פרשת  וירא תשפא

הרב  צבי אבינר

אברהם מול סדום לעולם

 

 

רבים שואלים מדוע התורה מקום כה  רב לסיפור הפיכת סדום?  ומדוע בחרה התורה  לספרו בהקשר של מילת אברהם ולידת יצחק?  ננסה לענות על השאלות  הללו

ביקור חולים והכנסת ואורחים

וירא אליו הויה באלוני ממרא והוא יושב פתח האהל כחום היום

הסיפור ידוע.  הקבה נראה לאברהם שלושה ימים לאחר המילה,  לבקר חולים (רשי), בעוד אברהם יושב בפתח האוהל לקיים הכנסת  אורחים. ואכן המשנה קושרת אותם באמרה שביקור חולים והכנסת אורחים הם מהדברים ששכרם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא.  והדגש כאן הוא שמצוות ביקור חולים היא מצווה שהקבה עצמו מקיים, דבר חשוב להמשך הדיון על סדום.

באלוני ממרא– משלושת בעלי בריתו של אברהם, ענר אשכול וממרא, היה רק ממרא שיעץ לאברהם למול עצמו למרות גילו המפלג (מדרש) ולכן זכה שהקבה נגלה אל אברהם בשטחו. לא כל תושבי הארץ היו רעים, ולא כל אומות העולם  אויבי ישראל.  כמו כן אלוני ממרא היו כנראה  צפונה לחברון ומשם אפשר היה להשקיף על סדום  באזור ים המלח.

והנה שלשה אנשים ניצבים עליו– רפאל, שנשלח לרפא את אברהם מכאביו,  מיכאל שנשלח להודיע על יצחק, וגבריאל שיהפוך את סדום.  אין מלאך עושה שתי שליחויות.  אך עצם העובדה שהקבה שלח את שלשתם יחד מורה על קשר ביניהם- בין מילה, לידת יצחק והפיכת סדום. מה יכול להיות הקשר הזה? נראה להלן

אברהם מול סדום

וכפי שהתורה מרחיבה מאד, אברהם מצטיין בהכנסת האורחים. הוא עצמו רץ לקבלם, לרחוץ רגליהם, ולהאכילם. שרה עצמה מכינה תבשילים ועוגות. ומשם, משולחנו של אברהם משקיפים המלאכים אל סדום כפי שכתב “ויקומו משם המלאכים  וישקיפו אל סדום.  כל השקפה בתורה היא בדרך כלל לרעה, אומר רשי. משם, משולחנו של אברהם סדום נראתה רע מאד.  המלאכים השוו את סדום לאברהם.  משמע  שאם לא היה אברהם בשטח, יתכן  יתכן שסדום לא היתה נראית כה רע.  נוכחות אברהם גרמה להם להראות רע.  וזה מסביר מדוע הקבה לא דן למשל את הסינים, אפילו אם עושים רע, כי אין אברהם בקרבם.  כשיהודים חיים במקום מסוים מצפה הקבה מתושבי המקום ללמוד מהם.

כלומר אמונת סדום ודרכיה היו ההפך מאבהם, ולכן נגזר עליהם הפיכה. סדום ואבהם אינם יכולים להיות על כדור הארץ יחד. מה היתה תרבותם?

 מכירים את הויה ומורדים בו

 מספרת התורה בפרשת לך לך שכאשר לוט נפרד מאברהם כליל- “אם השמאל ואימנה, ואם הימין ואשמילה” אומר לו אברהם- לוט בחר לגור בסדום שהיתה פוריה “כגן השם” , וחזל אומרים שעושרם היה בעוכרם וגרם להם גאווה וחוסר רצון להשתתף עם אחרים. והפסוק מוסיף

ואנשי סדום רעים וחטאים להויה מאד (יג יג)

רשי מסביר שהסדומים הכירו בריבונם ומרדו בו.  כלומר בניגוד לאנשי כנען בסביבתם, , לא עבדו אנשי סדום אלילים אלא הכירו את הויה. רק שמרדו בו.

