הרב דר צבי אבינר

תשמ”ח

פרשת נשא : מדוע כה קשה לקבל ברכת כהנים

 

 0? א) ברכה או תפילה

 

 .פרשת   נ ש א  יש בה קטע מפלא והוא   נ ש י א ת  כפיים או ‘ברכת כהנים’.  0

ואכן הקטע מלא פלא והוד. אני מכיר אישית אנשים שהגיעו להכרה דתית והצטרפו ליהדות בעקבות חשיפה למעמד הנשגב הזה של ברכת כהנים.  והשאלה היא מה בדיוק עושה אותה כה נשגבה? ומה בדיוק מברכים הכהנים? האם זו סוג של תפילה ?

0

  ב)  מה מיוחד  בפרשת נשא

ממבט ציפור נראה שפרשת נשא כולה עוסקת בדברים הקשורים ל”קול”. כך  0

  1)  הפרשה פותחת בתפקוד הלויים “כל הבא לעבוד ע ב ו ד ת  ע ב ו ד ה  ועבודת משא” (ד’ מז) ורשי מפרש “הוא  ה ש י ר במצילתיים וכנורות שהיא עבודה לעבודה אחרת”  0

 2) הפרשה ממשיכה במצורע  שחטא  ב ל ש ו ן  הרע 0

 3)  ומכאן למועל בפקדון  ש נ ש ב ע  לשקר. הפרשה נאמרה ב”ויקרא” ומדוע חוזרת כאן ככתבה וכלשונה? אומרים חז”ל כדי ללמדנו מידה חדשה בתורה שהיא  די ו ק   ב ד י ב ו ר  . כלומר התורה הוסיפה כאן מספר מילים שלא נאמרו בויקרא כגון: “איש או אשה כי יעשו  מכל הטאת האדם וכו'” (ה’ ו) ושם בויקרא מזכר רק האיש, ללמדנו  שאיש שווה לאשה בכל מצוות לא תעשה.    0

 4 ) ומכאן לפרשת סוטה שמשביעים אותה ב ש ם  המ פ ו ר ש  ובקול מאיים. ומה הביא אותה לסטות אם לא שפטפטה   0

 5) ומכאן לפרשת נזיר  ש ה פ ל י א   ב ד ב ו ר ו

  6) ומכאן לברכת כהנים. ואין זה מקרה שהמשנה הדנה בברכהת כהנים מופיעה במסכת  ס ו ט ה  (לט) 0

  7) ומכאן לגילוי  ק ו ל ה  של השכינה למשה ככתוב: “ובבא  משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את  ה ק ו ל  מדבר אליו מעל הכפורת אשר על ארן העדות מבין שני הכרובים וידבר אליו” (ז’ פט) 0

א”כ הפרשה כולה סובבת על ציר הקול והדיבור שהם  שירה, לה”ר, דיוק בדיבור, פטפוט, הפחדה, הפלאה ונדר, ברכה ונבואה, אכן החיים והמוות תלוים בקול 0

 

 ג)  מתי יש לאמר ברכת כהנים

הדבר  קשור לשאלה מתי ובאיזה הקשר נאמרה הפרשה

לפי רשי ברכת כהנים נאמרה לראשונה ביום שבו כיהן אהרון בפעם הראשונה ככהן (גדול) כלומר בפרשת שמיני בספר ויקרא. שם מסופר שבמשך שבעה ימים הקים משה את המשכן ופרקו, אך השכינה לא התגלתה. ביום השמיני שהיה ר”ח ניסן הקים משה את המשכן מחדש (ללמדנו שבכל יום עלינו להקים את המקדש בלבנו ולתפלל שמונה עשרה מחדש ולקוות להשראת השכינה בלבנו) ואהרון שימש בו לראשונה ככהן גדול כלומר הקריב את התמיד ושאר קרבנות היום שהיה ראש חודש, ואז, משגמר את מעשה הקרבנות (שתפילת שמונה עשרה כנגדם)  נאמר “וישא אהרון את ידו אל העם ויברכם” (ויקרא ט כב) התורה לא מפרטת מהי הברכה שברך אך רש”י שם מעיר בעקבות המדרש “ויברכם: יברך, יאר, ישא” דהינו ברכת כהנים.

