הרב דר צבי אבינר

השיר והברכה בשמיני עצרת

 חזל נקבו בששה דברים המבדילים בין שמיני עצרת לסוכות והם בראשי תיבות “פזר קשב”  שהם ו

פ יס כלומר הפלת גורל בין הכהנים מי מהם ישמש בקודש  בשמיני עצרת

ז מן כלומר  ברכת שהחינו מחודשת

ר גל כחומר הוא חג בפני עצמו לענין אבלות

ק רבן שהוא פר אחד לעומת שבעים פרים בסוכות

שיר שלפי הפשט פרושו שיר של יוןם משל עצמו

ב רכה שלפי הפשט פרושה הזכרת החג (שמיני עצרת) בפני עצמו ביעלה ויבא

אך דומה שעיקרו של שמיני עצרת מרומז  לא ב”פזר” אלא ב”קשב”  .  הבה ונראה

קרבן

לעומת שבעים פרים שבסוכות שהם כנגד שבעים אומות, הפר האחד שבשמיני עצרת רומז על הקשר בין ישראל לקבה . יש לו עם אחד בלבד

שיר

אמנם נבדל שמ”ע מסוכות בשיר של יום,  אך כבר אמר הרוגצובי (נמסר על ידי הרב זוין ב”מועדים”) כי השיר הוא ההלל. כלומר ההלל בשמ”ע עצרת שונה מזה שבסוכות. כיצד? 0 .

לשם כך נקרא בדברי הימים אודות השמחה שאחזה בעם בראותם לראשונה את האש יורדת משמים ובוערת על המזבח החדש

ויהי בכלות שלמה להתפלל והאש ירדה מן השמים ותאכל את העולה והזבחים וכבוד השם מילא את הבית (דברי הימים ב’ פז א)

וכבוד השם על הבית ויכרעו אפיים אר צה על הרצפה וישתחוו להודות להשם כי  טוב כי לעולם חסדו

 והכוהנים על משמרותם עומדים והלוים בכלי שיר אשר עשה דוד המלך להודות להשם כי לעולם חסדו בהלל דוד בידם והכהנים מחצצרים  נגדם וכל ישראל עומדים (שם)

זו הפעם הראשונה שהמונח “הלל דוד” מופיע עם הפרוט: הודו להשם כי טוב כי לעולם חסדו . דהיינו לפנינו יום ההולדת של שירת ההלל שהיא שמיני עצרת .

גם כשירדה האש בפעם הראשונה לבעור במשכן משה נאמר “ויראו העם וירונו ויפלו על פניהם” שהוא שילוב מיוחד של יראה עצומה ורינה במובן של גילו ברעדה

 אכן צודק הרוגצובי: ששיר ההלל שבשמ”ע שונה מזה של שאר החגים. ואם נזכור את ההלכה ששירה אומרים עלהנס הרי שבשמיני עצרת היה נס גדול של האש שירדה משמים לבעור על המזבח ארבע מאות שנה עד לחורבן הבית

ברכה

אמנם הברכה ב”יעלה ויבא” נבדלת בשמ”ע מסוכות, אך רשי  (על התלמוד) אומר

ובתוזפתא משמע שמברכים את המלך והכי  גרסינן  ברכה בפני עצמו שנאמר וביום השמיני שילח את העם ויברכו את המלך (מלכים א’ ח) 0

וכן אומר אבודרהם

ומפטירין במלכים ויהי בכלות שלמה והטעם להפטרה זו מפני שכתוב בה ביום השמיני שילח המלך את העם ויברכו את המלך.

 והטעם לקריאת ההפטרה על שם שהמלך שלמה בירך את ישראל ביום השמיני של החג שנאמר ויברך את כל קהל ישראל  (מלכים א’ ח , יד) ולכן קוראים  בתשיעי  ספק שמיני הברכה שבירך משה את כל ישראל

מכאן שה”ברכה” שב”קשב” היא ברכת המלך שלמה את העם, וברכת העם  את המלך שלמה .ובעקבות זה אנו קוראים את פרשת זאת הברכה  בתשיעי ספק שמיני (שהוא “שמחת תורה”)  כזכר לברכה של מלך אחר של ישראל: משה רבנו