מניין ידעו הסדומיים על הויה?  אפשר לתאר שאדם יכיר את הבורא – אלוקים – בעצמו.  הרבה אנשי מדע מגיעים להכרה בבורא עולם , אך אין הם מכירים את הויה מידת רחמים וחסד.  על כך יש ללמוד.  יתכן שהסדומיים הוו  שמורה מתקופת דור ההפלגה, שידעו את הויה.  ויתכן שלמדו זאת משם בנו של נח שהקים עם עבר את הישיבה של בני נח בירושלים.  הם למדו והכירו את סיפור הבריאה, את סיפור גן העדן והמבול, אך מרדו בהויה.

ויש לדייק ולאמר שהם עשו ההפך ממה שהויה מידת רחמים וחסד מצפה מבני אדם. הם היו אכזרים, חסרי לב, אדישים לסבלההזולת. ולא עוד אלא שעשו זאת תוך מרידה. בהתרסה, להכעיס

התורה אומרת שהיו רעים וחטאים. רשי מסביר  רעים בגופם  וחטאים בממונם.  והבריתא בגמרא אומרת  ההפך. אך אפשר להסביר את הפסוק בדרך אחרת.

מהו חטא? בדרך כלל חטא הוא עבירה על חוק.  למשל אדם שעבר על איסור שבת בשוגג, מביא חטאת . או שעבר בשוגג על איסור חמור אחר.  על החטא אדם עומד בפני האלוקים מידת  הדין.  אדם שעבר  כך אינו רע, אלא  חוטא שיש לו כפרה.

לעומת זאת אדם שעבר על צפיות מידת הרחמים הוא רע בעיני הויה. אדם שעושה ההפך מחסד ורחמים, אדם אכזר וחסר לב ואדיש לסצב הזולת הוא אדם רע. ואין זה קשור לחוק, כי החוק לא מחייב אדם להיות טוב בעיני הויה

לכן כשהפסוק אומר על אנשי סדום שהיו רעים וחטאים בעיני הויה, אפשר להבין זאת שעשו הרע בעיני הויה, וגם היו חוטאים  בעיני אלוקים משום שעברו על שבע מצוות בני נח.  והם כידוע עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים, גזל, דינים וחילול השם. ואכילת אבר מן החי. וחזל  במדרש מצאו אסמכתות בפסוקים כאן  על שעברו על שבע המצוות

אך הכתוב מדגיש  שהיו רעים וחטאים  בעיני הויה. כלומר גם העבירות על  החוק, על שבע המצות שעשו היו תוך מרידה בהויה, להרגיזה ולהכעיסה.   ולכך דרוש כשרון מיוחד, דרך מיחודת שאין כמוה  באומות העולם.

מה בדיוק עשו?ם

מעשה סדום

על כך מספרת לנו התורה סיפור אחד שמגלה הכל.  וזה  הכנסת  האורחים. של אברהם מול של סדום.  את אברהם ראינו  בתחילת  הפרשה, ועל סדום ממשיכה התורה לספר שכאשר הגיעו שני המלאכים לעיר (רפאל הסתלק משמילא את  שליחותו, ומיכאל נשלח להציל את לוט, אומר הרמבן)  קיבלם לוט באהבה, אך אנשי סדום צבאו על הבית  מנער ועד זקן ודרשו מלוט להוציא אליהם את האורחים “ונדעה אותם.”  הלשון יפה.  מה נחמד יותר מאשר לקחת את האורחם לקפה ועוגות ולשאול לשלומם ומה מעשיהם  בעיר ואם אפשר לעזור להם. נחמד מאד לדעת את האורחים. אך מתחת למילים היפות מתחבאת כונת  זדון נוראה,  לדעת אותם במשכב זכר לענותם. לעשות בהם  מעשה סדום.  כלומר הם פעלו בלעג והסתירו את האמת במילים יפות.  והלעג הזה חשוב הוא מגלה שאכן הם ידעו שהדרך הטובה להכיר את האורחים היא להזמנם לקפה, הם הכירו את הויה, עך עשו ההפך במרידה.  , …

ההפך מאשל אברהם

התורה משווה את הכנסת האורחים של אברהם לזו של סדום, ללמדנו מה היתה דרכם וכיצד נראו רע  בעיני הויה.  אך הם עשו רע גם  בענינים אחרים.  להלן נוטע אעברהם אשל שהוא ראשי תיבות אכילה שתיה ולינה,שהציע לעוברי אורח ללא תשלום. לאורחים שברכוהו אמר נברך להשם שאכלנו משלו.  הוא גם הקים בתי חולים שבהם טחפלן ללא תשלום, כלומר עשה כל מה שהויה מידת רחמים וחסד מצפה מאדם לעשות מעל לנדרש מהחוק. אנשי סדום לעומתו עשו ההפך, בהתרסה ומרידה  בהויה להכעיס.

