© 2017 by Rabbi Dr. Zvi Aviner
Noahidesevencommandments.com
Genesis-and-seven-laws-of-noah.com
Torah Class IDOLATRY-1/The IDOLATRY Commandment of Sinai
Know your CREATOR, know yourself, and k now the difference
מצווה ראשונה של בני נח: עבודה זרה
מצוות עבודה זרה בעשרת הדברות
-
אלילים חולפים ועכשויים
הבה נתחיל את דויננו במצווה ראשונה של בני נח: איסור עבודה זרה. אך מהי מצווה זאת בדיוק? מהו אליל? היכן מופיעה האזהרה על כך בפעם הראשונה בתנך? והחשוב מכל: ה אם המצווה רלוונטית לחיינו כיום?
אנקדוטה: לפני מספר שנים הצגתי להוצאת ספרים כתב יד שכתבתי בשם “עבודה זרה”. העורכת החמודה דחתה אותי על הסף בעקמה את אפה החמוד: “עבודה זרה? מי יתעניין בזה?”
ואמנם היא צדקה. אם ע”ז היא עבודת כוכבים ופסלי אבן, בלבד, הרי שעברה מן העולם. אבל המושג עבודה זרה מקיף הרבה יותר מטעויות העבר. יש לנו אלילים משלנו הטבועי בנפשנו שעלינו להתמודד אתם כל עוד האדם חי.
יש על כן להבדיל בין ע”ז חולפת שהיא טפשות העבר ונובעת מבורות וחוסר ידיעה, ובין ע”ז הנובעת מעצם מבנה נפשנו. נראה להלן שהאדם נברא לעמוד במבחן ע”ז למרות התקדמותו בשטחים אחרים.
כמה מפלא הדבר שמשה רבנו מתיחס בעשר ת הדברות לכל האלילים האפשריים מאז ברי את האדם ועד סוף הימים!
-
איסור עבודה זרה בעשרת הדברות
היכן מופיע איסור ע”ז לראשונה בתורה? ספר בראשית רק מספר כיצד נלחמו אבותינו בה, כיצד נלחמו בה נח, אברהם, יצחק, יעקב ויוסף. אך בשום מקום לא מפורש מה האיסור. רק בספר שמות בגילוי סיני האיסור מופיע בפע ם הראשונה בגלוי כפי שכתוב:
מצווה ראשונה בעשרת הדברות:
אנכי
הויה אלקיך
אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים
…………………אדם……………………………
מצווה שניה בעשרת הדברות
לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני
לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים
לא תשתחוה להם ולא תעבדם ….
המצווה הראשונה מציגה את הדובר אשר אנו מצווים לעבדו (מצווה חיובית)
המצווה השניה מציגה את האלילים לסוגם אשר אנו מזהרים שלא לעבדם (מצווה שלילית)
לכן אין זה מספיק שלא לעבוד אלילם. יש לעבוד את השם
ואין זה מספיק לעבוד את השם. יש להמנע מלעבוד גם כן אלילים
אמנם באופן טכני מגדרת רק המצווה השניה כאיסור ע”ז
אך ברור שלפנינו שני צדדים של אותה מטבע.
המתווה להבנת איסור ע”ז
מכיון שזו הפעם הראשונה בתורה שבו מופיע איסור ע”ז במפורש אנו יכולים להשתמש בו כפלטפורמה ללימוד הנושא. להלן נדון אם רשאים בני נח ללמוד מגילוי סיני.
מהי הדרך שמתווה המצווה? 0
ראשית היא מציגה את הדובר: אנכי הויה אלוקיך. מה משמעותם של השמות הללו? משה לא מפרט כאן כי הוא מניח שהקורא מודע להם עוד מספר בראשית. שם מציגה התורה את השמות הללו בפרק א’ עם סיפור הבריאה. נראה להלן שגם מבחן עבודה זרה מוצג שם עם בריאת האדם. כביכול נברא האדם לעמוד במבחן האדיר של עבודה זרה.