אך למרות הברכה שברך אהרון השכינה לא ירדה משמים ומשה, שיחשש לכבוד אחיו הצטרף אליו ושניהם נכנסו לאוהל ויצאו “ויברכו את העם” שהיא ברכת “יהי נועם” (רשי)  ואז נאמר  “ותצא אש מלפני הויה ותאכל על המזבח…וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם” (שם פסוק כג-כד) 0

לפי זה היו ביום השמיני שתי ברכות: ברכת כהנים בפי אהרון, ו”יהי נועם” בפי משה ואהרון, ורק אז ירדה השכינה.  ואפשר להסיק שלכאורה אין בברכת כהנים כח מספיק להורדת השכינה.0

אך הרמבן השיג על רשי שא”כ נאמרה פרשת ברכת כהנים לאהרון לפני יום השמיני, שאילולי כן כיצד ידע מה לברך? לכן אומר הרמב”ן שביום השמיני ברך אהרון ברכה משלו שלא כתובה במפורש בתורה ורק בספר במדבר הברכה נאמרה לראשונה כפי הסדר שבספר. אך גם הרמבן חש שאין זה כך משום שמיד אחרי ברכת כהנים בפרשתנו אומרת התורה “ויהי ככלות משה את המשכן” כלומר היא מחזירה אותנו במפורש ליום השמיני. 0ר

 ואמנם ב”כ היא אחת משמונה מגילות שנתנו למשה שם ביום השמיני [ילקוט שמעוני], יוצא מכל זה שמקומה של ברכת כהנים היא מיד לאחר הקרבת קורבנות היום ובסוף תפילת שמונה עשרה, וכך היה נהוג במקדש בבית שני וכך אנו נוהגים היום. 0

דהיינו אדם החפץ לשמוע הברכה  ולקבלה היה צריך להכנס להר הבית ולעזרה, לשמוע שירת הלויים המלווה אותו בדרכו פנימה, ואז לעמוד בשער ניקנור שנפתח עם עלות השמש והכהנים והעם מקבלים עליהם עול מלכות שמים בקריאת שמע וברכותיה, ואז לעמוד מול המזבח שעליו נערך התמיד והכהנים והעם אומרים תפילת שמונה עשרה. ורק אז זכה לשמוע ברכת כהנים.

וכך אנו נוהגים היום שאנו אומרים קודם כל פסוקי דזמרה ואז מקבלים עול בק”ש וברכותיה ועומדים בתפילה ורק אז שומעים ברכת כהנים.

כלומר הברכה היא כה נשגבה שעלינו לעלות בסולם התפילה כדי לשמעה [ליקוטי תורה ל”ת של בעל התניא].  רק לאחר שפתחנו בברכות השחר, עלינו דרך פסוקי דזימרה, קיבלנו עול מלכות שמיים ועמדנו בתפילה,  רק לאחר שעלינו בסולם מעולם העשייה ליצירה, לבריאה ולאצילות. רק שם, בראש סולם האצילות, בסוף השמונה עשרה, כשאנו עומדים ממש לפני השכינה, ולאחר ששטחנו לפני הבורא את מה שבלבנו, רק אז אנו רשאים לשמוע ולקבל ברכת כהנים. 0

 והרב יד סולוביציק זצ”ל מסביר (שיעורים לזכר אבא)  שאין ברכת כהנים אפקטיבית אלא א”כ הקדמנו אותה בכל האמור לעיל. הזמרה וקבלת עול והתפלה הם מכשירי הברכה כדי שתפעל. בלעדיהם אין היא פועלת. 0

