שלח לך

  על מה בכה העם לדורות

ויבכו העם בלילה ההוא

   סיפור המרגלים הוא המקור לתשעה באב. בכיי ת  ה ע ם  נהפכה לבכיה לדורות. וכלל נהוג בידנו שבכל מקום 

שהתורה מציגה מושג חדש שם תמצא את תמצית עיקר המושג.  דהיינו כאן בפרשתנו טמון המסר העיקרי של תשעה באב.

נשאל איפא על מה בדיוק אנו צמים ובוכים בתשעה באב? על מה עלינו לחשוב בזמן הצום? 0

כדי להבין זאת נבחון את  הסיפור. מה היו שלבי המרד והמפלה הרוחנית? – נבחין שבעה שלבים:

0

  התדרדרות בשבעה שלבים

       ם  (1) “אפס כי עז העם היושב בה”  ידועה הסברה שהמלים “אפס כי” הם המפתח למרידה.  המרגלים פתחו בשבח הארץ שהיא זבת חלב  ודבש  א ב ל  העם היושב בה חזק.   ההדגשה היא על החלק הסופי של הדיווח, על ה”אבל”  והוא שלילי לחלוטין

  ם (2) ” והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כיחזק הוא ממנו” בעוד שלפני כן הם רק דווחו, אמנם באופן ובטון שלילי, אך עתה הם מביעים דעה בגלוי לפני העם. מי סמך אותם , כמרגלים, להביע דיעה בציבור?   דומה הדבר למרגלים שחזרו משליחות סודית באירן ובמקום לדווח לממשלה ששלחה אותם  הם  מופיעיפ בטלביזיה לעיני כל ומביעים דיעה שלילית המרפה את הידים.  ואם נפרש “חזק ממנו” במובן “חזק מהשם” הרי הם מחללים שם שמים ופוגעים בכבוד הקב”ה

   ם (3) “ויוציאו את דיבת הארץ רעה” כלומר הפיצו לשון הרע בין אם אמרו את האמת או שקר על הארץ. זוהי התדרדרות במרידתם

 ם (4) “ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא” המרגלים עברו  מאוהל לאוהל ובשרו את הבשורה הרעה כך שכל  ה ע ד ה   בכתה. וכשהבכי התפשט  בכה כל  ה ע ם   אנו יודעים שבכל מקום שנאמר “העם” הכוונה לירידה מהמעמד המיוחד של ישראל    0

   ם (5) “וילונו על משה ואהרון כל בני ישראל ויאמרו אליהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר…” התדרדרות נוספת מבכי לתלונה. :

  ם (6) “לא טוב לנו שוב מצרימה. ויאמרו  א י ש  א ל  א ח י ו נתנה ראש ונשובה מצרימה” הם חפתים למרוד במנהיגות משה ולמנות ראש חדש שישיב אותם חזרה למצרים.  ושם במצרים הם יחזרו לעבודה זרה ויטמעו בגויים

   ם (7) “ויאמרו כל  ה ע ם  לרגום אותם באבנים….”  הם עומדים לקול  באבנים את יהושוע וכלב ואולי גם את משה ואהרון.  ונשים לב שהתורה עוברת מדברי “איש אל אחיו” לרצון  ה ע ם  לסקול. המרידה היתה על מישור אישי אידיבידואלי ומישור ציבורי של העם.

מדוע סרבו

לפני שנמשיך בקריאה נלך בעקבות המפרשים השונים ונשאל מה היה שורש המחלוקת? מדוע הביעו דיעה שלילית על ארץ ישראל?  וגם כאן נוכל להבחין לפחות בשבע דעות: -0

 0 (1)  ם (1) הם  לא רצו לרדת מדרגתם במדבר.  הרבה מהפרשים נוקטים בדרך זו. המרלגים שהיו רגילים לחיות תחת כנפי השכינה, לאכל מן משמים ולשתות מים מבאר מרים ולהיות מוגניםמעקרבים ונחשים עליד הארון, חששו לעבור לחיים של “דרך ארץ” בארץ ישראל. שם בארץ הם צריכים לעשות כל מה שגסר עושה בארץ למחיתו: לחרוש ולזרוע ולקצור ולהקים צבא .  מי הוא שיסכים לעבור מחיים מקודשים במדבר לחיי  עבודה בזעת אפיים בארץ? ואם במדבר יש להם זמן למוד תורה תחת משה., שם בארץ זמנם ובוזבז על חיי ומזוני ובני.

