הרב דר צבי אבינר

תשמ”ח

פרשת נשא : מדוע כה קשה לקבל ברכת כהנים

 

   א) ברכה או תפילה

 

 .

פרשת   “נ ש א”  יש בה קטע מפלא והוא   “נ ש י א ת ” כפיים או ‘ברכת כהנים’.  0

ואכן הקטע מלא פלא והוד. אני מכיר אישית אנשים שהגיעו להכרה דתית והצטרפו  ליהדות בעקבות חשיפה למעמד הנשגב הזה של ברכת כהנים בבית כנסת “פשוט”ם.

 השאלה היא מה  עושה אותה כה נשגבה? מה בדיוק מברכים הכהנים? האם  הם מברכים או מתפללים? ב

 

ב)  מה מיוחד  בפרשת נשא

 

 

 ברכת כהנים באה בפרשה על רקע של שבעה נושאים שונים שהמשותף בהם הוא שהם קשורים לקול. כאילו להראות לנו מה חשיבותו של קול האדם. הנה שבעת הנושאים

  א) הפרשה פותחת בתפקוד הלויים “כל הבא לעבוד ע ב ו ד ת  ע ב ו ד ה  ועבודת משא” (ד’ מז) ורשי מפרש “הוא  ה ש י ר במצילתיים וכנורות שהיא עבודה לעבודה אחרת”  0

  ב) הפרשה ממשיכה במצורע  שחטא  ב ל ש ו ן  הרע

  ג) מכאן למועל בפקדון  ש נ ש ב ע  לשקר. הפרשה נאמרה כבר ב”ויקרא” ומדוע חוזרת כאן ככתבה וכלשונה? אומרים חז”ל כדי ללמדנו מידה חדשה בתורה שהיא    “ד י ו ק   ב ד י ב ו ר ” . כלומר התורה הוסיפה כאן מספר מילים שלא נאמרו בויקרא כגון: “איש או אשה כי יעשו  מכל הטאת האדם וכו'” (ה’ ו) ושם בויקרא מזכר רק “נפש” ללמדנו  שאיש שווה לאשה בכל מצוות לא תעשה.

    ד) מכאן לפרשת סוטה שמשביעים אותה ב ש ם  המ פ ו ר ש  ובקול מאיים. ומה הביא אותה לסטות אם לא ש פ ט פ ט ה  בשוק דיבור

    ה  ) מכאן לפרשת נזיר  ש ה פ ל י א   ב ד ב ו ר ו

      ו)  מכאן לברכת כהנים  ב ק ו ל   ואין זה מקרה שהמשנה הדנה בברכהת כהנים מופיעה במסכת  ס ו ט ה  (לט) 0

    ז) מכאן לגילוי  ק ו ל ה  של השכינה למשה ככתוב: “ובבא  משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את  ה ק ו ל  מדבר אליו מעל הכפורת אשר על ארן העדות מבין שני הכרובים וידבר אליו” (ז’ פט)  כלומר  נ ב ו א ה

א”כ הפרשה כולה סובבת על ציר הקול. יש לקול צדדים חיוביים ושליליים. הקול יכול לשמש לשירה,  אך גם ללשון הרע, לפטפוט המביא לניאוף אך גם להפלאה ונדר,  ויש לדקדק בכל מילה ומילה, והוא מביא ברכה ונבואה. החיים והמוות תלוים בלשון

 

   ג)   מתי  יש לאמר ברכת כהנים

 

 

לכאורה אפשר לאמר ברכת כהנים בכל זמן. אך כדי שתהיה אפקטיבית יש לדייק באופן ובזמן שהיא נאמרת.

 שכן ברכת כהנים נאמרה לראשונה לא כאן בפרשתנו אלא  בפרשת שמיני  (אבן עזרא). שם נאמר שביום שבו כיהן אהרון בפעם הראשונה ככהן גדול הוא הקריב את קרבנות היום – תמיד וראש חודש – ומשגמר נאמר “וישא אהרון את ידו אל העם ויברכם” (ויקרא ט כב) ורש”י מעיר “ויברכם:-  יברך, יאר, ישא” דהינו ברכת כהנים.  (וישא ידו מלמד שיד ימין מעל שמאל) מכאן שיש לאמרה לאחר הקרבנות  או   בסוף השמונה עשרה. וגם במקדש אמרו הכהנים גרסה מיוחדת של השמונה עשרה לפני שעלו לדוכן