לפי האמור עד כה ברכת כהנים היא המשך התפילה, כביכול דרגה נוספת “בעליה מלמטה למעלה” לקראת הקב”ה. אך יש  הרואים את הברכה בכוון הפוך לתפילה, שפע היורד מלמעלה למטה. . ולפי זה ב”כ היא  אנטי־טזיס לתפילה, מעין ירידה ממרום הסולם כפי שאהרון ‘ירד’ מהמזבח על מנת לברך [הרב סולוביציק זצ”ל שם]  אך על כך יש לאמר שהפסוק מדקדק ואומר שאהרון בירך  ל פ נ י  שירד מלהקריב 0

אמנם בברכות השחר אנו מזכירים  את ב”כ לפני התפילה, אך זה כביכול לקצר את הדרך ושלא כהלכה ממש [הרב מלובביץ זצ”ל]. ולפי המדרש,

 

      ד) עולים בקודש

והברכה נראית במלא זוהרה כאשר אנו מבינים שבמקדש היו הכהניםמברכים בשם המפורש, שהוא שם הויה של ארבע אותיות שהיא כידוע מידת הרחמים, ולא היו מזכירים זאת  בכינוי [לא א־ד־נ־י ולא ‘השם’] אלא ‘במפורש’, שנאמר “ושמתי את שמי על בני ישראל ואני אברכם”.0

וכיצד במפורש? אומר רבי טרפון [משנה] שבילדותו עמד ליד דודו שהיה כהן גדול “והטיתי אזני לשמוע” כיצד ביטא את השם המפורש. אבל, מספר ר’ טרפון, מקהלת הכהנים הסתירה בקולה את דודי ולא יכולתי לשמוע. מכל מקום הרי שהשמיעו שם הויה שלוש שורות כלומר “שם של יב אותיות” (ר’ בחיי) מא חר ובמקדש לא הפסיקו בין שורה לשורה הרי שנשמע “שם של יב אותיות” כאחד. ויש אומרים שבכל פעם חזרו הכהנים על השם המפורש שלש פעמים  ז ה  ל צ ד  ז ה,  הרי בסך הכל אמרו “שם של מב אותיות” בבת אחת.  והיות ויש ס’ מלים בברכה והם הוסיפו בפה “יב” אותיות הויה הרי שהזכירו “שם של ע”ב אותיות” (הרמב”ם במורה נבוכים א’ סב).

וכן אומר רבינו בחיי שהכהנים רשמו בידם את שם ש־ד־י: דלת בגודל, ש’ בשלש אמצעיות, י’ בזרת.

ויתר על כן: בברכה הראשונה  יש י”ה אותיות ובשניה הי”ה אותיות ובשלישית יה”י אותיות לסמן “היה הווה ויהיה” (ר’ בחיי) 0.

ויתר על כן:

במקדש היו הכהנים נושאים כפיהם פשוטות מעל ראשם, כאשר בראש אצבעותיהם יושבת כביכול  מ י ד ת  ה ד י ן , שכן “פניו” המזכרים בברכה היא מידת הדין (זוהר)  ובנוסף לזה היו הכהנים פוסקים אצבעותיהם ומביטים דרך  הפסק אל העם משום שברגע זה ניתן  פ ס ק  הדין.  שהרי לא כל אדם זכאי לקבל הברכה. העם עומד היה על רגליו בדין כשעיניו משפלות כדי לא להביט במידת הדין. אבל  פ י  הכהן הזכיר את השם המפורש של  מ י ד ת  ה ר ח מ י ם  הגוברת על מידת הדין והופכתה לרחמים 0

    ויתר על כן:

נשים לבנו שהברכה באה ממקור ‘גבוה’  ביותר שנאמר “ושמו את שמי עליהם  ו א נ י  אברכם.”  ‘אני’ כידוע הוא “עצמיות” הקב”ה שהיא כביכול  מ ע ל  למידותיו, מעל למידת הדין ומידת הרחמים גם יחד. ובעל התניא מסביר [ל”ת] ש’אני’ הוא אותיות מתחלפות של ‘אין’ שהיא  מ ק ו ר  ה ח כ מ ה , שנ’ “החכמה  מ א י ן  תמצא”. כלומר הברכה נובעת מהמקור הגבוה ביותר, מעל המידות, ומעל שם א־ד־נ־י הפועל בטבע (הרב  מלובביץ זצ”ל בשיחה בפרשתנו) 0

אבל עדיין לא מיצינו את מה שמעניק לברכה את ההוד המיוחד שבה, ועדיין לא הבנו מה בדיוק מברכים הכהנים.