0 (2)  ם (2) הם חששו מלעלות בדרגתם.  כלומר ההפך מהפרוש הקודם. שם בארץ הקדושה יתחייבו במעשרות ושמיטה ושאר מצוות התלויות בארץ. למה להם להכנס לעול הזה? ומלבד זאת,שם בארץ יצטרכו לחוש שהם במקום קדוש ולהזהר ימעל ומעבר מה שנזהרים במדבר.  מי יסכים להכנס לעול כזה שצפוי להם בארץ? 0

   ם (3) הם חששו מהעם העז היושב בה.  פחד אמיתי תפס אותם  מול הענקים שלעומתם הרגישו כחגבים

   ם (4) הם  חששו ממלחמה ארוכה. ואכן יעברו כארבע מאות שנה מיהושוע עד דוד שכבש את ירושלים. המרגלים חששו שהם נכנסים לסיפור כבד וארוך

 0 (5)  ם  (5) הם חששו שהארץ  רעה ואוכלת יושביה, שיש בה מגיפות.  הרי בכל מקום פגשו אנשים הקוברים את יקיריהם. הקב”ה עשה זאת בכוונה על מנת להסיח את דעתם של הכנענים, אך המרגלים פרשו זאת שהארץ רעה וקוברת את בניה.

   ם (6) הם  היו מוכנים להמיר את ארץ ישראל בארץ אחרת, למשל לשוב מצרימה

    ם  (7) הם היו מוכנים להכנס רק אם יהיה זה בגדר נס כגון ביאת המשיח

 

המרגלים בהסטוריה

 

והנה כאן הגרעין לתשעה באב ההסטורי, בלקח הנמשך עד ימינו.  גם בשיבת ציון של ימינו פעלו הכוחות הדומות למרגלים.

  ם (1) מיד בתחילת הציונות תקפוה מתנגדיה  בטענה דומה לזו של המרגלים שמוטב לשבת בשלווה בישיבות  בגולה וללמוד תורה מאשר לעלות לארץ  שבה יהיה עליהם להתמסר למלחמת חיים קשה על חשבון לימוד תורה. טענה זאת שכיחה עד ימינו אלה גם בין החרדים היושבים בארץ

0 (2)   ם (2) טענה הפוכה בדיוק השמיעו אלה שלא רצו לעלות לארץ מפני קדושתה.  בארץ יצטרכו להתמודד עם מיטה ושאר מצוות התלויות בארץ. המתנגדים הללו אפילו סרבו (ועדיין מסרבים) לדבר עברית שהיא לשון הקודש.

    ם (3) פחד מתושבי הארץ פקד רבים מהעולים.  מסופר על אליעזר בו יהודה, מחבר המילון העברי הראשון שכאשר הגיע לראשונה לנמל יפו וראה את הפועלים המוסלמים נתקף בפחד ולאחר זמן קצר ירד מהארץ. אמנם הוא חזר לאחר שנים  אך הוא יכול לסמל את הפחד הראשון מתושבי הארץ שחשו המרגלים

0 (4)   ם (4) פחד ממלחמה ארוכת ימים . רבים וטובים מחילי צהל לדורותם ירדו מהארץ לאחר שלחמו מלחמות רבות.  יש מסתרעבים שסיכנו נפשם למען הארץ אך בסופו של דבר ירדו ממנה

    ם (5) פחד מארץ אוכלת יושביה.  סיבה חזקה לסירוב ההמונים להענות לציונות היא המצב הבריאותי הירוד: מלריה ומחלות שונות שפקדו את החלוצים. נוסף על ככך המצב הכלכלי הירוד: מיהן המשוגע שיעזוב חנות משגשגת בברלין ויעבור לדור במקום כה מפגר? 0

0 (6)  ם (6) נקים ראש ונשוב מצרימה.  הצל בעצמו היה מוכן להחליף את ארץ ישראל באוגנדה, או בחבלי הברון הירש או באלף האיים  בגבול קנדה.

    ם (7) כמה רבים וטובים סרבו לעלות ארצה אלא אם כן בא המשיח? 0

סיפור המרגלים אכן לא נגמר בלילה ההוא אלא נמשך עד ימינו. ועלינו לזכור זאת כל תשעה באב.  מה עוד יש לתורה ללמדנו בנושא?  ועל כך נשאל: מה הההבדל בין שגגת  היחיד לשגגת העם? מהו המגדיר עם בעיני השם?  0  .

 

 

סוף השיחה