שלח:מה מגדיר עם בעיני השם

הרב צבי אבינר

 

 

דין דור המרגלים

 

   עם  הכניסה לארץ הגיע הזמן להגדיר ההבדל בין היחיד לעם. מה עושה את אוסף היחידים בישראל לעם בעיני השם?  ם

כלומר אנו מבינים שבעיני אדם ‘עם’ הוא קובץ אנשים עם רקע משותף, שפה משותפת, דגל וממשלה משותפים והיושבים בארץ אחת. כל אלה עושים את קיבוץ היחידים ללאום בעיני אדם.  ואין התורה מפחיתה בערכים הסמליים הללו של לאום שכן לכל שבט ושבט היה דגל משלו, צבא משלו, וכאשר יכנסו לארץ יקבל גם כל שבט שטח משלו.  אך אין בדגל ובשטח ובצבא מספיק כח הפוך את היחיד ל”עם” בעיני השם.

וכדי להבהיר זאת נכתבה הפרשה הבאה העוקבת את סיפור המרגלים:

 

נחזור להיכן שהפסקנו בשיעור הקודם. בסוף ההתדרדרות אמרה “כל העדה” לסקול את יהושוע וכלב באבנים. ואז נאמר כי “כ ב ו ד  השם נראה באהל מועד אל כל בני ישראל” (יד, י)  והעונש שנגזר על העם הוא  כ ב ד : “אכנו בדבר ואורישנו ועשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו.”   ה ע ם   יוחלף בעם חדש, יוצאי ירך משה

כיצד הגן עלינו משה?  מה טען? והנה הפתעה: “ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו ואמרו אל יושבי הארץ הזאת… מבלי יכולת השם להביא  את העם הזה אל הארץ אשר  נשבע לתת להם וישחטם במדבר”. משה ל אטען בהזכרת האבות אלא שסילוק ישראל כגוי, כ”עם” יביא לחילול  כ ב ו ד  השם בגויים.  מניין הבין שזו הטענה הנכונה? מתוך ש”כבוד השם” נגלה אליו. כמו בחטא העגל כשרמז לו השם “הרף ממני” ואז הבין משה שעליו לא להרפות אלא להתפלל

ולאחר שהזכיר משה ששה מי”ג מידות רחמים ענה לו השם “סלחתי כדבריך”  ו ה ע ם  לא יוחלף, אך היחידים, כל הדור ההוא, ימותו במדבר מלבד אותם היחידים יהושוע וכלב שלא השתתפו במרד.  אבל טפי הדור הזה יכנסו לארץ כי העם לא ימחק מההסטוריה.

השאלה המתבקשת היא מה מבדיל בעיני השם בין היחיד לעם? מהו התנאי הבסיסי שהופך את היחידים בישראל לעם בעיני השם?  ם

 

 

הסנהדרין מול היחיד

 

נקרא את הקטע העוקב לאחר המרגלים: ם

 ם “וכי תשגו ולא תעשו את  כ ל  המצוות האלה אשר דבר השם אל משה

את  כ ל  אשר צווה השם אליכם ביד משה

מן היום אשר צווה השם והלאה לדרתיכם,

והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה,

ועשו  כ ל  העדה פר בן בקר אחד לעלה…

וכפר הכהן על  כ ל  עדת בני  ישראל ונסלח להם כי שגגה היא”.(ט”ו כב־כה)ם

 

הקטע מדבר ב”תסריט” שנראה דמיוני: כ ל  העם שגה ועבר על  כ ל  מצוות התורה שהשם צווה את משה “מן היום אשר צווה השם” כלומר על המצוות שנתנו לאדם הראשון, לנח  ולישראל בסיני.  כלומר   כ ל  העם עבר על  כ ל  תרי”ג המצוות, על  כ ל  ההלכות של התורה שבכתב ושבעל פה, על  כ ל  תקנות הנביאים, חכמי המשנה והתלמוד, ועל פסקי הגאונים, הראשונים והאחרונים עד אחרון הפוסקים של ימינו {מדרש}.  אכן תסריט קשה ומיוחד במינו. כיצד יכול דבר כזה לקרות? ם

אלא שיש לומר שהעם עבר על מצווה  א ח ת  השקולה כנגד כל המצוות ששבתורה והיא חטא עבודה זרה. ם

 

כיצד יכפרו העם והסנהדרין על שגגתם האיומה? 0

האם כל יחיד ויחיד ששמע להם חייב להביא קרבן חטאת משלו? כלומר האם ידונו כל הקהל כיחידים שכל אחד אחראי למעשיו? ם

או האם רק הסנהדרין ששגתה בפסיקתה חייבת להביא חטאת וכל היחידים ששמעו לה פטורים? ם

והנה התורה מגדירה הדין בדיוק נמרץ:

 

   ם “והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה

ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה…

וכפר הכהן על כל עדת בני  ישראל ונסלח להם כי שגגה היא” (ט”ו כב־כה)  ם

 

 

לעומת זאת:

 ם “ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת

וכפר הכהן על הנפש השוגגת בחטאה בשגגה לפני השם לכפר עליו ונסלח לו…” ם

 

כלומר כל זמן שהאדם פועל כיחידי על פי שיקוליו הרי הוא נידון כיחידי וחייב להביא קרבן פרטי לכפר על עצמו. אפילו מליון יחידים הפועלים על דעת עצמם חייבים כל אחד להביא חטאת עבור עצמן ואין הם נחשבים בעם, כאיש אחד בעיני השם למרת מספרם.

אבל  אם כל יחיד ויחיד פעל על פי החלטה שגויה של הסנהדרין, הרי הם חייבים בחטאת אחת בלבד עבור עצמם ועבור העם.   הסנהדרין יוצרת את העם.  היא מגינה כביכול על אלו היחידים שפעלו לפיה.  היחיד אינו אחראי למה שאמרה לו הסנהדרין.  הוא חלק מהעם וקרבן העם מכפר עליו.