 

 ה) מבנה הברכה

והנה הברכה מרכבת משלש שורות שיש בהם סדר  ע ו ל ה  של תיבות: 3, 5, 7 ( נחמה ליבוביץ) כדלקמן:  0

 0   “יברכך השם וישמרך, (ג’ תיבות) 0

 0 “יאר השם פניו אליך  ויחונך (ה’ תיבות)  0

0   0 “ישא השם פניו אליך וישם לך שלום”. (ז’ תיבות)

 

אומר המדרש ששלש התיבות שבברכה הראשונה הן כנגד ג’  אבות

 חמש תיבות בברכה שניה כנגד ה’ חומשי תורה

 שבע תיבות בברכה שלישית כנגד ז’ רקיעין או אושפיזין.

ולפי זה נראית הברכה כאילו מתפשטת ומתרחבת כמים : 3 שהופכות ל-5 שהופכות ל-7.  והשורה הראשונה היא מקור לשניה שהיא רחבה ממנה, והשלישית נובעת מהשניה ורחבה ממנה. 0

אבל המדרש רואה כאן מטפור הפוך: כאילו א נו עולים בקושי משורה לשורה.  בשורה הראשונה אנו קוראים לעזרה כביכול את ג’ אבות, בשניה את ה’ ספרי תורה ובשלישית את ז’ רקיעים או ז’ אושפיזין. כביכול אנו עומדים במשפט העולה בחומרתו משורה לשורה. וכמו בבית דין של שלשה, שמוסיפים שנים אם המשפט קשה ובכך הופכים בי”ד של חמישה, ואם עדיין קשה להם הם מוסיפים עוד שנים והופכים לבי”ד של שבעה.  כך אנו עולים בברכה משורה לשורה ומוסיפים דיינים  מ-3 ל-5 ל-7 כדי שהברכה תתקים. דהיינו המשפט קשה, ואין אדם זוכה לברכה שתתגשם אלא עמד בפני החקירה של 7 שופטים 0

עתה אנו מבינים יותר את חשיבות הברכה ועצמתה.  אבל עדין לא ברור לנו על מה אנו נשפטים ומדוע יש צורך בהזכרת השם המפורש כאן בצורה כה נשגבה העולה על טכס יום הכיפורים ומדוע אנו עולים מביד של שלשה לחמישה לשבעה כדי לזכות בברכה שתתגשם 0

 

    על מה הברכה ועל מה השמירה  (ו

נתבונן בשורה הראשונה המכילה ג’ תיבות: “יברכך השם וישמרך”. מהו “יברכך”? אומר רש”י במפתיע “שיתברכו נכסיך”. והכוונה לממון, בנים והצלחה חומרית. והרב מלובביץ זצ”ל בשיחותיו שואל כיצד זה בחר רש”י מכל המדרשים דוקא את המדרש הזה המדגיש נכסים חומריים ממש? ולאחר דיון מסכם הרב זצ”ל שאכן מדובר כאן “בברכת אברהם יצחק ויעקב” שהיא “ויתן לך האלוקים מטל השמיים ומשמני הארץ,” שהיא ברכה “למטה מי’ טפחים של הוייה” כלומר חומריות ממש. וכדי לזכות בה אנו מזעיקים ג’ אבות 0