אך בפרשת שמיני נאמר גם שלמרות הברכה שברך אהרון, לא ירדה השכינה משמים לבעור על המזבח ומשה, שחשש לכבוד אחיו הצטרף אליו ושניהם נכנסו לאוהל ויצאו “ויברכו את העם” שהיא ברכת “יהי נועם” (רשי)  ורק אז  “ותצא אש מלפני הויה ותאכל על המזבח…וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם” (שם פסוק כג-כד) דהיינו היה צורך  בחיזוק כדי שתתתגשם.  לא רק הקרבנות לפניה אלא משה וברכת ויהי נועם לאחריה..

      ואם כי הרמבן השיג שם על רשי שהברכה שברך אהרון ביום השמיני לא היתה ברכת כהנים אלא ברכה מעצמו.  מכל מקום נחשבת ברכת כהנים לאחת משמונה מגילות שנתנו למשה ביום השמיני [ילקוט שמעוני].וכן מיד לאחר הברכה כאן בבמדבר נאמר ויהי בכלות משה להקים את המשכן (ו, א) כלומר הפסוק מחזירנו לפרשת שמיני. ואין מקדם ומאוחר בתורה.   ומסתבר שיש אמנם קשר כי גם במקדש הקפידו לאמרה לאחר הקרבנות ובזמננו אנו אומרים אותה בסוף תפילת שמונה עשרה 

והרב יד סולוביציק זצ”ל מסביר (שיעורים לזכר אבא)  שאמנם אין ברכת כהנים אפקטיבית אלא א”כ הקדמנו אותה בתפלה.  השמונה עשרה היא בבחינת מכשיר הברכה שתפעל. יש לחזקה בתפילה לפני כן.  האם זו התעוררות מלמטה שלנו, או להביא התעוררות למעלה של הקבה? או שניהם. מכל מקום מורה הדבר שיש בברכה משהוא נשגב מעל ברכה רגילה, משהוא שקשה מאד להשיגה.   .

א בל התפילה עצמה דורשת כוונה כדי שתתקבל. כדי לשמוע הברכה היה על אדם מישראל להכנס להר הבית וללכץ לכוון העזרה כשאזניו שומעות את שירת הלויים של “פסוקי דזמרה”.  רוב פרקי התהילים שאנו אומרים בבוקר לקוחות משירת הלוויים במקדש. וכשהגיע האדם מישראל לעזרה ולשער ניקנור שנפתח בעלות השמש, הוא הצטרף לכהנים שקבלו כותיקין את עמד ל מלכות שמים בקריאת שמע וברכותיה, ואז עמד בתפילה אל מול המזבח שעליו נערך התמיד. ואחר כל זה  זכה לשמוע ברכת כהנים.

וכך אנו נהולכים היום בסידור התפילה מברכות השחר ופסוקי דזמרה ולקבלת עול מלכות שמם בק”ש ואז עומדים בתפילה ובחזרת השץ בתפילת ציבור אנו זוכים לשמוע ברכת כהנים.

כלומר הברכה היא כה נשגבה שעלינו לעלות בסולם התפילה כדי לשמעה [ליקוטי תורה ל”ת של בעל התניא].  העליה מברכות השח      השחר לפסוקי דזמרה ולק”ש ותפילה,  משולה לעליה מעולם העשייה ליצירה לבריאה ולאצילות. uרק אז, בראש סולם ורק אז, באצילות, בסוף השמונה עשרה, כשאנו עומדים ממש לפני השכינה, ולאחר ששטחנו לפני הבורא את מה שבלבנו, רק אז אנו רשאים לשמוע ולקבל ברכת כהנים.

מה קשה כל כך להשיג בברכה?ם

לפי האמור עד כה ברכת כהנים היא המשך התפילה, כביכול דרגה נוספת “בעליה מלמטה למעלה” לקראת הקב”ה. והרשב”ם בפרשתנו אומר שברכת כהנים היא תפילה בציבור והכהנים הם כאילו “שליח ציבור” חדש. ולכן השליח ציבור של שמונה עשרה מקריא להם את הברכה מילה במילה להדגיש שהם שליחי ציבור חדשים.

   כלומר כדי להגביר את ההתעוררות מלמטה למעלה ומלמעלה למטה, אנו מחליפים את שליח ציבור מהחזן לכהנים. הם ידו של הציבור וידו של הקבה כביכול. י .