כיצד?   חזל ממלאים את החסר ומספרים כיצד עשו ההפך מאשל אברהם

למשל אכילה ושתיה. גם הם כבכיכול טיפלו ברעבים.  אדם עני ורעב נקלע לסדום. כשחפש אוכל, אמרו לו אנשי סדום תוך חיוך מיוחד- לך שב בכיכר ותקבל מה שאתה צריך. הזר ישב כעצתם בכיכר, ולהפתעתו כל עובר ושב זרק לו כמטבע כסף או תכשיט יקר, בחיוך. כמה נאה היא סדום, כמה צדיקים הם, חושב העני בלבו בשמחה. ולאחר שהיה בידו כמות נאה של כסף הוא הלך לחנות הקרובה לקנות אוכל. המוכר כמובן קבלו יפה אך אמר רגע, יש כאן הודעה ממועצת העיר.  והמוכר קורא את ההודעה ואומר לעני צר לי מאד, אך המועצה אוסרת היום למכור אוכל  למי שנכנס לעיר, ושמך מופיע כאן ברשימה.  העני מתחננן למוכר  שימכור לו אוכל והרי יש בידו הרבה כסך לשלם, אך המוכר נעלב ואומר  הרי אני שומר חוק ולא אקח ממך שוחד. תבא מחר.

הזר הולך לשיון רעב, ולמחרת יושב  שוב בפלזה, וכל עובר ושב זורק לו כסף ותכשיטים בחיוך מיוחד של סדום. לאחר ששקו התמלא ניסה שוב העני את מזלו לקנות אוכל, אך החנוני בדק את הרשימה החדשה על הקיר ואמר לו מצטער, שמך שוב מופיע כאן ואינני רשאי למכור לך דבר היום  העני מבין עתה שנקלע למקום רע, והוא בבהלה הולך לשער העיר ומנסה להמלט, אך המשמר אומר לו ששמו מופיע על צו מועצת העיר ואין הוא רשאי היום לצאת.  כעת מבין הזר שהוא נקלע למקום רע מאד.  בלית ברירה הוא יושב שוב בפלזה ומקבל הרבה כסף וזהב, אך אין הוא יכול לקנות בהם דבר. לאחר כמה ימים הוא נפטר מרעב. אנשי סדום  עוברים עם ילדהים עלגופתו המצומקת ואומרים להם בחיוך סדומי- ראו ולימדו שאין הכסף קונה הכל.

בכך עברו הסדומים על איסור שפיכות דמים כי המרעיב  את חברו למיתה עובר על ברית הקשת  שנאמר שם “מיד כל חיה אדרשנו” ודרשו חזל ש”חיה” הוא המרעיב את חברו, או משליכו לפני חיה כמו אריה, נחש ודבורים רעות. אך הסדומים לא רק עברו על החוק אלא עשו זאת באכזריות ולעג, כנגד הויה. והלעג מורה שהיו מודעים כיצד עליהם לטפל באדם רעב, אלא שעשו ההפך. במכוון.

דברנו על אכילה ושתיה מתוך האשל של אברהם. גם על לינה עברו בצורה דומה. אדם זר ועני נקלע לעיר, ואנשי סדום אמרו לו בחיוך – לך למלון שם בפלסה והם יקבלו אותך ללא תשלום. ואמנם םו במלון מקבל את פני האורח בחיוך רחב ונותן לו מפתח לחדר שינה על חשבון המלון.  “ואנחנו גם נבדוק אחר כך אם המיטה מתאימה לך הוסף הפקיד בחיוך.  העני הולך לחדר השינה  וחושב בלבו כמה יפה היא סדום וכמה צדיקים הם תושביה. לאחר מכן בחצות הלילה  הוא שומע דפיקות בדלת. “אפשר להכנס לבדוק את המיטה?”  אומר לו הפקיד.  העני פותח את הדלת  ולהפתעתו פורצים פנימה הפקיד עם חבריו ובידם  גרזינים.  הם משכיבים אותו על המיטה ומודדים את גופו.  עם גופו  ארוך מהמיטה, הם קוצצים את  רגליו. אם גופו קטן  מהמיטה, הם מותחים אותה עד שעצמותיו מתפרקות.  וכל זה נעשה בצחוק ולעג המורה שהם כאן יודעים את הדרך הנכונה אלא שעשו ההפך במרידה.