ועוד אומר הרב זצ”ל שיש לדקדק בדברי רש”י “יברכך־שיתברכו נכסיך”. יש כאן  ת ו ס פ ת  על פ’ בחוקותי שכל ההולך בדרכי השם מבטח לו “ונתתי גשמיכם בעתם ועץ השדה יתן פריו”. [ויקרא כו’ ד’] כאן בברכת כהנים, אומר הרב, מדובר בברכה שמעל ומעבר לברכה ההיא. בעוד שב’בחוקותי’ מדובר שיהיו נכסים, בב”כ מדובר “ש י ת ר ב ו    נ כ ס י ך ” כלומר שהברכה תרבה את מה שכבר יש לך עוד קודם לכן .בדומה לנס אלישע שפך אחד של שמן נפק כמות גדולה שמלאה את כל כלי הקיבול בבית, או ביצחק שזרע מעט והארץ הניבה ‘מאה שערים’  0

ע”כ דנו ב”יברכך”. מהו “וישמרך”? לכאורה יכולה זו להיות ברכה המכוונת לשמירה על האדם בכלל. אך שוב אומר רש”י “ישמרך  מ ל ס ט י ם “. כלומר כנגד הברכה החומרית המרובה שב”יברכך” .  הברכה יצרה מצב הדורש שמירה. אבל רבי יצחק  במדרש אומר שהשמירה היא ” מיצר הרע”  ש ל ך . ועכשיו מובן שעניין השמירה קשור להצלחה. עושר חומרי יכול לעורר באדם קלקול גדול, וזאת אנו רואים בעיננו מדי יום ביומו. אדם מישראל המצליח בעסקיו יכל למצוא עצמו בקאנטרי קלוב, מוקף בגויים ובתרבות הרחוקה מכל שמץ של יהדות .עושר גורר סכנה של שימוש בסמים, אלכוהול, זנות וניאוף. וזהו באמת המבחן הגדול של אדם מצליח, ועל כך מתפללים או מברכים הכהנים שתהיה לו סייעתא דשמיא ושמירה מיוחדת ויוכל לעמוד בנסיון. 0

 

 0 ?    ז)  מהו מאור פנים וחן

 נעבור לשורה השניה: “יאר השם פניו אליך ויחונך”. ואנו  ע ו ל י ם  במעלות המשפט משלש תיבות לחמש המסמלות מבחן גדול יותר משל השורה הראשונה.

עתה קוראים הכהנים לעזרתם את חמישה חומשי תורה:

מהו “יאר השם פניו אליך”? אומר המדרש: “יאר זה מאור תורה שנ’ נר מצווה תורה אור”. ורש”י אומר “יראה לך פנים שוחקות פנים צהובות. “.

 מסביר בעל התניא [ל”ת] ש”יאר” פרושו שיעורר בך ובבניך  ח ש ק   ו ת א ו ו ה  ללמוד תורה . ואכן זהו מבחן גדול לאדם המצליח בעסקיו מעל ומעבר לשורה הקודמת  לא רק שישאר יהודי, אלא שהוא, בניו ובנותיו יגבר בהם החשק ללמוד תורה דווקא מכל שאר החכמות. הרי אין לך יהודי אמיד בימנו שלא ידאג לתת לילדיו חינוך אקדמאי וכללי, לעתים קרובות על חשבון החינוך היהודי.

מהו “ויחונך”?  אומר רש”י “שיתן לך חן” . חנו של אדם עולה בעיני הבריות דווקא כשפיו מוציא מרגליות של דברי תורה, ובמיוחד דברי הלכה [הרבי מלובביץ זצ”ל].  כמה מלאי חן ויפים הם אותם בנים ובנות הגדלים בבתים מלאי כל טוב, שבמקום לבלות ימיהם ברדיפה אחרי בלויים פרועים חשקה נפשם בתורה דווקא.וזכיתי אני לראות בנים ובנות של ישראל מבתים עשירים שהיו מלאים חנה של תורה. עתה אנו מבינים מה מברכים הכהנים בנשיאת כפיים ובשם המפורש, שאכן דבר מפלא זה השונה מכל האומות יתקיים בישראל. 0