וכך גם אומרת הגמרא (מגילה לא עא) 0

יום טוב האחרון קוראים כל הבכור ומפטירים “ויהי  בכלות שלמה”. למחרת (היום התשיעי) קוראים את זאת הברכה ומפטירין ויעמוד שלמה

מכאן שהקריאה “וזאת הברכה” איננה משום שאנו מסיימים את המחזור השנתי של קריאת התורה  אלא משום דין החג, לזכר הברכה שברך המלך שלמה את העם.  רק במשך הדורות נקבע המחזור השנתי כך שיסתיים כל שנה בשמיני עצרת שאז אנו קוראים ממילא את וזאת הברכה

וגם ההפטרות בחג סובבות סביב המאורע הגדול  של חנוכת בית ראשון, וברכת המלך שלמה בשמיני עצרת של אותה שנה. כך אנו קוראים

 0 “ויקהלו אל המלך שלמה” ביום ב’ של סוכות

0 ויהי ככלות שלמה  להתפלל” (בשמ”ע)

0 “ויעמד שלמה “ (בשמחת תורה). המנהג לקרא בספר יהושוע הוא מאוחר (תוספות) 0

מהי החשיבות הגדולה של   ברכת המלך שלמה? 0

הדגש על חנוכת בית המקדש של שלמה אינו מקרי כי האירוע היה מכריע  בגורלה של מלכות בית דוד. שכן מסופר בספר מלכים שעם סיום בנין המקדש קרא  שלמה לחוג את חנוכת הבית במשך 14 יום  כולל יוםכיפור ושבעת ימי  הסוכות.  ובשיא השמחה, בשעה שניסה שלמה להביא את ארון הקודש למקומו נסגרו דלתות ההיכל ולא איפשרו לשלמה להביא את הארון. הדבר היה מביך במיוחד משום שרבים עירערו על  זכותו לעלות על כסא דוד., עקב היותו בנה של בת שבע מדוד. האם  היה זה סימן משמים להדחתו?

שלמה חש בזאת ופנה לשערים בקריאה “מי יעלה בהר השם ומייקום במקום קדשו? ” והליום ענו “נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה” אך  השערים בשלהם. הם נשארו  סגורים ולא  איפשרו לשלמה להתקדם פנימה.

0″שאו שערים ראשיכם ופתחו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד” המשיך שלמה וקרא , אך השערים לא רק שלא נענו אלא התכופפו לבלעו בחשבם שהתכוון לעצמו כשאמר במילים “מלך הכבוד”. ואז הסביר שלמה: “מי זה מלך הכבוד? השם צבאות הוא מלך הכבוד”. אך השערים נשארו נעולים לעיני כל העם.

ושלמה המשיך וניסה לשכנע את השערים בקראו

אין כמוך אלוקים בשמים ובארץ (דברי הימים  ב’ יד) 0

 קומה השם למנוחתך אתב וארון עוזך (שם ב’  מא) 0

כהניך השם אלוקים ילבשו תשועה וחסידיך ישמחו הטוב (שם  ) 0

השם אלוקים אל תשב פני משיחך (שם ב’ מב) 0

 זכרה לחסדי דוד עבדך ” (שם) 0

רק ברגע שהזכיר את דוד נפתחו השערים לרוחה ואיפשרו לארון להכנס. ומשראה העם זאת הבין כי משמים אישרו את שלמה כיורש כסא דוד ולכן לבם התמלא בשמחה ולמחרת עלו וברכו את המלך והוא ברך אותם. הנה הבנו את משמעות הברכה שבשמיני עצרת. והכתוב אומר

ביום השמיני שילח המלך את העם ויברכו את המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל  הטובה  אשר עשה השם לדוד עבדו ולישראל עמו (מלכים א’ ח סו) 0

ואז

ויעמוד המלך ויברך את כל קהל ישראל קול גדול לאמר ברוך השם אשר נתן מנוחה לעמו ישראל יהי השם שלוקינו עמנו כאשר היה עם אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו (שם נז) 0

למען דעת  כל עמי הארץ  כי השם הוא האלוקים אין עוד (נז) 0

ולפנינו הפסוקים שאנו קוראים בשמחת תורה בהוצאת הספרים מהארון.  פסוקים אלו שמשו את שלמה להכניס את הארון להיכל ואנו ממשיכי דרכו .