כי תבא תשפא

הרב דר צבי אבינר

כי תבא

לשם מה חמישה סדרות של אבנים 

 ויצו משה וזקני שראל את העם לאמר

שמור את המצוה אשר אנכי מצווה אתכם היום

והיה ביום אשר אתם עוברים את הירדן אל הארץ אשר השם אלקיך נותן לך

והקמות לך אבנים גדולות ושדת אותם בשיד

וכתבת עליהם את כל דברי התורה הזאת בעברך

למען אשר תבא אל הארץ אשר השם אלוקיך נותן לך

הסדר בפרשה תמוה: הרי ביכורים מביאים רק לאחר כיבוש וחלוקה וישיבה, בעוד שאת האבנים היה על ישראל להקים מיד בכניסה. מדוע אם כן הקדימה התורה את הביכורים?

אלא שהשמחה בפרשה עולה.  אמנם בביכורים אדם מישראל משתחווה ומודה על הטוב ואז שמח בשיר והלל שנאמר ״ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך השם אלוקיך ולביתך״ (כו יא) אבל אין לומדים מכאן מצוות שמחה בבשר אלא דווקא  ממצווה אחרת בהמשך הפרשה שהיא מצוות הקמת האבנים בהר עיבל ששם נאמר ״וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני השם אלוקיך ״ (כז ז).   ודווקא מכאן לומדים חזל שאין שמחה אלא בבשר.  מה יש במצוות הקמת  האבנים  שממנה לומדים שמחה? ם

הבה ונקרא את הפרשה

שמור את המצוה – את כל מצוות התורה, אומר הרמב״ן .אך הראב״ע מפרש ״ומהי? והקמות לך אבנים גדולות״. כלומר יש חשיבות להקמת האבנים, יש לשמור אותם בזיכרוננ

  אם כך, מה  היה כתוב על האבנים? ם

וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת בעברך

למען אשר תבא אל הארץ

א) אומר הרמב״ן: ״שהייתה כל התורה כולה כתובה עליהן מבראשית עד לעיני כל ישראל״.

  ב) ואבן עזרא אומר בשם הגאון כלומר רב סעדיה גאון שהיה כתוב עליהן רשימת תרייג המצוות, כמו ספר ההלכות הגדולות   שהרי הן עיקר התורה

ו ג) בספר יהושוע כתוב שהיה כתוב עליהם משנה תורה כלומר ספר דברים בלבד

ד) ויש אומרים רק עשרת הדברות (תורה תמימה) ם

ה) ויש אומרים שהיה כתוב עליהן שבע מצוות בני נח פלוס כיבוד אב ושבת שנצטווו במרה

ו) ויש אומרים שהיה כתוב עליהן רק שבע מצוות בני נח

ז) ויש אומרים מבראשית עד מתן תורה

כמה סדרות אבנים היו? דעות שונות

שלוש סדרות אבנים

והיה ביום אשר. תעברו את הירדן

והקמות לך אבנים גדולות ושדת אותם בשיד (כז ב)

והיה בעברכם את הירדן  תקימו את האבנים האלה

אשר אנכי מצווה אתכם היום בהר עיבל ושדת אותם בשיד (כז ד)

התורה לא מפרטת היכן יהיו האבנים בדיוק ומה יהיה מספרם.  אך בספר יהושוע פרק ד׳  מסופר   כי לאחר הנס הגדול של יבוש הירדן ומעבר ישראל לארץ,  אמר יהושוע

קחו לכם מן  העם שנים עשר אנשים איש אחד איש אחד משבט

וצוו אותם לאמר שאו לכם מזה מתוך הירדן ממצב רגלי הכוהנים

הכין שנים עשר אבנים והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון

אשר תלינו בו הלילה

כל זה למען  ״כי ישאלון בניכם מחר לאמור מה האבנים הללו לכם ואמרתם להם אשר נכרתו מימי הירדן מפני ארון ברית השם בעברו  בירדן , נכרתו מי הירדן״ .

 ואברבנאל אומר שהאבנים במלון היו בבחינת ״מזוזה לארץ ישראל״ שכן  הארץ היא דירה לעם ישראל

ולהלן בפרק ד׳ נאמר

ושנים עשר אבנים הקים יהושוע  בתוך הירדן תחת מצב רגלי הכוהנים נשאי ארון הברית ויהיו שם עד היום הזה

כלומר שתי סדרות אבנים, אחת נשארת בירדן והשנייה מוצבת בגלגל שהיא ״מלון לארץ ישראל״ ולשם יבואו הדורות הבאים לראות את מצבת האבנים לזכר נס מעבר הירדן.

אך התורה מוסיפה סדרה שלישית  בהר עיבל, שעליה יש לכתוב את כל התורה ״באר היטב״ (כז ח׳) והמדרש אומר ״בשבעים לשון״.  ועל כך אומר אברבנאל שהאבנים בגלגל נועדו לבני ישראל שנאמר ״והקמות לך״, בעוד שאלו  בהר עיבל נועדו לכל העמים  ויתכן שעליהן נכתבו רק שבע מצוות בני נח .

 

ומטרת האבנים בהר עיבל לפי זה הוא להכריז לשבעת העמים ולכל העולם שישראל יניחו אותם בשלום אם הם מתחייבים לשמור את שבע מצוות בני נח. בניגוד לעמים כובשים שכופים את אמונתם על הנכבשים, אין ישראל חפצים לגייר בחרב את עמי העולם אלא להבטיח שישמרו את שבע המצוות שהן הבסיס לכל תרבות אנושית צודקת.

