פרשת בשלח תשעט
מהו הנס האמיתי היחידי שבידינו
ויאמינו בהשם ובמשה עבדו
יש הבדל בין אמונה לידיעה.
אדם עוור הנכנס לחדר ואומר אני מאמין שיש כאן שולחן, פרוש הדברים שהוא לא בטוח בדבר אלא מאמין בכך משום שנאמר לו על השולחן כאן בחדר.
אם הוא אומר אני יודע שיש כאן שולחן, הרי שהוא בטוח בכך- אם משום שכבר נגע בו או משום סיבה מוצקתת אחרת
אומר הרמבם שישראל לא האמינו בהשם עקג הניסים במצרים. שהרי כל אדם יכול לטעון שאלו היו תופעות טבע. וכן לגבינו – הרי ממרחק של אלפי שנים בודאי שאפשר לפקפק בניסים
ועל הים הם האמינו בהשם – עדיין ללא ידיעה ברורה. שכן מספר ימים לאחר מכן הם מלאי טענות
מתי הגיעו לידיעה? אומר הרמבם רק במעמד הר סיני. שם היתה ההתגלות ללא ספק כלשהואומשום שאנו מקבלים זאת מאבותינו שעמדו שם, מתוך כך גם אנו יודעים על קיום הקבה ללא פקפוק ו
פרק א בבראשית
הרמבם לא ידע על כך, אבל כיום א נו מכירים באמינותה של התורה משום שאנו מכירים בפלא העצום של פרק א בראשית, שהוא הפותח את התורה
שכן כיום אנו יודעים שסיפור הבריאה בתורה הוא כה מדויק, כה אמיתי שאין זה אפשרי שאיש בזמנו של משה ידע על כך מעצמו או מתוך מסורת כל שהיא. הסיפור הוא התגלמות האמת. ככל שאנו יודעים על הבריאה מהמדע, כך נראה בברור שיש התאמה מלאה בין התורה למדע. לכן הנס החי היחידי שיש בידינו הוא התורה עצמה.
כיום