  מה אם כן יש בברכה כה קשה להשיג שאנו אפילו מחליפים את שליח הציבור כדי להשיגו? ם

 ”    הכהנים אומרים “באהבה” ויש מפרשים שמזכירים ק”ש פעם נוספת. אכן יש צורך במאמץ רוחני נשגב כדי להשיג את הברכה ששתגשם ם .

 

        ד) עולים בקודש

 

 

  ואם חשבנו שזה הכל מה שנחוץ לעשות את הברכה אפקטיבית הנה אומר הפסוק     ו “ושמו את ש מ  י על בני ישראל ואני אברכם”- כלומר בבית המקדש אמרו הכהנים את הברכה בשם המפורש  המופיע בכל שורה פעם אחת. והכונה לשם הויה של ארבע אותיות שהיא כידוע מידת רחמים,  ולא היו מזכירים זאת  בכינוי [לא א־ד־נ־י ולא ‘השם’] אלא ‘במפורש’, שנאמר “ושמתי את שמי על בני ישראל ואני אברכם”.0

וכיצד במפורש? אומר רבי טרפון [משנה] שבילדותו עמד ליד דודו שהיה כהן גדול “והטיתי אזני לשמוע” כיצד ביטא את השם המפורש. אבל מקהלת הלווים הסתירה בקולה את השם ורבי טרפון לא היה יכל לשמועו. מכל מקום השמיעו בשלוש השורות  את שם הויה שלוש פעמים כלומר “שם של יב אותיות” (ר’ בחיי) כי במקדש לא הפסיקו בין שורה לשורה, והשם נשמע “של יב אותיות” כאחד.  ויש אומרים שבכל פעם חזרו הכהנים על השם המפורש שלש פעמים  זה לצד  זה,  כך שבסך הכל אמרו “שם של  לט אותיות בבת אחת”.  והיות ויש “ס”  מלים בברכה והם הוסיפו בפה “יב” אותיות הויה (כל שם נקרא פעמים נוספות) הרי שהזכירו “שם של ע”ב אותיות(הרמב”ם במורה נבוכים א’ סב )  ב .

וכן אומר רבינו בחיי שהכהנים רשמו בידם את שם ש־ד־י: דלת בגודל, ש’ בשלש אמצעיות, י’ בזרת.

ויתר על כן: בברכה הראשונה  יש י”ה אותיות ובשניה הי”ה אותיות ובשלישית יה”י אותיות,ל לסמן “היה הווה ויהיה” (ר’ בחיי) 0.

 ובעל הטורים אומר שרשאי תיבות בפסוק הראשון עולות בגמטריה  כו כמניין הויה, וסוף תיבות כהכ עולות מה כנגד שם  מבב

  כל כ ך קשה להגשים את הברכה שצריך- נוסף על כל מה שאמרנו לעיל- גם להזכיר את השם המפורש של 4 אותיות, של יב אותיות,

של עב אותיות, את שם שדי והויה הווה ויהיה. כל כך למה? ם

 וכאילו שכל האמור לעיל לא מספיק הנה נושאים כפיהם פשוטות מעל ראשם, כאשר בראש אצבעותיהם יושבת כביכול  מ י ד ת  ה ד י ן , שכן “פניו” המזכרת בברכה היא מידת הדין (זוהר)  ובנוסף לזה היו הכהנים  פ ו ס ק י ם אצבעותיהם ומביטים דרך   ה פ ס ק אל העם משום שברגע זה ניתן  פ ס ק  הדין.  שהרי לא כל אדם זכאי לקבל הברכה.  אבל  פ י  הכהן הזכיר את השם המפורש של  מ י ד ם.  ת  ה ר ח מ י ם  הגוברת על מידת הדין והופכתה לרחמים , כביכול הפה והקול קובעים את הפסק ם

    ונשים לב שהכהנים עושים  דבר מעל מה שעשה אברהם.  שהרי אברהם אמר “א-דני אלוקים” כאשר כתוב הויה אך הניקוד אלוקים כלומר הוא רואה את הויה אך פיו אומר אלוקים בקבלו את הדין.  הוא מתפלל מול מציאות שאי אפשר לשנותה שהוא בן מאה ואשתו בת תשעים ואין כל דרך בטבע שיהיו לו בנים ממנה. לכן אומר אלוקים למרות שעיניו חוזות את הויה (שהיה דבר השם אליו בצחזה אל תירא אברהם אני מגן לך.  כאן הכהנים עושים ההפך- עיניהם אואות את הדין בין אתבעותיהם ובכל זאת פיהם אומר שם הויה.