דברנו על אשל.  אך מה שקבע את גזד דינם  בעיני הויה היה דוקא ריפוי חולים.  על אברהם למדנו שהקים בתי חולים ללא תשלום.  על אנשי סדום אמרו חזל  שגם הם הקימו בתי חולים אלא  שגזרו כי כל המרפא את חברו חחיב מיתה, ככן הרפואה היא ביד הויה.  על המלים “

ויאמר הויה זעקת סדום ועמורה כי רבה, וחטאתם כי כבדה מאד,

ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו- כלה, ואם לא אדעה

דרשו חזל  שמכאן למדים שהדיין חייב לרדת למקום הפשע להתרשם בעצמו.  כלומר הויה  מדברת כאן כדיין. הרוע שלהם הפך את מידת רחמים לדין.  ולא עוד, אלא שהיא  נשמעת  ככועסת.  “ארדה ואראה אם אכן עשו את הדבר הנורא הזה! י,

מה עשו? כצעקתה,, כצעקת העיר אומר רשי, והוא מוסיף אגדת חזל,  שהצועקת היא בתו של לוט.  “כלה” הוא כליון.  שהויה אומרת בכעס שהיא תכלה את סדום. אך כלה היא גם נערה כלה. והכונה לבתו של לוט.

חזל מספרים שחברתה של בתו של לוט  חלתהו מאד אך אסור היה לטפל בה, כאמור. בחמלתה, נתנה לה בתו של לוט תרופות ואוכל כך שהחברה לא מתה. אנשי סדום תהו על כך וכאשר מצאו שבתו של לוט עשתה כנגד החוק,, הביאוה לשופט הסדומי. השופט חייך חיוך של סדום ואמר לבתו של לוט כמה מתוקה את! אמרח את גופך בדבש.  הסדומיים הפשיטוה ערומה ומרחו את גופה בדבש, והציבו אותה על גג, ושחררו דבורים רעות שהתקיפוה כך שמתה בענויים קשים.  על צעקת הכלה הזאת גזר  הקבה כליה  על סדום.

והנה  לנו גם מקור לפרק א’ בראשית ששם כתוב ויכולו השמים והארץ, ודרשו חזל כי המלה ויכולו מרמזת על שתי אפשרויות כל כלה, מלשון כליה אוו מלשון כלה וחתן. אם האלוקים יפגוש כביכוול את השבת הכלה, יהיה טוב מאד. אם לא, כליה על העולם.

ודבר נוסף- בפרשת נח ראיינו את הויה מתחוטת על שבראה את האדם, ושהיא התעצבה אל לבה.  זה גדם לכך שהסתלקה והשאירה את מידת הדין לבצע את המבול. כאן מידת הרחמים עצמה כועסת והופכת את העירי באש וגפרית. שנאמר “והויה המטיר על סדום ועל עמורה  גפרית ואש מאת הויה מן השמים.” (יט כד)

אפשר לאמר שהקבה שזה עתה ביקר את אברהם ביקור חולים, העניש את סדום ברגע שעשו ההפך. זה הקש ששבר את  גב הגמל.

חטאת סדום

עד  כה  התרכזנו על הרעה שעשו בעיני הויה. אך מה היה חטאם? כיצד עברו על החוק, תוך כיד התרסה כלפי הויה?

נלך צעד צעד.  .,

על עבודה זרה  עברו  בעצם המרידה בהויה.

על גילוי עריות  עברו במשכב זכר כפי שראינו. ספר הישר מלמד כי בארבע ימים בשנה הם הפקירו את נשתיהצם ובנותיהם לכל.

