יתרו
תשפ
אנכי – המסלול להאמין ולדעת כי השם קיים
אנכי הויה אלוקיך-
לפי הרמבם בספר המצוות הדברה הראשונה היא להאמין באלוהות, וכלשונו
ם “מצווה א’ היא הצווי אשר צוונו בהאמנת האלוקות והוא ש נ א מ י ן שיש שם עילה וסיבה, והוא פועל לכל הנמצאים והוא אמרו אנכי הוהי אלוקיך” (מצווה ‘א) 0ו
וביסודי התורה ביד החזקה הוא אומר
ם ” יסוד היסודות ועמוד התחכמה היא ל י ד ע שיש שם מצוי ראשון ממציא כל הנמצאים וכלהנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מחמת הימצאו” 0
לכאורה סתירה: בספר המצוות הוא מדגיש א מ ו נ ה בקיום השם בעוד שביד החזקה הוא מדגיש ל י ד ע
אלא שיש הבדל. כאשר אני אומר למשל שאני מ א מ י ן שהשולחן הזה חזק” – פרושו שיתכן והוא חזק ויתכן שלא. אם אבדוק , למשל על יד מכה בחזקה והוא יעמוד איתן אזי גם א ד ע שהוא חזק.. עלי איפא לעשות פעולה כל שהיא כדי לעלות ממצב של אמונה עם פקפוק למצב של ידיעה בטוחה
כלומר לפי הרמבם הדברה הראשונה מורה על ת ה ל י ך שמצווה עלי לעבור כדי להתקדם מ א מ ו נ ה בקבה ל י ד י ע ה שהוא קיים. התהליך יכול להיות קצר ומהיר, או ארוך הנמשך לכל חיינו. והדגר גם נכון לגבי כלל האנושות- מצוה עלינו כבני אדם להתקדם מאמונה בהשם לידיעה בטוחה שהוא קיים
מהו בדיוק התהליך הזה? כיצד נוכל להגיע לאמונה וממנה לידיעה בטוחה שהקבה קיים? הרי הקבה הוא מעל תפיסת אדם ואין לו גוף או דמות הגוף. ויש לאמר שרק אם נראה נס ברור מעל הטבע שאין לו כל הסבר אחר נוכל לחוש את נוכחות הקבה בקרבנו, באופן ממשי כביכול .
והנה הרמבם שם ביד החזקרה דוחה כל נסיון לבסס את הבטחון בקב”ה על ידי הניסים שנעשו לישראל ביציאת מצרים. שהרי כל אדם בר דעת יכול לפקפק האם אכן אירעו באמת אם לאו. אפשר לדבריו למצא הסבר הגיוני וטבעי לכל נס. אפילו קריעת ים סוף שלאחריו שרו ישראל את שירת הים והאמינו בקבה ובמשה עבדו- גם אמונה זאת התנדפה ועברה מן העולם לאחר שהלכו שלשה ימים ללא מים. אנו זקוקים לנס גדול מזה כדי שיביאנו לידיעה מחלטת בקיום הקבה- ושדיעה זאת תעמוד בבקורת לעולם.
היכן נמצא נס גדול כזה ? מאחר שזו מצווה, הרי הכרח הוא שיש במציאות נס גדול שכזה שגם בידינו יעמוד בפני ביקורת !
ועל כך אומר הרמבם שאכן יש בידנו נס גדול כזה והוא – התורה עצמה.
ולכאורה דבריו סתומים. הרי רבים הם אלו שלמדו תורה ובכל זאת הגיעו לכפירה.
אלא שהרמבם מציע שני מסלולים שבהם נלך כדי להגיע לידיעת השם. בהלכות יסודי התורה הוא כותב שהמצווה הראשונה היא להשתדל להגיע לידיעת מציאותו של הקבה על ידי לימד הטבע מחד ולימוד תורה מאידך.
כלומר לימוד תורה לבד לא יספיק. כאמור אנו רואים זאת בכל יום
ומאידך לימוד מדעי הטבע בלבד לא יספיקו. ואכן רובם של מדעני הטבע אינם מאמינים בקיומו של בורא, ובמיוחד בבורא המשגיח על מעשי בני אדם. ת
אבל יתכן שלימוד תורה משולב עם מדעי הטבע אכן יביאנו להשיג את מטרת המצווה.