:

ש וכאילו שאין די בכל זה אומר הפסוק “ושמו את שמי עליהם ו א  נ י     אברכם.”  כלומר האני או  “העצמיות” של הקב”ה כביכול שהיא מעל המידות – הוא עצמו יברך ויגשים את מה שמבקשים הכהנים.  .

התניא מסביר [ל”ת] ש‘אני’ הוא אותיות מתחלפות של ‘אין’ שהיא  מ ק ו ר  הח כ מ ה , שנ’ “החכמה  מ א י ן  תמצא”. כלומר הברכה נובעת מהמקור הגבוה ביותר, מעל המידות, ומעל שם א־ד־נ־י הפועל בטבע (הרב  מלובביץ זצ”ל בשיחה בפרשתנו) ם

   וכן יש להוסיף ש”באהבה” היא ב פעמים אהבה. ובגימטריה אהבה היא 13 ופעמים  “אהבה” הם  26 כמניין  הויה.

אבל עדיין לא הבנו מדוע יש צורך בכל זה כדי שהברכה תתגשם. מה יש בה כה נדיר וכה קשה? ם

.

 

 ה) מבנה הברכה

 

 

והנה הברכה מרכבת משלש שורות שיש בהם סדר  ע ו ל ה  של תיבות: 3, 5, 7 ( נחמה ליבוביץ) כדלקמן

 

 0   “יברכך השם וישמרך, (ג’ תיבות 

יאר השם פניו אליך ויחונך” (ה תיבות) ך   

 0   0 “ישא השם פניו אליך וישם לך שלום”. (ז’ תיבות)

 

אומר המדרש ששלש התיבות שבברכה הראשונה הן כנגד ג’  אבות

 חמש תיבות בברכה שניה כנגד ה’ חומשי תורה

 שבע תיבות בברכה שלישית כנגד ז’ ימי שבתא או שבעה רקיעין או שבעה אושפיזין.

ולפי זה נראית הברכה כאילו מתפשטת ומתרחבת כמים (נחמה ליבוביץ) : 3 שהופכות ל-5 שהופכות ל-7.  והשורה הראשונה היא מקור לשניה שהיא רחבה ממנה, והשלישית נובעת מהשניה ורחבה ממנה.

אבל המדרש רואה  ההפך: כאילו אנו עולים בקושי משורה לשורה.  בשורה הראשונה אנו קוראים לעזרה כביכול את ג’ אבות, בשניה את ה’ ספרי תורה ובשלישית את ז’ רקיעים או ז’ אושפיזין. כביכול אנו עומדים במשפט העולה בחומרתו משורה לשורה. וכמו בבית דין של שלשה, שמוסיפים שנים אם המשפט קשה ובכך הופכים בי”ד של חמישה, ואם עדיין קשה להם הם מוסיפים עוד שנים והופכים לבי”ד של שבעה.  כך אנו עולים בקושי מברכה לברכה, משורה לשורה, ומוסיפים דיינים  מ-3 ל-5 ל-7 כדי שהברכה תתקים. דהיינו המשפט הולך ונעשה קשה יותר משורה לשורה, ואין אדם זוכה לברכה שתתגשם אלא עמד בפני החקירה של 7 שופטים

 כלומר בנוסף לכל מה שאמרנו לעיל על הקושי שבברכה, אנו קוראים לעזרה את ג אבות, ה ספרי תורה וז רקיעים . ואנו מבקשים בית דין גדול של ג’, של הק ושל זא שופטים שישבו  בעיניננו. 0

מה באמת אנו מבקשים? י

 

       ו ) על מה הברכה ועל מה השמירה

 

נתבונן בשורה הראשונה המכילה ג’ תיבות: “יברכך השם וישמרך”. מהו “יברכך”? אומר רש”י במפתיע “שיתברכו נכסיך”. והכוונה לממון, בנים והצלחה חומרית. והרב מלובביץ זצ”ל בשיחותיו שואל כיצד  בחר רש”י מכל המדרשים דוקא את המדרש הזה המדגיש נכסים חומריים ממש? ולאחר דיון מסכם הרב זצ”ל שאכן מדובר כאן “בברכת אברהם יצחק ויעקב” – ג אבות- שהיא “ויתן לך האלוקים מטל השמיים ומשמני הארץ,” שהיא ברכה “למטה מי’ טפחים של הוייה” כלומר חומריות ממש. ולכן אנו קוראים את ג  האבות לעזרה.

