פרשת אמור

תשעט

הרב דר צבי אבינר

השומרוני הטוב ומת מצווה

אמור…ואמרת

אומר המדרש כלל : כל אימת שהכתוב חוזר “אמור ואמרת” אין זה אלא לדרוש.

מה לדרוש? מביא המדרש דרשה ראשונה: אמנם הכתוב אומר שעל הכהן להמנע  מלהטמטא למת, אלא לאשתו, לאביו, אמו, בנו, בתו,  אחיו  אחותו הבתולה.  ולכאורה  אסור לו להטמא  לכל  אדם  אחר.  אך  כפל המלים אמור ואמרת בא ומוסיף מת מצווה.  כלומר אם פגעכ הכהן בדרך בגופה של אדם זר- אפילו לא  יהודי- עליו לקבור  את הגופה לפחות ב אורח זמ ני  עד שיגיע לעיר ושם יודיע את הרשוייות ה מוסמכות שיטפלו בענין

ובבת אחת מנפץ המדרש הזה את אגדת השומרוני הטוב שגרמה לכל  כך הרבה שנאה לישראל. האגדה הנוראה הזאת שכל ילד בעולם הנוצרי יודעה מספרת על כהן שרכב על חמור לירושלים ובדרך פגע בגופה זרוקה בצידי הדרך. הוא לא ידע  אם האיש חי או מת  אך בחר להתעלם מהגופה מחשש שאם יגע בה  יטמא  את כהונתו.  והנה עבר שומרוני טוב- כמובן שהוא טוב משום שא ינו יהודי- וניגש לטפל בגופה.  להפתעתו הטובה ה איש היה עדין חי ולכן הטעין השומרוני  אותו על חמורו והביאו לעיר שם טיפלו בו והחזירוהו לחיים תקינים. הנה לנו הסיפור המזעזע הטעון כל כך שנאה נגד היהדות, סיפור הזוי שאין לו בסיס הלכתי שכן ההלכה אומרת שכהן מטמא עצמו למת מצווה.

וענין שני שלומד המדרש מהכפל אמור ואמרת והוא “לפי שהעליונים אין יצר רע  מצוי בהם לכן  א מירה  אחת דיה להם.  אבל התחתונים שיצר הרע מצוי בהם בשתי אמירות”.  ומורי ורבי פרופ’ ישעיה ליבוביץ זצל בפרושו על התורה אומר שהמדרש מצביע על הניגוד שבים שמים לארץ.  שם בשמים הכל מתנהל  ללא ריב ומדון בעוד שכאן בני א דם עסוקים ללא הרף בשנאה ומריבה והתדיינות ומאבק זה עם זה.