כי כיום אנו יודעים המון על תולדות העולם ובמיוחד על תולדות כדור הארץ- ביתר פרוט מאשר ידעו אבתינו אי פעם התפתחות מדעי הטבע למיניהם – ארכיאולוגיה ,בוטניקה, גיאולוגיה ואסטרונומיה ואנטרופולוגיה ועוד – עזר’ה לנו לשרטט בבטחון את תולדות כדור הארץ לפי שלבי האבולוציה ,כולל הקטסטררופות עצומות שעברו על הכדור שלנו.
ומצד שני אנו יכולים כיום לעשות דבר שלא עשו אבותינו- לקחת את פרק א’ בבראשית ולהשוות אותו מילה במילה שורה אחר שורה עם הידע המדעי שהצטבר בידינו.
ואז נעמוד נפעמים למידה שבה הסיפור המדעי מקביל ושווה לסיפור של התורה.
והרי זה פלא שאין לך גדול מזה! לא תמצא כל סיפור שהוא על הבריאה שמסופר על ידי תרבויות אחרות בזמנו של משה רבנו עד ימינו. לא תמצא סיפור דומה במצרים ששם גדל, ולא בבבל או ביוון או בהודו או בסין . אין כל סיפור דומה בעולם מלבד הסיפור של משה שכה מתאים מילה במילה ושורה בשורה לסיפור המדעי. ועל כך כבר למדנו לעיל בפרשת בראשית .
מי זה שסיפר את הסיפור למשה רבנו? מניין ידע שהבורא הוא מידת הדין שבוראת ומוחקת עולמות?
מי אמר למשה שהארץ היתה בתחילה תוהו ובוהו ואחר כך כדור מלא מים ואחר כך הופיעה היבשה ורק אחר כך הופיעו החיים על הארץ בדמות עשבים ושיחים ועצים ורק אחר כך התיצבה הארץ כך שנוצר המעבר המדיוק בין יום ולילה ורק אחר כך הופיעו היצורים הנעים במים ומהם עופות ומהם תנינים מהם בהמות ואחר כך חיות ולבסוף יונקים ובני אדם?
ומי סיפר למשה שבסוף היום השלישי היה דין וחלה קטסטרופה גדולה שמחקה את כל הירק על פני היבשה והשאירה אותו במים? – כך שבדגים יופיעו.
ומי אמר למשה על הקטסטרופה העצומה בסוף היום החמישי שמחקה את רוב היצורים הענקים על כדור הארץ כדי לתת מקום לבהמות הגדולות ומהם לחיות ולדינוזאורים? ומי סיפר למשה על הדין של אלוקים שמחק את הדינוזאורים? ומי סיפר לו שלאחר שהחיות נמחקו נשארו נחשי ענק בגודל של אוטובוסים שמשלו בטבע עד הופעת היונקים ? ומי סיפר למשה על היחוד שבאדם- שאנו היחידים שמסוגלים להבין דין רוחמים מהם כאחד?ם
צודק הרמבם. ברוח קדשו כתב כי הדרך היחידה לדעת את הבורא באפן ממשי היא בדרך של הבנת התורה והטבע גם יחד. הפרק הראשון בתורה הוא היחידי המאפשר לנו לחבר את שניהם- התרה ומדעי הטבע- כל שנעמוד נפעמים ונחוש אתקיום הבורא והנס של התורה ממש. .
וככל שנידע יותר על הטבע- ועל התורה- נוכל לדעת יותר על הבורא.
וההליה בדרך הזו – שהיא המצווה הרארשונה- תמשך כל עוד קיים אדם בעולם .
צדק הרמבם – ממרום קדשו אמר לנו שהנס היחידי שעומד כל פקפוק הוא התורה עצמה, ושהדרך להשיג זאת הוא דרך לימוד התורה הקדושה במשולב עם לימוד ופענוח הטבע