ועוד אומר הרב זצ”ל שיש לדקדק בדברי רש”י “יברכך־שיתברכו נכסיך”. יש כאן תוס פת  על פ’ בחוקותי שכל ההולך בדרכי השם מבטח לו “ונתתי גשמיכם בעתם ועץ השדה יתן פריו”. [ויקרא כו’ ד’] כאן בברכת כהנים, אומר הרב, מדובר בברכה שמעל ומעבר לברכה ההיא. בעוד שב’בחוקותי’ מדובר שיהיו נכסים, בב”כ מדובר “ש י ת ר ב ו    נ כ ס י ך ” כלומר שהברכה תרבה את מה שכבר יש לך עוד קודם לכן .בדומה לנס אלישע שפך אחד של שמן נפק כמות גדולה שמלאה את כל כלי הקיבול בבית, או ביצחק שזרע מעט והארץ הניבה ‘מאה שערים’  0

ע”כ דנו ב”יברכך”. מהו “וישמרך”? לכאורה יכולה זו להיות ברכה המכוונת לשמירה על האדם בכלל ועל רכושו בפרט. כפי שאומר רש”י “ישמרך  מלסטים “. כלומר המשך הברכה החומרית המרובה שב”יברכך” .   אבל רבי יצחק  במדרש אומר שהשמירה היא ” מיצר הרע”  ש ל ך . הקשור להצלחה.  שכן עושר חומרי יכול לעורר באדם קלקול גדול, וזאת אנו רואים בעיננו שאדם מישראל המצליח בעסקיו יכל למצוא עצמו בקאנטרי קלוב, מוקף בגויים ובתרבות הרחוקה מכל שמץ של יהדות .עושר גורר סכנה של שימוש בסמים, אלכוהול, זנות וניאוף. וזהו באמת המבחן הגדול של אדם מצליח, ועל כך מתפללים או מברכים הכהנים שתהיה לו סייעתא דשמיא ושמירה מיוחדת ויוכל לעמוד בנסיון.

 

    ז)  מהו מאור פנים וחן

 

נעבור לשורה השניה: “יאר השם פניו אליך ויחונך”. ואנו  ע ו ל י ם  במעלות המשפט משלש תיבות לחמש המסמלות מבחן גדול יותר משל השורה הראשונה והדורש בית דין גדול יותר של חמישה דיינים.

ועתה קוראים הכהנים לעזרתם את חמישה חומשי תורה:

מהו “יאר השם פניו אליך”? אומר המדרש: “יאר זה מאור תורה שנ’ נר מצווה תורה אור”. ורש”י אומר “יראה לך פנים שוחקות פנים צהובות” 0. .

 מסביר בעל התניא [ל”ת] ש”יאר” פרושו שיעורר בך ובבניך  ח ש ק   ו ת א ו ו ה  ללמוד תורה . ואכן זהו מבחן גדול לאדם המצליח בעסקיו מעל ומעבר לשורה הקודמת  לא רק שישאר יהודי, אלא שהוא, בניו ובנותיו יגבר בהם החשק ללמוד תורה  מכל שאר החכמות

מהו “ויחונך”?  אומר רש”י “שיתן לך חן” . חנו של אדם עשיר עולה בעיני הבריות דווקא כשפיו מוציא מרגליות של דברי תורה, ובמיוחד דברי הלכה [הרבי מלובביץ זצ”ל].  כמה מלאי חן ויפים הם אותם בנים ובנות הגדלים בבתים מלאי כל טוב, שבמקום לבלות ימיהם ברדיפה אחרי בלויים פרועים חשקה נפשם בתורה  .וזכיתי אני לראות בנים ובנות של ישראל מבתים עשירים שהיו מלאים חנה של תורה. עתה אנו מבינים מה מברכים הכהנים בנשיאת כפיים ובשם המפורש, שאכן דבר מפלא זה השונה מכל האומות יתקיים בישראל.