אבל יש למלה “ויחונך” גם היבט  ה ל כ ת י. אדם שלמרות עושרו עוסק בתורה  נחשב ל”יפה” משום ש ה ל כ ה  כמותו מחבריו. כך יפה הוא רבי יהודה הנשיא מסדר המשנה, שהיה עשיר מפלג וחברו של הקיסר הרומי, והיה מלא חן, ו י פ ה  אמר, כלומר שההלכה כמוהו מחבריו. כך גם רבא שהיה עשיר וקרוב למלכות והחזיק מכספו את ישיבת סורא, והלכה כמוהו מאביי. כך גם רב אשי מסדר התלמוד הבבלי, שהיה עשיר ומלא חן וההלכה כמוהו מרבינא. כפי שאמר רבן גמליאל “יפה תורה עם דרך ארץ”.. 0

 

0   ? ח)   מהו המבחן הקשה ביותר של ברכה

ועתה אנו עולים לשורה השלישית שבה ז’ תיבות: 0

0    0 “ישא השם פניו אליך וישם לך שלום

והמשפט בשורה הזו גדול וקשה מכל מה שראינו עד כה. עתה מגייסים הכהנים לעזרתם לא רק את אברהם יצחק ויעקב, לא רק את חמשת חומשי תורה, אלא גם את שאר האושפיזין:  יוסף, משה, דוד ושלומה. וכן הם פונים ‘לשבעה רקיעים’ שיבואו לעזרתם. 0

ומה המשפט הקשה שעם ישראל עומד בו עתה לאחר שהצליח בכלכלה ועמד בפיתוי של יצר הרע, לאחר שחשק בתורה ופיו הפיק מרגליות של הלכה?  ם

” 0 “ישא השם פניו אליך” –שיסיר ממך את מידת כעסו, אומר המדרש. כמו אדם שכעסו עבר והוא מפנה פניו לחברו. ויש מפרשים שישא אליך מידת חסד.כלומר אנו דנים בברכת חסד מיוחדת במינה שניתנת רק בשבע דיינים

 מה החסד? “וישם לך שלום”—שיכול להתפרש כשלום מאויבים מבחוץ, אבל על כך כבר בירך קודם בשורה הראשונה “ישמרך”. לכן הברכה מפנית לשלום פנימי. שאותם הבנים אשר הצליחו כל כך ועלו במדרגות החומריות והרוחניות וההלכה כמותם, שלא יריבו ביניהם על ירושה וכח.  אכן סכנה זו גדולה דווקא במשפחות של גדולי תורה שצברו גם גדולה חמרית וגם רוחנית. כפי שאנו עדים לכך לצערנו גם בימינו םם

 

0 ?  מהו הלקח של ברכת כהנים

 

עתה אנו מבינים מהו המשפט ומהי הברכה. םם

אם ברצונך להצליח חומרית ובכ”ז להשאר שפוי ולא להתדרדר לסמים ובירה ואלכוהול,  םם

אם ברצונך להשאר יהודי, אפילו לאחר שהצלחת כלכלית,  םם

אם ברצונך שבניך יחשקו בתורה למרות הפיתוי של חברת העושר והרוחה שמסביבם,  םם

ושילדיך ישמיעו דברי תורה ליד שולחן שבת, שיתגאו בתורתם,  שיראו בה חן והיא תחונן אותם

ושההלכה תהיה כמותם משום שהם תומכי תורה ולומדיה   םם

ואם ברצונך שהשלום ישרור ביניהם למרות מעמדם ועשרם והשכלתם  םם

אזי, םם

 םם.עליך לעלות בסולם התפילה בכוונה גדולה מברכות השחר ליראה וק”ש ושמונה עשרה

  ולהשטתח  ג’ פעמים לפני השם המפורש של ד’ אותיות, של י”ב אותיות, ע”ב אותיות, ושם ש־ד־י  םם

 ולבקש רחמים מ’העצמיות’ של הקב”ה, שהיא מעל ומעבר כל המידות  םם

ולקרא לעזרה את ג’ אבות, ה’ ספרי תורה  וז’ אושפיזין ורקיעים

כי קשה הדבר מאד ורק במאמצים על אנושיים תזכה להתגשמותה

 

 

 סוף השיחה