כלומר הסנהדרין יוצרת את העםץ ודבר זה צריכים ישראל לדעת בכניסתם לארץ כאשר הם יוצרים עם.  אים עם בעני השם אלא אם כן יש לו סנהדרין. .

אבל אליה וקוץ בה. יכולת  הסנהדרין להפוך את היחידים בישראל לעם תלוי במעמדה הרוחני. כלומר בלשון הרמב”ם. אם היא “יפה” הרי היא מגינה על העם. אם היא לא “יפה” אין בכוחה להגן על העם וכל יחיד יהיה נידון כיחיד וחא כחלק מעם.

 

מהי איפא הסנהדיו היפה? ם

 

 

הרמב”ם בהלכות שגגות כותב שסנהדרין  היא  י פ ה  כאשר חבריה ממלאים התנאים הבאים: ם

 ם (א): כולם חכמים ומנוסים בהלכות העולם. לכולם יש עיסוק ופרנסה מעבר לעיסוקם בתורה. בינם יש רופאים,   בעלי מלאכה, סוחרים ובעלי מדע. הם בקיאים בשבעים לשון כך שאינם זקוקים למתורגמן. אי אפשר לרמות אותם ם

  ם (ב): כולם מסמכים להוראה ודיינות על ידי משה, או על ידי המפלא שבדורם.ם

 ם (ג):  אין בהם מום גופני או רוחני ם

  ם (ד):  אין בהם גרים. הם ינקו תורתם עם חלב אמם ם

 ם (ה): הם דנו בעניין ששגו בו לעומקו, ולא ששגו בהלכה עצמה הידועה להם היטב.ם

   ם (ו): . הנתונים שבידם לגבי המקרה היו נכונים.  לא טעו בעובדות, כגון שפסקו על בשר פרה שהוא כשר ולאחר מכן נתברר שהיה בשר תנין. וכדומה.ם

ם (ז): שטעו בדבר שניתן לשיקול דעת. כלומר שכל אדם בר דעת היה יכול להגיע לאותה מסקנה

לפי זה מובן דינם של דור המרגלים. מאחר והסנהדרין שבדורם לא היתה יפה, שהרי כלב ויהושוע יצרו מיעוט המסתייג,  אין היא מגינה על הדור וכל יחיד ויחיד נידון לעצמו.  לכן כל הדור ההוא ימות במדבר מלבד אותם שלא הסכימו לסנהדרין, יהושוע וכלב.  אילו היתה הסנהדרין “יפה” פה אחד, הרי חס ושלום היה כל הדור נידון כעם והיה מוחלף בעם אחר.

ודבר זה חייבים ישראל לדעת מראש כאשר הם נכנסים לארץ וחפצים ללהפך בה  ל ע ם בין העמים.  עם ישראל אינו עם אלא בזכות סנהדרין יפה שמגינה עליו .

 

הסנהדרין היפה שחטאה

עצם הדעובדה שהתורה מבשרת על מקרה קיצוני כזה שיכולה לעמוד סנהדרין יפה הגורמת לחורבן מורה שדבר זה אפשרי ועלינו לזכרו בתשעה באב..

הרמב”ן שואל מה הביא את הסנהדרין היפה לעבור על עבודה זרה? הוא מונה כמה אפשרויות ם

כיצד יכול יחיד בישראל לטעות בחטא עבודה זרה? 0

 ם (א) כגון תינוק שנשבה בין הגויים ואינו מכיר את התורה. או שמסרו אותו הוריו לבית ספר לא יהודי. או שגדל בבית יהודי החסר תורה.  כל אלה שכיחים בימנו ולפי הכלל שבידנו ידונו כיחידים בבית דין של מעלה ולא ישפיעו על גורל העם.

 הרמב”ן שואל כיצד טעתה הסנהדרין היפה? ם

 ם (א).כגון מלכי ישראל הרשעים, מירבעם ואילך שעבדו ע”ז.  מאחר ולכל שבט ושבט שהצטרף אליו היתה סנהדרין יפה משל עצמו הרי שדינם היה להעלם מההסטוריה כאיש אחד, ואכן כך היה

 ם (ב). כגון הזקנים בבל שבאו לאחר חורבן בית ראשון ליחזקאל ואמרו לו: “מפני מה אמר המקום, לא שנעשה ונטול שכר? אנו לא עושים ולא נוטלים שכר”.  הם חפצו לצאת מהברית בין ישראל לקב”ה בגלל החורבן. משל לניצולי השואה שבימנו ששוללים כל השגחה פרטית.  הנביא הודיעם שדבר זה אינו אפשרי כי היכן הוא ספר הכריתות שנתן הקבה לעמו? ואלמלא קיבלו הזקנים את דעתו היתה גלות בבל נעלמת כאיש אחד מההסטוריה , כמו עשרת השבטים.

ם (ג) כגון הזקנים בזמן עזרא שלא זכרו את חג הסוכות. אלמלא שהזכיר להם עזרא. אחרת היו חלילה נעלמים מההסטורי כאיש אחד

ם עתה בשיבת ציון של ימינו עלינו לזכור שהקמת הסנהדרין בישראל כפי שדורשים רבים, תביא ברכה שכן העם ייה איה מוגן בדינו על ידה.  מאידך הסכנה שאם תלך חס ושלום בדרכו של ירבעם הרי שתביא אסון נורא.

האם ניקח את הסיכון? התשובה היא כן בהחלט. שאם לא כן הרי אנו נדמה למרגלים שחששו להכנס לארץ דוקא משום קדושתה.

 

סוף השיחה ובא לציון גואל