינים את מה שנחוץ במציאות ולכן ההלכה כמותם.

 

ואכן אפשר לעשות תצפית

יפה היא תורתם של חברי הסנהדרין שמזגו דרך אררץ עם תורה

יפה היא תורתו של רבי יהודה הנשיא מחבריו וההלכה כמותו הכי הוא מיזג גדולה בתורה עם גדולה בדרך ארץ

יפה היא תורתו של רבא מחבריו כי הוא מיזג  דרך ארץ עם תורה

יפה היא תורתו של  רב אשי מחביריו כי הוא מיזג  דרך ארץ עם תורה.

ויפה היא דרכה של הציונות הדתית הממזגת  בארץ ישראל דרך ארץ עם תורה

.

  י 11 יפה תורה שבעל פה

 

 

ההבדל בין התורה שבמדבר לתורה של ארץ ישראל היא שבמדבר נתנה תורה שבכתב עם מידות שבהם היא נדרדשת,  אך במדבר אין  בעיות .  צצות לבקרים והתורה נשארת קפואה  .  רק בארץ ישראל מתפתחת  התורה שבעל פה לענות על צרכי דרך ארץ .

אך הביתוסים והצדוקים והקראים קבלו רר את התורה שבכתב. האם צדקו? הבה נעשה תצפית.  מי מהם נשאר חי? רק אלו שהלכו בדרך התורה שבעל פה.  .