סוכות תשפב
כיצד נדע שהקבה קיים ועושה ניסים לעמו ישראל
מצוות סוכה נתנה על מנת שנדע כי הקבה עשה נסים לישראל במדבר, וביציאת מצריים בכלל. כלומר שהוא קיים ומתערב בהיסטוריה ומגן על ישראל באופן ניסי , גם במדבר סיני וגם במדבר העמים. ואין לך חג אחר המדגיש את הידיעה הזאת. זוהי המצווה – לדעת
והנה הדבר קשה, כי אומר הרמב״ם בהלכות דעו שאין אנו מאמינים בניסים כיוון שכל נס אפשר למצוא לו הסבר טבעי. אם יבא אדם ויטען כי נעשה לו נס, כמובן שבעיניו זה נס אך בעיני אדם המביט מן הצד יש לנס בדרך כלל כי יש לנס הסבר טבעי. כגון שהיה לו רופא טוב וכדומה. כלומר באופן אובייקטיבי אפשר לפקפק בכל נס שהוא -כולל יציאת מצריים. שהרי אנו לא היינו שם. ואנו רק מקבלים מאבותינו את הסיפור שיתכן ויש לו הסבר טבעי. מה עוד שכבר עברו אלפי שנים מאז הנס.
ולאדם מודרני בימינו קשה עוד יותר לקבל נס כפשוטו כי הרי עצם קיומו של האלוקים יש עליו עוררים. וזה החל בתקופת ההשכלה, שאלפי יהודים עזבו את הדת. ומכה נוספת לדת הביאה המהפכה המדעית שמסבירה את המציאות ללא אלוקים, ומה עוד שהיא מצליחה בכך . ומכה נוספת לדת הוסיף קרל מרכס שאמר שהדת היא אופיום של ההמונים כדי להשתלט עליהם. והקומוניזם מחק את הדת מהעולם. ומכה נוספת לדת נגרמה על ידי אושוויץ כפי שאמר אלי ויזל שהאלוקים מת באושוויץ. אם כך איך נוכל אנו למלא את מצוות סוכה ולדעת שיש אלוקים בעולם והוא עושה נסים לישראל?
אלא שאכן יש בסוכה נס שאפילו הרואה מן הצד אינו יכול לפקפק בו.
כי מהי הסוכה? לפי הגמרא גובה הסוכה המינימלי הוא עשרה טפחים שהוא כנגד גובה ארון הקודש במקדש. כלומר אנו יושבים בסוכה מול ארון הקודש כביכול. ומצד שני הסוכה היא יציאה מהבית לטבע. והחיבור הזה של טבע וארון הקודש יש בו נס – היחידי בעולם – שאי אפשר לפקפק בו
שכן בארון הקודש שם משה את ספר התורה שכתב. ולפי הזוהר והמדרש הידית של ספר התורה היא ענף של עץ החיים מגן העדן, שהיגיע לידי אדם שהורישו לנח והוא לאברהם. יצחק ויעקב עד שהגיע לידי משה שנתנה לישראל. כל מי שהענף שייך לו , חי לעולם ומוגן מפני מלאך המוות. לכן אדם הראשון חי אלף שנים וכן נח וכו׳ וכך גם ישראל. כל עוד הם אוחזים בספר התורה הם חיים לעולם . וזה נס שמחוץ. לטבע. שהרי כל אומה ההולכת לגלות, סופה שתתבולל ותעלם מההיסטוריה. רק ישראל עומדים כבר שלושת אלפים וחמש מאות שנה בלחץ הטבעי הזה ועדיין קיימים כעם. וזה למרות שכל כך הרבה מעצמות ואימפריות כבירות בקשו להשמידנו. כפי שמספר הרב ישראל וין שביקר במוזיאון הבריטי ועמד לבדו מול הפסל של טיטוס הרשע ואמר לו טיטוס טיטוס, כבר עברו אלפיים שנה ועכשיו האולם פה ריק מאדם ואין אחד שרוצה לראות אותך מחוץ ליהודי.
כלומר קיום עם ישראל הוא בחזקת נס כזה שגם הרואה מהצד לא יכול לפקפק בו משום שזה מחוץ לטבע האנושי וההיסטורי.
וזה נס אחד שבסוכה. הנס השני הוא הישיבה בטבע מול התורה. כלומר אם נחבר את שניהם נקבל את פרשת בראשית שהיא החלק של התורה המוקדש לטבע ולבריאה. כי התורה כשלעצמה יכול אדם לטעון שחמורבי חיבר אותה וכדומה, אבל פרק ראשון בבראשית אי אפשר לומר שחמורבי חיבר אותו כי חמורבי לא אמר דבר וחצי דבר המזכיר את סיפור הבריאה בבראשית. וכך גם לגבי שאר העמים בזמן משה שאין לך אחד מהם שאמר דברים דומים. רק משה סיפר סיפור שכיום אנו יודעים שהוא מתאים להפליא למה שהמדע מספר על תולדות העולם וכדור הארץ. כל כך הסיפורים דומים שאפשר לדייק על כל מלה שמשה אמר ולהראות שאכן כך בידוק קרה, כולל הקטסטרופות שעברו על הארץ. כיצד ידע משה לספר סיפור מדויק כל כך? כלומר החתך בין הטבע לתורה, כלומר פרק א׳ בראשית, הוא בבחינת נס ממשי בידנו, שאין כמותו בעולם. אי אפשר להסבירו בכל דרך הגיונית טבעית
ועכשיו אנו מבינים כיצד לקיים מצוות סוכה שהיא ידיעה, לא אמונה, שהקבה קיים ועושה ניסים ומשגיח על עמו ישראל שלא ימחק ממדבר העמים וימשיך בדרכו עד שכל האנושות תדע שהשם אחד ושמו אחד.