וזאת למד יהושוע ממשה רבנו שכן הקבה אמר לו לכבוש את סיחון ועוג בחרב, אך משה מעצמו שלח להם שליחים וביקש לקנות לחם ומים, וגם ביקש או דרש מהם לשמור שבע מצוות.  אם היו נענים בחיוב לא היה משה נוגע בהם לרעה.  וכך גם עשה יהושוע שבנוסף  לאבנים בהר עיבל כתב שבע מגילות לשבע עמים והבטיח להם שלום בתנאי שישמרו שבע מצוות

אם כך היו שלש סדרות אבנים ,כמו שרשי אומר.  ואברבנאל מביא שיתכן והיו רק שתים, אלו שבירדן שהועלו לגלגל והשנייה בהר עיבל.  אך כאמור אין זה נראה מתוך הפשט של ספר יהושוע

ארבע סדרות אבנים

רשי מצטט את מסכת סוטה שמדברת על שלש סדרות אבנים, אך יש כאן תמיהה גדולה שכן המשנה שם מונה כסדרה ראשונה את האבנים שהקים משה עצמו בעבר הירדן המזרחית לפני שעברו את הירדן שנאמר ״הואל משה לבאר את התורה הזאת״ וחז״ל פרשוהו שכתב את התורה בשבעים לשון על אבנים שהקים שם.

ואמנם שואל רבי יצחק שם בסוטה שאם כך היו ארבע סדרות אבנים? והתוספות מתרצים שיתכן ומיד שנכנסו לארץ נסעו ישראל בלילה אחד לשכם והקימו שם את האבנים ככתוב בתורה וחזרו מיד לגלגל.  כמובן שפרוש זה אינו לפי ההיגיון והפשט.

חמישה סדרות אבנים

נזכור שלאחר מתן תורה הקים משה אבנים ועליהם כתב את התורה מבראשית עד עשרת הדברות לפי רשי שם.  אם כן היו חמישה סדרות של אבנים: בהר סיני, בעבר הירדן מזרחה, במעבר הירדן, בגלגל, בהר עיבל.  ויש לציין שבקטע שלנו מזכרת המלה אבנים חמש פעמים

ויתכן גם שעל האבנים הללו כתב משה לא  את עשרת הדברות אלא את שבע המצוות של בני נח פלוס כיבוד אב   ושבת  שנתנו במרה.  כלומר האבנים הוקמו לפני מתן תורה כאשר עם ישראל היה עדיין בחזקת בני נח

כיצד נכתבה התורה על האבנים

לפי כל הדעות, קודם הוקמו האבנים,  סיידום בסיד ועליהן כתבו את התורה. המחלוקת בין התנאים נוגעת לסדר הדברים

לפי רבי שמעון הסדר היה טבעי – קודם סיידו ואחר כך כתבו על הסיד.

לפי רבי יהודה הסדר היה הפוך – קודם כתבו ואחר כך סיידו, כלומר כיסו את הכתוב בסיד

שאל רבי שמעון את רבי יהודה – לשם מה כיסו? כיצד יקראו האומות את הכתוב?ם

ענה רבי יהודה – לאחר שכיסו שלחו האומות וקילפו את הסיד וקראו, העתיקו והלכו להם.   ולכן הלכו לבאר שחת

כלומר לפי רבי יהודה נחשפו האומות לכתוב לזמן קצר כל עוד היו ישראל שם.  ואז כיסו ישראל את הכתוב כי אסור לעמים לקרא את הכתוב ללא ישראל לידם.  מאחר והם באו מעצמן וקילפו וקראו ופרשו מעצמן, הלכו להם וירדו לבאר שחת

רבי יהודה שחי במאה השלישית לספירה כבר הכיר את המינים שבין אומות העולם שקוראים עד היום את התורה מעצמם ולכן הם טועים כל כך בהבנתם הפשוטה ביותר

אמנם מותר לבאר את התורה בשבעים לשון, אך יש לעשות זאת כל עוד ישראל מבארים זאת כראוי.

 ונסכם עד כה:  משה ויהושוע חפצו להכריז לכל העולם שבניגוד לכובשים אחרים, עם ישראל אינו בא לכפות את אמונתו על עמי העולם בכח החרב.   הדבר פסול לחלוטין וגיור שכזה אינו תקיף מבחינה הלכתית.   כל מה שעם ישראל מבקש ברגע עלותו על במת ההיסוריה הוא שכל העמים ישמרו את שבע מצוות בני נח שבלעדיהן אין תרבות אנושית יכולה להתקיים

ואם תשאל באיזה זכות יכולים ישראל לדרוש זאת מעמי העולם? על כך יש לאמר שתי תשובות: ראשית, מדובר כאן במצוות שהן בסיסיות ביותר : ניאוף, שפ״ד, גזל, דיני צדק וחירוף הבורא.  מי יכול לאמר שמצווות אלה רעות לעולם? שנית: לפי חוקי נח עצמן, אומות העולם רשאיות לכפות את שבע המצוות זו  על זו.  שהרי בלעדיהן אין תרבות אנושית  בעולם יכולה להתקיים

אם כך מהי השמחה

 כבר כתב הרב גורן זצ״ל שהשמחה כאן ליד הר עיבל היתה כרוכה  בכניסת השכינה לארץ ישראל.   אך אין זה אלא צעד לקראת העתיד שבו כל העמים יכירו בהשם כפי שכתב יהושוע בעלינו לשבח.  והקמת האבנים מול כל העולם היה צעד ראשון אדיר לקראת התגשמות הרעיון הזה.  עם ישראל בא לארצו לא רק למלא את חייו שלו בתוכן ומעשים אלא באמת להיות אור לגויים .  אין פלא שהקמת האבנים היה מקור לשמחה, ואין פלא שחז״ל למדו דוקא משמחה זאת לשמחת כל החגים, ומקור לכל השמחות שבעולם

..