אבל יש למלה “ויחונך” גם היבט  ה ל כ ת י. אדם שלמרות עושרו עוסק בתורה  נחשב ל”יפה” משום ש ה ה ל כ ה  כמותו מחבריו. כך יפה הוא רבי יהודה הנשיא מסדר המשנה, שהיה עשיר מפלג וחברו של הקיסר הרומי, והיה מלא חן, ו י פ ה  אמר, כלומר שההלכה כמוהו מחבריו. כך גם רבא שהיה עשיר וקרוב למלכות והחזיק מכספו את ישיבת סורא, והלכה כמוהו מאביי. כך גם רב אשי מסדר התלמוד הבבלי, שהיה עשיר ומלא חן וההלכה כמוהו מרבינא. כפי שאמר רבן גמליאל “יפה תורה עם דרך ארץ”.. 0

 

    ח)   מהו המבחן הקשה ביותר של ברכה

 

ועתה אנו עולים לשורה השלישית שבה ז’ תיבות:   הדורש בית דין של שבעה דיינים –

   0 “ישא השם פניו אליך וישם לך שלום

והמשפט בשורה הזו גדול וקשה מכל מה שראינו עד כה. עתה מגייסים הכהנים לעזרתם לא רק את אברהם יצחק ויעקב, לא רק את חמשת חומשי תורה, אלא גם את שאר האושפיזין:  יוסף, משה, דוד ושלומה. וכן הם פונים ‘לשבעה רקיעים’ שיבואו לעזרתם.

ומה המשפט הקשה שעם ישראל עומד בו עתה לאחר שהצליח בכלכלה ועמד בפיתוי של יצר הרע, לאחר שחשק בתורה ופיו הפיק מרגליות של הלכה?  ם

” 0 “ישא השם פניו אליך” –שיסיר ממך את מידת כעס, אומר המדרש. כמו אדם שכעסו עבר והוא מפנה פניו לחברו. ויש מפרשים שישא אליך מידת חסד.כלומר אנו דנים בברכת חסד מיוחדת במינה שניתנת רק בשבע דיינים. ויש אומרים שישא השם פניו זה ההפך מהסתר פנים

 מה החסד? “וישם לך שלום”—שיכול להתפרש כשלום מאויבים מבחוץ, יש מפרשים במדרש שלות לבית דוד, או שלום כללי בין העמים אפילו בין עמים עובדי אלילים. אבל בראש הרשימה במדרש עומד פרוש נפלא- שלום בית, לא רק בין איש לשאשתו אלא גם ובעיקר ביו איש לבניו ובנותיו.  הברכה היא שלאחר שתקבל את כל האמור לעיל ויהיו לך נכסים וחיי תורה וההלכה כמוך, הלואי וילדיך ילכו בעקבותך ויהי גם שלום ביניהם. ולהשיג דבר זה כנראה שיש צורך בהתערותא דלמטה ודלמלעלה והתערבות הקבה. וד

 

   מהו הלקח של ברכת כהנים

 

עתה אנו מבינים מהו המשפט ומהי הברכה.

אם ברצונך להצליח חומרית ובכ”ז להשאר שפוי ולא להתדרדר לסמים ובירה ואלכוהול,

אם ברצונך להשאר יהודי, אפילו לאחר שהצלחת כלכלית

אם ברצונך שבניך יחשקו בתורה למרות הפיתוי של חברת העושר והרוחה שמסביבם,

ושילדיך ישמיעו דברי תורה ליד שולחן שבת, שיתגאו בתורתם,  שיראו בה חן והיא תחונן אותם

ושההלכה תהיה כמותם משום שהם תומכי תורה ולומדיה

ואם ברצונך שהשלום ישרור ביניהם למרות מעמדם ועשרם והשכלתם  םם

אזי

  .עליך לעלות בסולם התפילה בכוונה גדולה מברכות השחר ליראה וק”ש ושמונה עשרה

  ולהשטתח  ג’ פעמים לפני השם המפורש של ד’ אותיות, של י”ב אותיות, ע”ב אותיות, ושם ש־ד־י

 ולבקש רחמים מ’העצמיות’ של הקב”ה, שהיא מעל ומעבר כל המידות

ולקרא לעזרה את ג’ אבות, ה’ ספרי תורה  וז’ אושפיזין ורקיעים

כי קשה הדבר מאד ורק במאמצים על אנושיים תזכה להתגשמותה

 

 

 סוף השיחה