-
האם רשאים בני נח ללמוד מעשרת הדברות לישראל? 0
מאחר שעשרת הדברות נתנו בסיני לישראל, האם רשאים אומות העולם ללמוד אף הם מכאן? יש שדימו את עשרת הדברות למכתב אהבה מהקב”ה לישראל. לפי זה אין זה מן הראוי שמישהוא זר יפתח את המכתב ויקרא בו. ויתר על כן: בודאי שאין זה מן הראוי שייחס מה כתוב שם לעצמו! (דברי ונדיל זונס המנוח, ממיסדי תנועת ב”נ בארה”ב) 0
התלמוד דן בכך ואומר את הכללים הבאים:
0 )1)_ל מצווה שנתנה לבני נח וחזרה ונאמרה לישראל, לזה ולזה נאמרה
0 (2) כל מצווה שנאמרה רק לישראל, מחייבת רק את ישראל
0((3 ) מצווה שנאמרה לבני נח ולא חזרה ונאמרה לישראל, ניתנה רק לישראל
למצוות מסוג 2 שייכים מצוות כמו שבת, אכילת בשר כשר וכדומה. מצוות אלה נתנו רק לישראל ומעולם לא נתנו לבני נח ולכן מתיחסים רק לישראל
למצוות מסוג 3 שייכים מילה וגיד הנשה. מילה נתנה לאברהם (שהיה בגדר בן נח) וגיד הנשה לבני ישראל (לפני מתן תורה שהיו עדיין בגדר בני נח). היות ומשה לא חזר עליהם לישראל, לכן “הפקיע אותם” מבני נח ושייכם רק לישראל. (“הפסוק בויקרא “וביום השמיני ימול” מתפרש לפי ההלכה להתיר מילה בשבת). ההגיון בה הוא פשוט: משה לא רצה להוסיף ךבני נח מצוות שנח לא דיבר בם
המצוות מסוג 1 הן במרכז עניננו. מצוות ע”ז למשל ניתנה לאדם הראשון בעדן (כפי שנראה בלימודנו) ונח קיבלה ממנו. משה חזר עליה לישראל. לכן לזה ולזה ניתנה. כך גם לגבי גילוי עריות, גזל, דינים וחילול השם שהם ג”כ מצוות שנתנו לאדם הראשון ולנח ומשה חזר עליהם לישראל, ולכן לזה ולזה ניתנו.
לפי זה איסור ע”ז ניתן בעיקרון לאדה”ר ילישראל ולכן רשאים בני נח ללמוד על ע”ז ממשה בסיני למרות שיש הבדלים בחומרה ובעונש בינם לבין ישראל. 0
נשים לב שהחיוב לא לעבוד ע”ז (ולדעת את השם) שייך לכל המין האנושי בלי הבדל בין “דת” ומין או גיל. כל אדם בר דעת צריך ללמוד מיהו הבורא. אין להשאיר את הדעת הזאת למלומדים ודוקטורים או רבנים. ללא הדעת הזאת אסור לאדם לקרא בתנך.
-
ע”ז כמאבק בין משיכות
מהו אליל אם לא מישהוא או משהוא שאנו נמשכים אליו?
לכן אפשר לראות את האדם כמונח בין המצווה הראשונה והשניה, כלומר בין המשיכה לעבוד את השם ןבין המשיכה לעבוד אלילים לסוגם. מבחן ע”ז הוא איפא מאבק בין משיכות
נשים לב שמשה לא משאיר מקום לאדם שלא נמשך לכלום. לפי משה האדם נברא כך שהוא נמשך בהכרח לכוון מסוים: או לקב”ה או לאלילים. אין שפשרות נויטרלית של אדם “חילוני” שלא נמשך לשם דבר . אם אדם דןחה את הקב”ה, חזקה עליו שיפול טרף לאלילים. 0