על שפיכות דמים עברו כפי שראינ במיטצ סדום והריגת הכלה

על גזל עברו בצורה מיוחדת . אומר רבא בתלמוד שכאשר רצו למלש לגמוב קיר, כל אחד לקח לבינה אחת ששויה פחות משווה פרוטה. כך לא עברו כיביכול על ה חוק אך ביחד גנבו את כל הקיר.  דוגמא אחרת היא על קבוצתת שודדים שפרצו לבית, וכל אחד לקח פחות משןווה פרוטה.  ביחד שדדו את כל הבית.  כשעמדו בפני השופט הסדומי הוא שיבח אותם על כך ששמרו על החוק ושחררם.  מי שכעס הוא הויה.

על דינים גם עברו בדרכם המיוחדת.  מסופר על אליעזר  שנקלע לעיר ואחד מתושבי המקום הכהו על מצחו על שירד דם. כשעמדו לפני השופט הסדומי צווה השופט לאליעסר לשלם למכהו כי עשה לו טובה בזה שהקיז לו דם. אליעזר לקח מקל והכה את השופט במצחו כך שהשופט דימם. עכשיו אתה חייב כסף לי, אמר אליעזר, תן זאצ לזה שהכה אותי.

דווגמא נוספת על צדק מעוות: אדם הכה אשה  והיא הפילה. כשהבעל תבע את המכה, אמר לו השופט  הסדומי לך תן את אשתך למכה, והוא יכניס אותה להריון והיה לך עובר חדש.

ודוגמא חשובה נוספת- אנשי סדום ערכו בחירות מסודרות למועצת העיר, כפי שדרוש. אלא שלמועצה הם בחרו חמישה אנשים: רב גזלן, רב שקרו,  רב זייפן וכדומה.  ברגע שנחרו, שללה המועצה את זכויות האזרח והכיזה על דיקטטורה

ובכך היו אנשי סדום רעים בעיני הויה וחטאים שעברו על  שבע מצוות בני מח כפי שאומר המדרש.

מה היתה הפילוסופיה שלהם? מה הביאם למרידה בהיה? אוצרת המשנה בפרקי אבות שהם אמרו “שלי שלי, ולך שלך”. לכאורה ססימה יפה, אך  מאחריה מסתתרת  אדישות לגורל השכן, הזולת.

סדום המודרנית  מול אברהם

עתה משהבנו את סדום ודרכיה, הבה ונעשה תרגיל ונשאל:האם בתקופתנו יכולה תרבות כזאת להתפתח?

נ בחון את גרמניה הנאצית.

גם הנאצים הכירו את התנך. כל חייל נאצי למד בילדותו תנך בכנסיה, ושם כתוב שהבורא ברא את האדם בצלמו, ושהוא מצפה מהאדם להיות רחום וחחון כמוהו.  אלא שבא ניטשה  ולימד  שהנצרות שמקורה ביהדות קלקלה את הטבע הבסיסח הארי שאומר ההפך מהתנך, שמלחמה היא דבר טוב, ושטבע הארי דורש שליטה על עמים אחרים. היטלר הרחיב ואמר שהטבע הארי הוא נגד הטבע היהודי הרקוב.  כמו סדום, הוא הציב את החברה הנאצית כנגד אברהם.  הוא הגדיר למעשה את הטבע הארי- הנאצי כהפך  מהטבע היהודי.

ןכסדום, גם הנאצים  הסתירו את כונותם בסיסמאות  יפות שמראות שהם ידעו כיצד יש לטפל כשורה אך עשו ההפך. את הקרבנות למחנה קיבלה סיסמה “עבודה משחררת” , תזמורת נגנה והם הלכו למקלחת.  כל זה בשעה שהקצינים הגרמנים מתפקעים מצחוק, כפי שרואים בסרט רשימת  שינדלר.

וכמו בסדום, גם הנאצים  לא הרשו לקרבנותיהם לברוח. בתחילה מנעו מהם  עבודה, תלו עליהם טלאי צהוב, וכשניסו לברוח מהמדינה היו הגבולות סגורות . וכמו בסדום, גם הנצאים נבחרו בבחירות דמוקרטיות אלא שלאחר שנבחרו הכריזו על שלילת זכויות הפרט ודיקטטורה.  ומי נבחר. רב שקרו,  רב גנבים ורב מזיפים.

עתה נבין מדוע הקבה קשר את המילה , יצחק והפיכת סדום.  ברגע שעם ישראל נולד, אין מקום לסדום על פני האדמה.. סדום ואברהם עומדים זה מול זה לעולם, ואחד מהם צריך להתהפך  תהא זאת סדום.